>> לקראת הדיון בממשלה על הרחבת תוכנית ויסקונסין (אורות לתעסוקה), התכסתה העיתונות במודעות ענק לקידום התוכנית, כשמשרד התמ"ת עצמו מעסיק יחצ"נים לקידום המדיניות שלו עצמו.
גם כתבים נחלצו לקידום, בהם מירב ארלוזורוב ("תוכנית ויסקונסין - פתרון אלגנטי לבעיה הדמוגרפית", themarker, 23.12.2009), שזה זמן רב כותבת על נפלאות התוכנית. נראה שכלו הנימוקים, ועכשיו צריך לתבל אותם במנה של הפחדות דמוגרפיות.
איך הצליחה ארלוזורוב לחבר בין תוכנית ויסקונסין לפחד מערבים? לצורך העניין היא מגייסת את הסכנה הדמוגרפית. הסכנה, כך היא מסבירה, היא שעוד כמה שנים יהיו יותר מדי ערבים בשטחים ובישראל, ויש לה מענה מקורי: תוכנית ויסקונסין. תוכנית ויסקונסין, לא פחות, תקדם את הנשים הערביות, ואלה, כאשר יראו את האור - יפסיקו לעשות הרבה ילדים.
אין ויכוח שיש לקדם את הנשים ואת כלל האוכלוסייה הערבית בישראל. מערכת החינוך הערבית מופלית לרעה זה שנים ויש להזרים אליה כספים שהובטחו מזמן; יש צורך עצום בהשקעה ציבורית בתשתיות ביישובים הערביים, ביצירת מקומות עבודה בכפרים ובפיתוח התחבורה הציבורית בהם; וכבר מזמן הגיע הזמן לאשר תוכניות בנייה ולאפשר הקמת ערים ערביות וכפרים חדשים, יחד עם אזורי תעשייה בתוך היישובים הערבים, מה שללא ספק יקל באמת על תעסוקת נשים. בנוסף, יש צורך באוניברסיטה ערבית, כזו שסטודנטים ערבים יוכלו ללמוד בה בשפת אמם. זהו עניין בסיסי שיועיל לחברה ולכלכלה - של הערבים ושל כלל אזרחי המדינה.
אבל תוכנית ויסקונסין? אין לה כל קשר לכך, היא לא משיגה דבר מכל אלה, וזו גם לא כוונתה. תוכנית ויסקונסין היא עוד דרך לפגוע באוכלוסייה הפגועה והפגיעה ביותר במדינה, ובתוך כך להעביר עוד כמה מיליוני שקלים לכיסן של קומץ חברות ענק. התוכנית מתמחה בדחיפת האזרחים לשוק עבודה פוגעני, ורובם מושמים במשרות חלקיות וזמניות. אם התמזל מזלם, הם נהפכים מסתם עניים - לעניים עובדים, שמשתכרים שכר מינימום ואף פחות ממנו.
תוכנית ויסקונסין מעבירה מסר חד וחלק לעובדים במדינת ישראל: אל תרימו ראש, אל תדרשו תנאים הוגנים, אל תרגיזו את המעסיקים, כי אין לכם על מי להישען - המדינה כבר לא תדאג לכם.
המשתתפים בתוכנית ויסקונסין נשלחים להכשרות "רכות", שאינן מקדמות את סיכוייהם להיקלט בעבודה יציבה. היא לא מוסיפה לנשים ולגברים המשתתפים בה שנות לימוד ולא הכשרה מקצועית, אלא מלמדת אותם "להתנהג יפה", לכתוב קורות חיים ולהיכנע לשרירות לב של פקידי החברות הפרטיות המפעילות אותה. הנתונים הרשמיים עצמם מראים כי התוכנית אינה מחלצת מעוני. 66% מאלה שהושמו לעבודה באמצעות התוכנית מרוויחים פחות מ-3,000 שקל בחודש, ורק 6% מרוויחים יותר מ-5,000 שקל בחודש. הכנסתם הכוללת של המשתתפים בתוכנית כמעט שלא עלתה.
הכותב הוא מרצה להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי
עוד דרך לפגוע בערביי ישראל
גדי אלגזי
6.1.2010 / 7:06