לא המיתון ולא הירידה בצריכה הצליחו להשפיע לרעה על מפעל הפיס: מדו"חות החברה ל-2009 שהגיעו לידי TheMarker עולה כי מפעל הפיס מסכם את השנה הטובה בתולדותיו, עם הכנסות שיא של 4.5 מיליארד שקל - גידול של 14% בהכנסות לעומת 2008.
הכנסות מפעל הפיס ב-2008 וב-2007 היו 3.9 מיליארד שקל ו-3.8 מיליארד שקל, בהתאמה. ברבעון האחרון של 2009 הסתכמו ההכנסות ב-1.15 מיליארד שקל - עלייה של 12% לעומת הרבעון המקביל ב-2008.
בין השאר, הדבר שהביא לגידול בהכנסות הפיס היה המתכונת החדשה של הלוטו, שהושקה בפברואר 2009 וזכתה לביקורות שליליות, בין היתר, של משרד האוצר הטוען כי "הגדלת הפרס הראשון לצד הקטנת הסיכוי לזכות בו, מגדילה את החשש להתמכרות להימורים ויוצרת היסטריית הימורים בהגרלות שהפרס הגדול בהן גדול במיוחד". זאת, לאחר שבמתכונת החדשה הסיכוי לזכות ירד מ-1 ל-13.5 מיליון - ל-1 ל-18.5 מיליון, כאשר סכומי הזכייה האפשריים עלו.
מנתוני הפיס עולה כי הלוטו חזר להיות המשחק הנמכר ביותר של המפעל. הכנסות הלוטו במתכונתו החדשה קפצו ב-2009 ב-46% לעומת 2008, והסתכמו ב-1.36 מיליארד שקל. הכנסות הרבעון הרביעי מהמשחק הגיעו ל-355 מיליון שקל, לעומת כ-262 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2008.
לפי נתוני הפיס, בין פברואר לדצמבר 2009 נשלחו 26.5 מיליון טפסי לוטו במתכונת החדשה, לעומת 18.7 מיליון טפסים באותה תקופה ב-2008, וסכום הפרס הממוצע של הלוטו החדש היה יותר כ-56 שקל, לעומת 39 שקל ב-2008. בנוסף, ב-2009 נרשמו 14 מיליון טפסים שזכו בפרסים שונים, לעומת 12.3 מיליון טפסים שזכו בלוטו במתכונתו הקודמת.
ב-2009 חילק הפיס 2.6 מיליארד שקל כספי פרסים, לעומת 2.3 מיליארד שקל ב-2008. 100 מיליון שקל מתוכם הועברו כמס זכיות לקופת האוצר. בסך הכל נולדו ב-2009 89 מיליונרים שזכו בסכום הגבוה ממיליון שקל. מהמפעל נמסר כי ב-2009 היה זינוק בכספים שהושקעו בקהילה - 1.2 מיליארד שקל, גידול של 44% לעומת 2008.
לגבי הגידול בהכנסות בשנת מיתון, אמר מנכ"ל מפעל הפיס, שאול סוטניק: "זו עבודה קשה ומקצועית של הצוות של מפעל הפיס, שכבר שנים מתבסס על כל הקהילה ולא רק על קבוצות כלכליות חזקות. השיטה החדשה של הלוטו גרמה לאנשים לקנות יותר טפסים.
הקהל אוהב אותה, כי מחזירים יותר פרסים לקהילה והגדלנו יותר את פרסי הביניים". בקשר לפרסומים כי מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, נתן הוראה להחזיר את הלוטו למתכונתו הקודמת אמר סוטניק: "בינתיים אנחנו לא משנים שום שיטה וממשיכים כמו עכשיו".
"הקהל הישראלי רוצה פרסים יותר גדולים"
במתכונת הלוטו החדשה עלה שווי הזכייה אל מול סיכויי הזכייה בהגרלות, שירדו. עם זאת, סכום המינימום לזכייה בפרס הראשון עלה מ-4 ל-5 מיליון שקל וסכום המינימום של פרס השני עלה מחצי מיליון למיליון שקל.
"אם הלחם הוא לא טוב, לא קונים לחם, ועובדה שהלוטו הצליח יותר ב-2009 ויותר אנשים קנו כרטיסים", אמר סוטניק על הטענות הנשמעות על הלוטו החדש. "הגידול בהכנסות מראה שיש יותר לקוחות שמוכנים להשתתף בלוטו ואנחנו רואים שיש גידול בקהל של נשים, של קהל עם הכנסה מעל הממוצע או קהל שקונה טופס רק אחת לכמה זמן שיש הגרלה גדולה.
כ-90% מהלקוחות קונים בסכום של עד 64 שקל. גרמנו למשחק להיות יותר מתאים לטעם הישראלי - יותר קליל ולקהל יותר מתון ורחב. זה לא שאנשים נהפכו למהמרים יותר גדולים, אלא שיותר אנשים ממלאים לוטו וכנראה שהקהל הישראלי רוצה פרסים יותר גדולים.
"יותר ממחצית מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל לוקחים חלק בלוטו. למעשה, בלוטו החדש יותר קל ללקוח להיות מיליונר, גם מהפרס השני. רק השבוע, בזכייה של ה-74 מיליון היה זוכה בפרס השני בגובה של 4 מיליון שקל ולפני שבועיים היה זוכה של 6 מיליון שקל בפרס השני", אמר סוטניק.
"בלוטו הישן זה לא היה יכול לקרות. זה שהגדלנו את שיעור החזר הפרסים לבדו מראה שהצרכן מקבל יותר".