ההצלחה מהדהדת בהיכלות הכוח של בריסל

>> האישור שקיבלה ישראל מרשויות הגנת הפרטיות של האיחוד האירופי הוא הישג גדול למדינה, ובעיקר לרשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים בראשותו של עו"ד יורם הכהן שקידמה את העניין בשנים האחרונות. הקביעה כי הגנת המידע בישראל עומדת בסטנדרט האירופי המחמיר פותחת הזדמנויות עסקיות מרחיקות לכת בפני חברות ישראליות ומקילה על פעילותן בארץ של חברות רב-לאומיות. היא גם תאפשר את חדירתן של חברות ישראליות לאירופה.

גודל ההישג של הרשות מתבהר לנוכח הרשימה המצומצמת של מדינות שזכו בהכרה עד כה: רק שווייץ, קנדה, ארגנטינה, ואחדים מאיי התעלה הבריטיים נחשבות למדינות בעלות הגנה הולמת. ארה"ב ואוסטרליה, שנאבקו ארוכות משפטית ופוליטית כדי לקבל את חותמת הכשרות האירופית, לא זכו לכבוד. כמו כן חשוב כי בימים אלה, כשמעמדה הבינלאומי של ישראל בשפל, מכריזים רגולטורים מכל 27 המדינות החברות באיחוד האירופי כי ישראל מגינה כראוי על זכות אדם בסיסית - הזכות לפרטיות.



הדירקטיבה האירופית להגנת מידע מגבילה העברות של מידע אישי מאירופה למדינות שלא זכו בהכרה כבעלות "הגנה הולמת". אפשר אמנם להעביר מידע גם למדינות אלה, אלא שיש לעבור לשם כך שבעה מדורי גהינום משפטיים, כולל מנגנונים חוזיים ותקנוניים סבוכים וסדרה בלתי נגמרת של אישורים ביורוקרטיים. אם יתקבל האישור הסופי, שיכלול גם את החותמת של הדרג הפוליטי בבריסל, יהיו חברות המעבירות מידע לישראל פטורות מדרישות אלה.



כך למשל יוכלו חברות רב-לאומיות להעביר במיקור חוץ חוות שרתים ומאגרים ממוחשבים לצורך שמירה וגיבוי בארץ. חברות רב-לאומיות הפועלות בישראל כגון מוסדות פיננסיים, חברות תקשורת וחברות מחשבים יוכלו מעתה להעביר ללא חשש מידע אודות עובדיהן ולקוחותיהן לידי הסניפים בארץ. האישור האירופי יסייע גם לצורך שיתוף מידע בין רשויות אכיפת חוק באירופה לבין רשויות מקבילות בארץ.



ההצלחה המשפטית הישראלית מהדהדת כיום בהיכלות הכוח של בריסל ושטרסבורג, ומכה גלים גם בקרב רשויות מקבילות בארה"ב (ה-ftc), מזרח אסיה ודרום אמריקה. עם זאת, מדובר בשטר ששובר בצדו. באחרונה ניצבת הזכות לפרטיות בישראל בפני התקפה מרוכזת של יוזמות חקיקה המקדמות מאגרי מידע ענקיים ופוגעניים. ההחלטה האירופית התקבלה על סמך המצב המשפטי שקדם לחקיקת חוק המאגר הביומטרי. יש להבטיח כי לאחר אישור רמת ההגנה בישראל לא תיפ גע הזכות לפרטיות כך שהאישור האירופי יתברר כריק מתוכן.



הרשות למשפט וטכנולוגיה, האמונה על אכיפתו של חוק הגנת הפרטיות, הטילה לפני כשבוע קנס מינהלי בסך 167 אלף שקל על חברה שהפרה את החוק. יש לקוות כי מדובר רק בסנונית ראשונה של אכיפה אפקטיבית, פלילית ומינהלית, של הוראות החוק. כמו כן יש לוודא כי גם המדינה, שהתרשלה עד כה בהגנה על מאגרי מידע חשובים, תקדם את תחום אבטחת המידע כמצופה ממדינות אירופה.



-



ד"ר טנא הוא מרצה למשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל