במגדל השן לא מכירים את המשבר בעריכת הדין

>> לשכת עורכי הדין מעודדת, כידוע, רכישת השכלה אקדמית משפטית - ואולם רכישת השכלה גבוהה שונה מקבלת רישיון והסמכה לעסוק במקצוע חשוב ורגיש כעריכת דין.

כארגון סטטוטורי, ללשכה יש אחריות לשירות המשפטי הניתן לציבור ולאיכות המקצוע. בעריכת דין יש גם שליחות חברתית ואחריות ציבורית ממדרגה ראשונה, והצמתים בחייהם של האזרחים המטופלים על ידי עורכי הדין הם מהחשובים ביותר עבורם. חלקם מפקידים בידי עורכי הדין את כל הונם, את מצבם ומעמדם המשפחתי או את ההגנה על זכויות וחירויות בסיסיות בחייהם. לפיכך, הדרישות לרכישת המקצוע חייבות להיות מורכבות, רציניות ותואמות את התפקיד החשוב הזה.



הדיקאן החדש של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, פרופ' ברק מדינה, תקף את לשכת עורכי הדין בראיון שנתן ל-themarker ("אני שמח על המכללות: אי אפשר למנוע ממי שרוצה ללמוד משפטים", 30.12.09). דבריו של פרופ' מדינה מעוררים תמיהה: מחד גיסא, הוא טוען כי אי אפשר "לסמוך על לשכת עורכי הדין כי תקבל את ההחלטה שיש יותר מדי עורכי דין", ומאידך גיסא קובע כי על הלשכה להעלות את רמת הבחינות ולהאריך את ההתמחות. ועדת בחינות ההסמכה אינה בשליטתה של הלשכה. בראשה עומדת נשיאת בית משפט מחוזי, וציוני המעבר, כמו גם מבנה הבחינה, תלויים רגולטיבית באופן מלא במשרד המשפטים.



לאור המשבר במקצוע עריכת הדין, יזמה הלשכה תוכנית למניעת הידרדרות המקצוע, שכן אין לה ברירה אחרת. התוכנית עולה בקנה אחד עם אמירתו של פרופ' מדינה כי על הלשכה להעלות את רמת הבחינות ולהאריך את משך ההתמחות.



מדבריו של מדינה עולה כי נעלם מעיניו דבר קיומו של משבר במקצוע עריכת הדין. הוא אמנם מודה כי ריבוי המוסדות ללימודי משפטים הובילו לכך שתנאי הקבלה במוסדות מסוימים נמוכים, ואפשר להניח שהרמה בהם נמוכה. הוא אף מציע, כחלק מתוכניתה של הלשכה, להדק את הפיקוח על המוסדות.



במצב שבו שיעור העוברים את בחינות הלשכה בכל מחזור מקרב בוגרי האוניברסיטה העברית הוא בין הגבוהים, ניתן להבין את חוסר יכולתו של פרופ' מדינה להכיר בקיומו של משבר במקצוע.



אילו היה מדינה בודק ממרומי מגדל השן התיאורטי בהר הצופים את עמדת אגודת הסטודנטים למשפטים באוניברסיטה שבה הוא מלמד, הוא היה מגלה כי נציגי האגודה הביעו תמיכה בצורך לנקוט מהלכים למניעת הידרדרות המקצוע, ואף חתמו על הסכם תמיכה ברוב תוכניתה של הלשכה.



לשכת עורכי הדין היתה כל השנים ארגון מקצועי פתוח, אולי יותר מכל ארגון אחר, לקבלת חברים חדשים לשירותיו. עובדה זו ניכרת היטב במספר עורכי הדין הפועלים כיום בישראל. בתוך כשלוש עד ארבע שנים תמנה הלשכה לא פחות מ-60 אלף חברים. מדובר בשיא עולמי ללא תקדים וללא תחרות. כבר כיום אחד מתוך כ-160 איש באוכלוסיית המדינה הוא עורך דין. הנתון הזה שערורייתי למקצוע.



-



הכותב הוא ראש לשכת עורכי הדין