בכמה סיבסד בוימלגרין את בעלי המניות?

>> כללי החשבונאות דורשים לבצע הפרדה בין הפעילות העצמאית של חברה לבין השקעות או משיכות בעלים שמטופלות במישור ההוני. בעוד משיכת בעלים בלתי שיוויונית אינה אפשרית מבחינה תיאורטית בחברה ציבורית ("דיווידנד מפלה"), הרי שלא כך הדבר במקרה הפוך שבו בעל השליטה מסבסד את ציבור בעלי המניות. דוגמה בולטת להשקעת בעלים ניתן למצוא בבוימלגרין קפיטל של שעיה בוימלגרין, שצברה בשנים האחרונות קרן הונית של 347 מיליון שקל.

השקעת הבעלים הנפוצה ביותר היא הלוואה לחברה בתנאים מיטיבים, שמייצגת למעשה שתי פעולות כלכליות: האחת, הלוואה בתנאי שוק - כלומר בתנאי גיוס ממקורות חיצוניים; והשנייה, השקעת הבעלים שמצייגת את ההטבה הגלומה. לצורך המחשה, נניח כי בתום 2009 העניק בעל השליטה הלוואה של 108 מיליון שקל לתקופה של שנה, ללא ריבית. אם נניח כי שיעור הריבית שבו החברה היתה מגייסת הלוואה דומה הוא 8%, הרי שהשווי ההוגן של ההלוואה במועד קבלתה הוא 100 מיליון שקל. לפיכך, במאזן לתום 2009 תירשם קרן הונית מהשקעת הבעלים בהיקף של 8 מיליון שקל, ומנגד יוכרו ב-2010 הוצאות ריבית באותו הסכום.



קרן הונית מסוג זה ניתן למצוא, לדוגמה, בדו"חות של מנופים פיננסיים וכן בדו"חות של בוימלגרין קפיטל, שכבר לצורך רכישת אזורים ב-2006 הנפיקה לבעל השליטה שטר הון צמוד לדולר שאינו נושא ריבית בסכום של 54 מיליון דולר לפירעון עד סוף 2022, וזקפה בהתאם קרן הונית של כ-161 מיליון שקל.



גם ערבות לטובת הלוואות מבנקים היא במהותה השקעת בעלים, שכן היא מפחיתה את סיכון האשראי ומסבסדת כלכלית את שיעור הריבית. ברבעון הראשון של 2009 הוגדלה הערבות של בולמרגין לחובות החברה כלפי בנק המזרחי מ-25 מיליון דולר ל-50 מיליון דולר. כפועל יוצא, השווי ההוגן של הערבות שנאמד ב-69 מיליון שקל נזקף כהשקעת בעלים.



לאור הגידול הרב בסיכון האשראי של בוימלגרין בשנה החולפת, האמירו שיעורי הריבית השנתיים הרלוונטיים במאות אחוזים, ועמם גם השווי הכלכלי של ההטבות. כפועל יוצא, הסתכמה השקעת הבעלים בתשעת החודשים הראשונים של 2009, שכללה גם הארכת הלוואות בעלים, בכ-104 מיליון שקל. החברה האם, בשונה מהחברה הבת, אינה נדרשת להפריד ערבויות שניתנו לחברה הבת. כמו כן, בפרקטיקה ממעטות החברות למדוד ערבות כהטבה הונית מנימוקים מסוימים.



השקעת בעלים עשויה לנבוע גם משיפוי של הבעלים - כמו 42 מיליון שקל שהעביר אליעזר פישמן לאליאנס ב-2007 בגין הפסדים מהשקעה בלירה הטורקית, וכן ממקרים שבהם בעל השליטה משלם לעובדים או לנותני שירותים. כך, בוימלגרין קפיטל והחברה הבת אזורים מכירות בהוצאות ייעוץ כנגד השקעת בעלים בגין מענקים הוניים שמעניקה ליועץ שלהן החברה האם הסופית בקבוצה - בוימלגרין החזקות.



מבחינה קונצפטואלית, יש לכאורה ליישם את עקרונות ההפרדה גם לגבי הסכמי ניהול עם בעלי השליטה. עם זאת, לאור הקושי העצום במדידה אובייקטיבית של שווי שירותים אלה, הפרדה כזו בדרך כלל לא מתבצעת בפועל, גם כשמתרחשים שינויים בדמי הניהול.



-



הכותב הוא יועץ ifrs ומנהל התוכנית בחשבונאות במרכז הבינתחומי הרצליה