גושן אינו הכתובת הנכונה

>> חברת הכנסת שלי יחימוביץ' פנתה בסוף השבוע שעבר בקריאה נרגשת ליו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' זוהר גושן, וביקשה ממנו להתערב בחלוקת הדיווידנד החריג בחברת פרטנר. "חלוקה זו החורגת מהרווחים 'מגלחת' למעשה את כרית הביטחון של הנושים, ובהם ציבור העובדים, ומערערת את חוסן החברה", טוענת יחימוביץ'. לדבריה, החלוקה תייצר ערך עצום לאדם אחד, בעל השליטה אילן בן דב, שהוא גם יו"ר הדירקטוריון.

ואולם ספק אם דווקא גושן יהיה זה שיעצור את הדיווידנד החריג. רק לפני שנתיים כתב גושן חוות דעת בעניין, ובה ציין שעל אף שהדיווידנד עוזר לבעל המניות להשתלט על החברה, לכל בעלי המניות יש אינטרס בחלוקתו.



את חוות הגיש גושן במקרה שנידון ב-2007 בבית המשפט המחוזי בחיפה. בעלי שליטה בחברת מחצבי אבן מכרו את מניותיהם למי שהיה באותה העת מנכ"ל החברה. המנכ"ל לקח הלוואה מבנק לאומי, מימן את הרכישה, ולאחר מכן חילק דיווידנד מקופת החברה - והשיב את ההלוואה. הדירקטוריון והאסיפה הכללית אישרו את חלוקת הדיווידנד, אך לאחר כמה שנים היורשים של בעלי מניות המיעוט תקפו את חוקיות העסקה.



באותו פסק דין קבע השופט כי כשבעל שליטה בחברה קובע את שיעור ומועד חלוקת הדיווידנדים וכשיש לו עניין להחזיר הלוואה - זהו ניגוד עניינים. על פסק דינו הוגש ערעור, שתלוי ועומד בבית המשפט העליון.



מענייניות יותר היו חוות הדעת שהגישו הצדדים בפרשה. את חוות הדעת מטעם מחזיקי המיעוט הגישו פרופ' אוריאל פרוקצ'יה וגושן - אז מומחה למשפט תאגידי וכיום יו"ר רשות ני"ע. השאלה שעמדה על הפרק היתה אם העסקה לרכישת המניות נגועה בניגוד עניינים ויש לבעלים עניין אישי בחלוקת הדיווידנד.



פרוקצ'יה סבר כי העסקה היא שימוש במשאבי החברה כדי לרכוש את מניותיה, וקבע שהעסקה לא היתה יכולה לצאת לפועל אלמלא חילקה החברה את הדיווידנדים - שהיו חריגים כי החברה לא נהגה לחלקם. אף שהיו בקופה רווחים ראויים לחלוקה, ואף שחלוקת הדיווידנדים היתה שוויונית לכל בעלי המניות, לא ראה פרוקצ'יה את חלוקת הדיווידנד לטובת החברה, משום שהיא העבירה את פירות העסקה לידי המנכ"ל בלבד.



גושן, מצד שני, שאל אם חלוקת הדיווידנד נגועה בניגוד עניינים. לטענת גושן, הכרזה על הדיווידנד אינה נגועה בניגוד עניינים, משום שהאינטרס הוא זהה - רצון בקבלת הכספים.



השופט קיבל את חוות דעתו של פרוקצ'יה וציין כי "חלוקת הדיווידנדים השפיעה במידה שווה על כלל בעלי המניות בחברה, אבל הפעולה פגעה בחברה. הסיבה, כך עולה מפסק הדין, היא שהשתלטות על חברה לא תמיד מיטיבה עם כלל בעלי המניות. ואולם הוא הוסיף והתייחס גם לחוות דעתו של גושן וטען כי "העניין שהיה למנכ"ל, שהוא גם הבעלים בסכום הדיווידנדים ובמועד החלוקה, אינו נובע מעצם אחזקת מניות בחברה, וזהו עניין אישי".