>> בימים האחרונים החל מאבק מעט מוזר. כמה בעלי אג"ח, המיוצגים על ידי עורך דין שאפתן, הצטרפו לשלי יחימוביץ' בניסיון לעצור את חלוקת הדיווידנד חריג בסכום של כ-1.4 מיליארד שקל שאותו עתידה פרטנר לבצע ברבעון הקרוב.
המתנגדים לא בחלו בכלים פופוליסטיים כדי לייצר לעצמם רייטינג. יחימוביץ' רכבה על טראומת הפיטורים ההמוניים מהשנה שעברה והאשימה את אילן בן דב, בעל הבית החדש של פרטנר, בחליבת החברה ובפיטורי עובדים. עו"ד אופיר נאור, שייצג את בעלי האג"ח מסדרה כ"ד וי"ז של אפריקה ומייצג עתה כמה מבעלי האג"ח של פרטנר, השווה בין פרטנר לאפריקה ישראל, וכך ניצל את הטראומה הטרייה שיצרה הפרשייה כדי ליצור לעצמו יחסי ציבור.
איו צורך בעורך דין מלומד או ח"כית אקטיוויסטית כדי לספר לנו שחלוקת הדיווידנד החריגה בפרטנר מגדילה את הסיכון הפיננסי של החברה, אך להשוות בין הסיכון הגלום בפרטנר לבין זה של אפריקה ישראל או להאשים את בן דב בפיטורים, זה לא יותר מפופוליזם והטעיה. פרטנר היא אחת החברות היציבות במשק המקומי, הנהנית מכמה יתרונות אסטרטגיים מובנים, שבהם חברת נדל"ן יזמית כמו אפריקה יכולה רק להתקנא.
שוק הסלולר המקומי סובל מהיעדר רגולציה תחרותית, ומשום כך החברות בו נהנות מרווחים אוליגופוליים. חברות הסלולר הוכיחו במשבר הכלכלי האחרון כי הביקוש לשירותיהן קשיח. אנשים מיהרו להפחית בהוצאות על מזון, אך לא הפסיקו לצרוך זמן אוויר סלולרי. לכל אחת משלוש חברות הסלולר כ-3 מיליון משתמשים הקשורים אליהן בחוזים ארוכי טווח ומוציאים מכיסם מאות ואלפי כל חודש. מיליוני הלקוחות ייצרו לפרטנר ב-2008 תזרים מזומנים יציב של כ-1.8 מיליארד שקל, ו-1.3 מיליארד שקל נוספים בינואר-ספטמבר 2009. לשם השוואה, סך החוב לבעלי האג"ח הוא 2.2 מיליארד שקל בלבד.
פרטנר נאלצת לפנות לבית המשפט רק בשל החלטה קודמת של בעל הבית הקודם, האצי'סון הסינית, שלא לחלק את כל הרווחים של פרטנר כדיווידנד בשנים האחרונות. בעוד המתחרים הגדולים שלה, כלומר בזק וסלקום, חילקו מדי שנה יותר מ-100% מהרווח השוטף, פרטנר חילקה 80% בלבד. האצ'יסון נערכה ליום שבו תמכור את השליטה בפרטנר, לכן העדיפה להגדיל את הונה כדי לאפשר לקונה הפוטיציאלי, במקרה הזה אילן בן דב, לרכוש את החברה בעסקה ממונפת, כלומר עם הון עצמי נמוך יחסית.
בן דב מבצע עתה את מה שנוחי דנקנר ואיפקס-סבן-ארקין עשו ב-2006 מיד לאחר שרכשו את השליטה בסלקום ובבזק, בהתאמה. הוא משנה את מבנה ההון של החברה, כך שיתאים לרמת הסיכון הנמוכה של החברה. לשם השוואה, סלקום ובזק חילקו דיווידנד חריג של 3.8 ו-4.5 מיליארד שקל, בהתאמה, בשנה לאחר שהוחלפה השליטה בהן. כל זה קרה במשך 2006, לפני שיחימוביץ' הפכה למכונת פופוליזם משומנת, ולפני שאופיר נאור הפך לאביר בעלי האג"ח של אפריקה. ב-2006 לא היה מי שינצל זאת לשם רווח פופוליסטי. לרוע מזלו של בן דב, ב-2009 יש קופצים רבים.
פרטנר זה לא אפריקה
אמיר טייג
7.1.2010 / 7:06