>> גבי פרל, גבי טרבלסי וטל קינן, בעלי שלוש קרנות המנוף, יזכו לדמי ניהול של מיליוני שקלים בשנים הקרובות. מי שאחראי להתעשרות שלהם הוא משרד האוצר, שהחליט בשיא המשבר שזו הדרך הנכונה לסייע לשוק לצאת מהצרות.
מטרתן של שלוש הקרנות - בראשית, אוריגו וקיי.סי.פי.אס - היתה לסייע לחברות ציבוריות להיחלץ מקשיי אשראי על ידי העמדת הלוואות מכספם של משקיעים מוסדיים בשילוב של כספי תקציב המדינה. אלא שחצי שנה לאחר הקמתן מתברר שקרנות המנוף פיספסו את המטרה והמדינה נהפכה למשקיעה בחברות שכלל אינן זקוקות לעזרה, חלקן בבעלות אנשי עסקים חזקים.
בשוק נשמעת באחרונה ביקורת רבה על קרנות המנוף. עד כה הביקורת הגיעה משוק ההון - אבל באחרונה היא עולה גם ממשרד האוצר. בכיר במשרד האוצר אמר אתמול ל-themarker כי האוצר אינו מרוצה מההשקעות של הקרנות עד כה. לדבריו, הכוונה לא היתה לתת כסף לחברות חזקות, אלא לפתור בעיות לחברות שיש להן קשיי מימון. לדברי אותו בכיר, במשרד החשב הכללי בוחנים כעת כיצד לטפל בעניין.
לדבריו של הבכיר, מאז הקמת הקרנות השוק התאושש במהירות שהפתיעה גם את משרד האוצר, ובעקבות זאת נוצרו עיוותים בהשקעות של קרנות המנוף. לדבריו, למרות הסטייה של קרנות המנוף מהמטרה שלהן, זהו התרחיש הרע במיעוטו - ומבחינת המדינה יכול להיות שכלל לא ייגרם נזק והן אפילו ייצרו תשואות שיחזירו את הכסף. עם זאת, מאחר שמדובר בהשקעות ממשלתיות, בכוונת משרד האוצר לבחון כיצד ניתן לאכוף את המטרה שלשמה הוקמו הקרנות.
האוצר אף הביע את הביקורת באוזני נציגיהם של שלוש קרנות המנוף בעת פגישת היכרות שערכו עם ערן היימר, המנהל החדש של חטיבת המימון באגף החשב הכללי. בעקבות אותה פגישה אמר בכיר באוצר ל-themarker: "בפגישה עם אנשי הקרנות הובעו ציפיות החשב הכללי לראות יותר השקעות בחברות מתחום התעשייה וחברות יצרניות ופחות בחברות נדל"ן ואחזקה. מצד שני, צריך לזכור כי מנהלי הקרנות הם האחראים או המחליטים הבלעדיים בקשר להשקעות של הקרן".
קרנות המנוף גייסו כ-4.5 מיליארד שקל - כ-1.1 מיליארד שקל מהמדינה והיתר ממשקיעים מוסדיים. סך ההשקעות של קרנות המנוף עד כה הן כ-750 מיליון שקל, ובנוסף יש מגעים לשתי השקעות נוספות בהיקף 270 מיליון שקל. החברות שבהן השקיעו הקרנות עוסקות ברובן בנדל"ן, אין בהן חברות תעשייתיות וכמעט כולן אינן זקוקות לסיוע במימון.
הדוגמה המוזרה מכולן היא חברת גילץ שבשליטת רוני בירם וגיל דויטש. גילץ עוסקת בנדל"ן מניב ומנסה להיכנס לתחום האנרגיה הירוקה. הונה העצמי מסתכם ב-275 מיליון שקל, בקופתה כ-80 מיליון שקל והתשואות על איגרות החוב שלה מסתכמות בכ-3% - מה שמלמד שהחברה יכולה לגייס ללא כל קושי בשוק ומהבנקים. בעלי השליטה דויטש ובירם הם מאנשי העסקים העשירים בישראל. ולמרות זאת, המדינה כנראה סבורה שיש מקום להשקיע בחברה, וקרן בראשית השקיעה בגילץ 120 מיליון שקל.
השקעה אחרת היא בחברת הום סנטר של איש העסקים אליעזר פישמן, שעליה נכתב בסקירה של חברת הדירוג s&p מעלות כי יש לה "רווחיות טובה ויכולת לייצר תזרימי מזומנים שוטפים ופנויים". מעלות כתבה עוד כי "לחברה נגישות טובה לשוקי ההון המקומיים".
חברות נוספות שבהן השקיעו במנוף הן קרדן ישראל, הכשרת הישוב, ניסן תעשיות, חנן מור, משכנות כלל ואלדן. הקבוצות המנהלות את קרנות המנוף זכאיות לדמי ניהול של 1% מהכספים, כ-45 מיליון שקל בשנה.
ההתמרמרות במשק על קרנות המנוף הגיעה בשבועות האחרונים מכל כיוון אפשרי. בכיר בקרן השקעות גדולה אמר באחרונה ל-themarker: "מה שקורה בקרנות המנוף לא יאומן. המדינה מסבסדת השקעה בחברות ציבוריות. צריך לפרק את הקרנות". בכיר במערכת המשפטית אמר אתמול: "כבר מזמן אני לא מבין מה הקרנות האלו עושות. מישהו יגיש בסוף בג"ץ בעניין הזה".
בקרן פלנוס יצאו אתמול במתקפה פומבית נגד קרנות המנוף ומשרד האוצר. פלנוס, שבראשה עומד שלמה דוברת, הגישה עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים, ובה ביקשה לאסור על המדינה להתיר לקרנות המנוף להשתמש בכספים שהושקעו או יושקעו בקרנות לשם השקעה או העמדת אשראי לתאגידים, שלא הוגדרו כתאגידי מטרה במכרזים שערכה המדינה. בנוסף, לאסור על הקרנות להכניס כל שינויים בהסכמים בין השותפים בקרנות המנוף. עוד ביקשה פלנוס מבית המשפט, כי עד למתן פסק דין בעתירה שלה שבית המשפט יוציא צו ביניים האוסר על קרנות המנוף והמדינה לעשות כל השקעה אסורה או שינוי אסור.
הבלוף של קרנות המנוף
מאת שרון שפורר
7.1.2010 / 7:06