יו"ר הבורסה, סם ברונפלד: הסביבה התחרותית תחייב מפעלי תעשייה קיבוצית נוספים להנפיק בבורסה

"נכון שעלויות הרגולציה לחברות הציבוריות עולות משנה לשנה, אך הסביבה התחרותית מחייבת היום תגובה מהירה, שלא מתאימה לחברות משפחתיות או קיבוציות. החברות הקיבוציות לא יצליחו לצמוח וליצור תשואה גבוהה לבעלים אם לא יתאימו עצמן לסביבה העסקית", כך אמר אתמול יו"ר הבורסה סם ברונפלד, בכנס מנהלים של המגזר העסקי בקיבוצים. הכנס נערך בידי פירמת היועצים bdo - זיו האפט ומשרד עוה"ד זלצמן, גילת, קנולר ושות'.



לדברי ברונפמן, בבורסה של תל אביב מונפקות 18 חברות תעשייה קיבוציות ואין סיבה שלא יהיו רבות נוספות. הבעיה של שוק ההון בישראל, לדבריו, לא היתה מעולם מחסור בהון, אלא דווקא מחסור בחברות המעוניינות לגייס הון. עם זאת, לדבריו, הבורסה לא מתאימה לכולם וחברות קטנות שלא יכולות לעמוד בעלויות הרגולציה, עדיף להן שלא ייכנסו לבורסה מוקדם מדי.



בתשובה לשאלה על הסיכונים העסקיים להן נחשפות חברות ציבוריות בשל חובת השקיפות, אמר יו"ר הבורסה כי אין פתרון מושלם לבעיית השקיפות המחייבת חברה ציבורית. קיים מצב שחברות בוחרות שלא להיכנס לבורסה, בין שאינן נזקקות לה ובין כי אינן מוכנות לשקיפות. ברונפמן העריך כי מסיבות כאלה ונוספות המפעל הביטחוני של קיבוץ סאסא "פלסן" (היקף מכירות של 700 מיליון דולר בשנה) לא ייצא לבורסה, כפי שישכר של סטף ורטהיימר לא הונפקה בבורסה.



עו"ד עדי זלצמן שדיבר בכנס, אמר כי יש להפריד בין חברות גדולות לקטנות בדרישות הרגולטוריות. לדבריו, העלות הרגולטורית לחברה ציבורית עשויה להגיע למיליון שקל בשנה ועלות זו עלולה למנוע מחברות קטנות ובינוניות, בהן חברות קיבוציות, להנפיק בבורסה או להצליח החזיק עצמן בבורסה. לדבריו, אבחנה בדרישות הרגולטוריות בין חברות בגדלים שונים תאפשר לחברות קיבוציות ולא קיבוציות רבות להנפיק ולהיסחר בבורסה.