עובדי חברת hot בראשון לציון כבר למדו להכיר את ברכה סעד, נציגת הסתדרות העובדים הלאומית, המבקרת אצלם בשבועות האחרונים כדי להחתים אותם על טופסי הצטרפות לוועד העובדים. "בכל פעם השומר מסביר לי שאין לי אישור להיכנס. אני עומדת מחוץ למשרדים, במסדרון, היכן שהעובדים יוצאים לעשן", אומרת סעד. "כשעובד מגיע, אני מסבירה לו את מטרות ההתארגנות, ומי שרוצה מצטרף". בשבוע שעבר הגיעה מנהלת מוקד שירות הלקוחות. היא ראתה שעובדת ניגשת לחתום על טופס, התייצבה מולה, הסתכלה לה בעיניים ושאלה אותה ?מה את עושה?', העובדת ממש נבהלה ואמרה לה, ?מה זאת אומרת, אני רוצה להצטרף'. המנהלת חזרה ואמרה בקול מאיים, ?מה את עושה?' - ואז אני שאלתי את המנהלת בחזרה, ?מה את עושה? אסור לך למנוע ממנה לחתום'. המנהלת הינהנה בראשה לעבר העובדת בתנועת ?לא', ואז העובדת קימטה את הטופס וזרקה אותו לפח. היא רמזה לי בהבעת פניה שאין מה לעשות, היא פשוט פוחדת".
מקרה זה ממחיש את הקושי הרב בניסיון להקים ועד עובדים בחברת hot, ניסיון שלא נעשה בחברה בגודל זה כבר שנים רבות. יותר מ-5,500 אנשים עובדים בחברה, חלקם סטודנטים או חיילים משוחררים, הרואים בעבודתם תחנה זמנית, ואילו אחרים הם עובדים ותיקים בשנות ה-30 וה-40 לחייהם, המפרנסים משפחות. מקרב האחרונים נולדה יוזמת ההתארגנות, שהחלה לפני כשמונה חודשים. תחילה פנו העובדים להסתדרות הכללית, אך משהסבירו להם שם שתחילה עליהם להחתים שליש מהעובדים בעצמם, הם פנו להסתדרות העובדים הלאומית כדי שתעזור להם במלאכת גיוס העובדים.
בכנס פומבי שנערך באשדוד לפני כחודש יצאה ההתארגנות לאור. "זה התחיל בשיחות קיטורים על תנאי העבודה ועל היחס לעובדים, עד שבשלב מסוים הבנו שצריך לעשות משהו", מסביר דורון אסולין, 34, נשוי ואב לשני ילדים, מפקח התקנות העובד בחברה יותר מעשר שנים, ממובילי ההתארגנות. לדברי אסולין, בתקופתו של המנכ"ל רם בלינקוב, לפני חמש שנים, היה ניסיון כושל של 50 טכנאים מאזור תל אביב להקים ועד. "היתה הוראה מלמעלה לפטר את כל המארגנים, וברגע שזה קרה, לא היה סיכוי להמשיך. כלקח, החלטנו להתחיל הפעם את המהלך באופן דיסקרטי", הוא מספר. "בתקופתי לא היתה הוראה כזו", אומר בתגובה רם בלינקוב.
המטרה של אסולין וחבריו היא להחתים שליש מהעובדים, קצת יותר מ-1,800 - מספר שיחייב את הנהלת החברה, על פי החוק, לנהל עמם משא ומתן. לדברי המארגנים, הם הצליחו להחתים בינתיים יותר מ-1,000 עובדים על טופסי הצטרפות. יש לעובדים כמה דרישות: ראשית, עדכון השכר. לדבריהם, לא מעט עובדים בחברה מקבלים שכר זהה לזה שקיבלו ב-2001. כמו כן, השכר והתנאים אינם שוויוניים. מכיוון ש-hot היא חברה שהוקמה על חורבותיהן של שלוש חברות כבלים אזוריות - ערוצי זהב, תבל ומת"ב - נוצרו פערי שכר בין עובדים שהגיעו מחברות שונות, גם אם הם בעלי אותו ותק. יש אף מצבים מסוימים שבהם מנהלים זוטרים מרוויחים פחות מהכפופים להם.
מעבר לכך, רוצים העובדים שינוי בגישה של החברה: לשים את העובד במרכז, תהליך שיועיל גם לחברה עצמה, לדבריהם. "זה משהו עקרוני", מסביר יוני מנדל, האיש שיזם את ההתארגנות ועומד בראשה כיום. מנדל, 42, מפקח תשתיות, נשוי ואב לשלושה, הוא בעל עבר בוועד העובדים של בזק ויודע דבר או שניים על מאבקי עובדים. "הגיע הזמן שיתייחסו לעובדים כאל בני אדם ולא כמו אל מטאטאים שאפשר להחליף מתי שרוצים. כשעובד מעלה תלונות על תנאי העבודה או על כל דבר אחר, אומרים לו, ?לא טוב לך? אתה יכול ללכת'. למה אני צריך להחליף מקום עבודה בכל שנה-שנתיים? אני אוהב את החברה ואני רוצה לעבוד בה. יש פה אנשים שעובדים עשר שנים ויותר, אנשים שבנו את החברה הזו, למה להראות להם את הדלת כל הזמן? מחזיקים פה אנשים במין מתח כזה, ?תיזהר, אתה עלול לעוף בכל רגע'. זכותנו להיאבק, זכותנו לנהל משא ומתן", הוא אומר.
"hot זו חברה שיקרה ללבי, אבל הרבה דברים בה מתנהלים לא טוב. ראיתי טכנאים שעבדו פה שנתיים, ועזבו אחרי שהבינו שאין עם מי לדבר", מוסיף כפיר כהן, 34, נשוי ואב לשניים, מפעיל מוקד שירותים בחברה. "צריך לזכור שלא כל העובדים רוצים להתקדם ולהיות מנהלים. טוב לי איפה שאני נמצא, אבל אני רוצה תנאים. אחרי שמונה שנים בחברה השכר שלי לא עלה, ואני צריך לעבוד שעות נוספות כדי להגיע למשכורת הממוצעת במשק".
החוק, כך נראה, עומד לצד העובדים. זאת, בעיקר בזכות החקיקה החדשה שיזם יו"ר ההסתדרות עופר עיני, בעסקת החבילה שנחתמה לפני חצי שנה. כך נקבע, בין היתר, שההנהלה מחויבת לאפשר לעובדיה הצטרפות לוועד עובדים ולאפשר פעילות של הוועד שתיעשה בתחומי החברה. "החוקים כיום הם חד וחלק לטובת התארגנויות העובדים", מסבירה עו"ד נעמי לנדאו, המייצגת ועדי עובדים, שהתפרסמה בין היתר בזכות קריאתה לעובדי ההיי-טק להתאגד. "בתי הדין לעבודה רק מחכים להזדמנויות שבהן מעסיק מתנכל לחוק בדרך כלשהי. העובדים פשוט צריכים לתאר בפני בית הדין את השתלשלות העניינים. אפשר לעבור כל מהמורה, לא מדובר כאן בגדר ההפרדה", היא מוסיפה.
מהמורה אחת צצה לפני שבוע, כשפוטר יוני מנדל. לטענתו, הדבר נעשה כדי לקטוע את התארגנות העובדים בחברה. מנגד, טוענת הנהלת החברה שהמהלך תוכנן עוד לפני שנודע על ההתארגנות, עקב שורה של מקרי התנהגות בעייתים מצד מנדל, שפורטו במכתב פיטורים יוצא דופן, בן שבעה עמודים. מנדל מתכוון לפנות לבית הדין לעבודה בבקשה להוצאת צו מניעה נגד פיטוריו. "אלה דברים קטנים, שבימים כתיקונים היו מסתיימים בהערת אגב ואולי בנזיפה, אך בשום אופן לא בפיטורים", הוא אומר.
בינתיים פתח משרד התמ"ת בחקירה פלילית נגד hot, מפני שאסור לפטר עובד בשל חברותו בוועד עובדים. אסולין, הנחשב לסגנו של מנדל, מאמין שמנדל יישאר בחברה - ובכל מקרה, מבטיח שההתארגנות תמשיך להתקיים גם בלעדיו. מי שמנסה להתערב בסוגייה של הקמת הוועד הוא חבר הכנסת כרמל שאמה, יו"ר ועדת הכלכלה, שהזמין את ראשי החברה ואת נציגי העובדים לישיבה לא רשמית. "צוירה בפני תמונה של התנגדות לפעילות ההתארגנות של העובדים בחברה", אומר שאמה. "זה דבר חריג, בוודאי לחברה מכובדת כמו hot, המחזיקה ברישיון מהמדינה ובוודאי שאינה אמורה להרוויח מכיפוף זכויותיהם של העובדים. יש חובה לשבת ולברר את הדברים עם שני הצדדים".
חרב הקיצוצים מדרבנת
התזמון, כך נראה, משחק לטובתם של מובילי ההתארגנות שמלבד מנדל, אסולין וכהן, כוללת עוד כ-20 עובדים ברחבי ישראל. בימים אלה נמצאת hot בעיצומו של מאבק בין בעל השליטה החדש פטריק דרהי לבין השותפים האחרים (ראו מסגרת). בחברה כבר מדברים על קיצוצים, והחשש הגדול של העובדים הוא מפני פיטורים במחלקות השונות. הידיעות המתפרסמות על העתיד הלא ברור של hot מעודדות עובדים להצטרף לוועד. בשבוע האחרון החלו עובדים לפנות בעצמם לנציגי ההסתדרות ולמארגני הוועד, לאחר שבועות שבהם היו בצד המחוזר.
לדברי עו"ד דפנה שמואלביץ', המייצגת מעסיקים בתחום סכסוכי עבודה, זה לא מקרה שהניסיון להקמת ועד העובדים מתרחש בתקופה זו. "באופן כללי, התארגנויות עובדים מעידות על חוסר תקשורת בין הדרגים הנמוכים לבין הנהלת החברה. אבל כדי שההתארגנות עצמה תצא אל הפועל, צריך להתרחש איזשהו אירוע מכונן", היא אומרת. "במקרה הזה, מדובר בכניסה של בעל שליטה חדש לחברה. לעובדים אין מידע לגבי מה שעומד לקרות, ולכן הם פונים לגורם חיצוני כדי שידבר בשמם".
לדברי לנדאו, יש לעובדי hot חלון הזדמנויות שספק אם יחזור על עצמו. "אסור למארגנים לפחוד. הם צריכים להמשיך עם החתמת העובדים בדחיפות, בנחישות ובאסרטיביות", היא אומרת. "ברגע שיסתיימו המאבקים בין בעלי השליטה, ייכנס דרהי בכל הכוח לשיקום החברה. בזמן הזה הוא כבר צריך לדעת שהעובדים מאורגנים ושיש להם מנהיגים שמובילים אותם", היא אומרת. "צריך לזכור שזה מאבק שחשוב גם לעובדים בחברות תקשורת אחרות. אם זה יצליח ב-hot, יתאגדו גם בחברות אחרות. כשכל העובדים יהיו ביחד, זה ייתן להם כוח מיקוח יוצא מן הכלל".
העובדים, שמאבקם עורר הדים וזכה לטוקבקים של תמיכה באינטרנט מצד עובדים בחברת פרטנר ובחברות תקשורת אחרות, חוששים שבדיוק בשל כך עושה הנהלת hot כל שביכולתה כדי לעצור את המאבק. הם מספרים על לא מעט התנכלויות - דוגמת המקרה בראשון לציון שבו הרתיעה מנהלת זוטרה עובדת שלה מהצטרפות לוועד - שנועדו למנוע את ההשגה של מטרה זו. לדברי המארגנים, הפיקוח האישי על עבודתם מצד המנהלים גבר בשבועות האחרונים, דבר שקשה לייחס לו סיבה אחרת מלבד ההתארגנות. אל המארגנים מגיעים דיווחים מעובדים נוספים על מנהלים האומרים להם שלא כדאי להם לחתום על הצטרפות להתארגנות העובדים, ויש אף מנהלים המוסיפים שהעובדים עלולים להיפגע. השבוע חששו עובדים לדבר עם markerweek, גם שלא לייחוס, מחשש לאבד את מקום עבודתם.
"נציגי ?ועד העובדים', לידיעתכם זמנכם קצוב לא נותר לכם הרבה זמן בחברה ומן הסתם לא תצליחו לממש את רצונכם" - זה ה-sms שנשלח לאחד המארגנים מהמספר הסלולרי 555555*, מספר הנגיש, לטענת העובדים, לדרג הניהולי בחברה, מראשי צוותים ומעלה. במקרה אחר, מנהל צוות בחברה תקף את הסתדרות העובדים הלאומית, ובשיחה עם העובדים ניסה לקשור בין עובדיה לבין השר המורשע אברהם הירשזון, שבעבר עמד בראשות הארגון. "הירשזון בכלא על עבירות שחיתות חמורות, אתם לא רוצים להתלכלך בדבר הזה", אמר.
חנן שלאין, יועץ אסטרטגיה ותקשורת של הסתדרות העובדים הלאומית, אמר בתגובה: "חבל שמי שמפיץ את המסר ?שוכח' לעדכן את העובדים שלפני שלוש שנים התחלפה באופן מוחלט ההנהלה של הסתדרות העובדים הלאומית. ב-hot יודעים את האמת, והדברים מדברים בעד עצמם". אף גורם בכיר ב-hot לא פירסם הוראה רשמית בדבר עצירת ההתארגנות, ושיחות אלה מתקיימות בדרג ניהולי זוטר באופן יחסי. עם זאת, ריבוי המקרים במוקדי החברה השונים מעורר אצל המארגנים את החשד שלא מדובר בצירוף מקרים. "נראה שהם מקבלים הוראות מלמעלה. זה הדבר היחיד שיכול להסביר למה דרגי הניהול הזוטרים בכל ישראל מסבירים לעובדים שלא כדאי להצטרף אלינו", אומר אסולין.
ב-hot מסבירים שבחברה נותנים לוועד להתארגן, אך לא מוכנים לפגוע במהלך התקין של העבודה. בדיון מיוחד שהתקיים בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת כמה ימים לאחר הכנס באשדוד, הסבירו נציגי החברה שההתארגנות פרצה ביום אחד, כשאנשי הסתדרות העובדים הלאומית הגיעו למשרדי החברה ללא כל הודעה מראש. "הכל התפוצץ בבת אחת בראשון בבוקר? לא היתה שום שיחה, שום כלום. אי אפשר להתפרץ לתוך חברה. גם החוק מחייב לתאם הגעה", הסביר בדיון הרצל עוזר, מנכ"ל hot.
בסופו של דבר הוסכם שנציגי ההתארגנות ונציגי הסתדרות העובדים הלאומית יתאמו באופן מסודר את כניסת נציגי הוועד וההסתדרות למתקני hot, לצורך חתימה על טופסי הצטרפות. אלא שלטענת המארגנים וההסתדרות, הם קיבלו לצורך כך חדרים צדדיים שבהם שהו מנהלים, או שמנהלים היו בעמדה סמוכה שממנה היו יכולים לראות מי מהעובדים מצטרף. בינתיים, חותמים חלק מהעובדים על הטפסים לאחר שעות העבודה, בתיאום טלפוני.
"יש כאן אלפי עובדים שרוצים להתאגד, וההנהלה עושה כל שביכולתה כדי לעצור אותם", אומרת בטי מצר-לוי, סמנכ"לית איגוד מקצועי בהסתדרות העובדים הלאומית. "הם עשו משהו מתוחכם מאוד. בבאר שבע, לדוגמה, שמו אותנו בחדר צדדי. ישבו אתנו מנהלים בכירים בתוך החדר, ולא הסכימו להגיד לעובדים שאנחנו נמצאים שם. הצמידו לנו מישהי שהלכה אתנו לכל מקום, גם לשירותים. hot עושים צחוק מהחוק. זו לא סיסמה, זה פשוט ככה".
קל לנצל עובדים שמתחלפים
אחד האתגרים הגדולים של ראשי ההתארגנות יהיה הגיוס בקרב עובדי שירות הלקוחות. בתחום זה מועסקים כ-2,000 איש, רובם חיילים משוחררים וסטודנטים. הבעיה בתחום זה אינה פיטורים אלא תחלופה גבוהה, ?תחנת רכבת', כפי שנוהגים לכנות זאת עובדי החברה. להערכת מנדל, 60%-70% מהעובדים מתחלפים מדי שנה. אם אכן יתקיים משא ומתן עם החברה, האתגר יהיה לשפר את התנאים של העובדים בשירות הלקוחות, תחום שבו יצא לחברת hot שם רע במיוחד.
"השירות גרוע בראש ובראשונה בגלל זמן ההמתנה, וזמן ההמתנה נובע ממחסור בעובדים", מסבירה איילה גדסי, שעבדה בשירות הלקוחות הטכני עד לפני חודש. "החברה מאבדת לקוחות בגלל זה. פנתה אלי פעם לקוחה, מנויה לשירות הטלוויזיה והטלפון, שכל מה שהיא רצתה היה להתחבר לאינטרנט. אחרי שלושה שבועות שבהם הפנו אותה ממוקד למוקד, היא איכשהו הגיעה אלי, אבל בשלב זה היא כבר אמרה לי ?עזבי הכל, אני פשוט רוצה להתנתק'".
לפני שנה הצטרפה גדסי לחברה בקורס הכשרה שנמשך שלושה שבועות, שבו היו 24 עובדים. ארבעה נופו במהלך הקורס, אבל שנה מיום סיום הקורס, רק שלושה מבוגריו נשארו לעבוד בחברה. זאת, על אף בונוסים שהנהלה מציעה כדמי הישארות - 2,000 שקל אחרי שמונה חודשים או 5,500 שקל אחרי שנה וחודשיים, סכום שבעבר היה 7,500 שקל. "יש הרבה אנשים שמחכים לקבל את הכסף הזה ואז עוזבים", מסבירה גדסי. "למה עוזבים כל כך הרבה? העבודה קשה מאוד. העובד הוא הקו הראשון, הוא זה שמדבר עם הלקוחות שעות על גבי שעות. מדובר בלקוחות ישראלים, שחלקם מוציאים את התסכול על העובדים וממש צועקים עליהם בטלפון", היא אומרת.
"בעיית התחלופה קיימת לא רק בשירות הלקוחות", מוסיף מנדל. "כבר הספקתי לראות טכנאים שבאו והלכו מהחברה פעמיים. הם עובדים קשה מאוד וכל הזמן מראים להם את הדלת, אז זה מה שקורה. אפשר ליצור מצב שבו העבודה היא גם בית. תעלה שכר, תשפר תנאים ויחס - ותוכל ליצור גם אצל סטודנטים מוטיווציה לעבוד בחברה במהלך כל תקופת הלימודים שלהם".
מנגד, מקווה הנהלת החברה שהשיפור בשירות יגיע ממערכת ממוחשבת חדשה שנכנסה לשימוש בחודש האחרון, מערכת שנראה כי עוד לא הוכיחה את עצמה. המודל של עובדים הרואים את עצמם כזמניים מקובל על החברה, בעיקר בשל עלות השכר הנמוכה. בהנהלה, כך נראה, מודעים פחות לעלויות העקיפות של השכר הנמוך. קשה להעריך כרגע כיצד יסתיים ניסיון ההתארגנות של העובדים. מנדל, המכתיב את טבעו העקרוני של המאבק, סבור שזה מהלך החורג מעבר לתחום הצר של סכסוך עבודה מקומי. "קראתי פעם מאמר של ההיסטוריון אבי בראלי שבו הוא מסביר איך פעם היה בישראל ציבור עובדים וכיום יש רק המון גלמוד. אנחנו, בפינה הקטנה שלנו, מנסים לשנות. בעידן הקפיטליזם הדורסני שבו אנו חיים, אלה שלמעלה מקבלים את ביצי הזהב, ולעובדים הזוטרים לא נשאר כלום. חייבים לזכור שזה לא מחויב המציאות. לעובדים יש כוח".
תגובת hot
מ-hot נמסר בתגובה: "חברת hot מיישמת את החלטת בית הדין במלואה. נציגי הסתדרות העובדים הלאומית נכנסו למתקני החברה המרכזיים בשעות שבהן ביקשו ואף מעבר לכך. טענותיהם מופרכות, וככל הנראה נובעות מחוסר התעניינות של העובדים בהצעות ההסתדרות. תהליך הפיטורים של מר מנדל החל עוד לפני שנודע לנו על ניסיון ההתאגדות בחברה, והדברים מגובים במסמכים. גם מר מנדל יודע זאת. הרקע להחלטת הפיטורים מעוגן בשורה ארוכה של אירועים, שהתרחשו במהלך חודשים ארוכים, ובמרכזם: תפקודו הלקוי של מר מנדל, סירובו להפנים את הערות מנהליו וזלזולו בהנחיות ובנוהלי העבודה. באשר לטענה לפיה כביכול נשלחו הודעות sms מהחברה, כל הטענות שהועברו אלינו נבדקו במערכות שלנו, ובאופן חד משמעי הודעות אלה לא נשלחו מהחברה.
"hot לא קיבלה כל פנייה ממשרד התמ"ת, ואפילו אם יש חקירה כזו, לחברה אין ספק כי האמת תצא לאור, וגם חקירה כזו תעלה כי פיטוריו של מר מנדל אינם קשורים לניסיון ההתאגדות. ההסתדרות פנתה לבית המשפט לפני השימוע בבקשה לאסור על החברה לקיים שימוע, אך בית המשפט דחה את הבקשה, דבר שלא הפריע להסתדרות להודיע בכלי התקשורת כי hot פועלת באופן לא חוקי.
"hot אינה פוגעת במי מהעובדים המבקשים להצטרף לארגון עובדים זה או אחר, וכל טענה כאילו החברה מתנכלת לאלה הפועלים להתארגנות העובדים, היא טענה חסרת שחר. לגבי הטענות בעניין תנאי ההעסקה של העובדים - יום-יום עושים החברה ומנהליה לקידום ולטיפוח העובדים, וזאת כדי לתת להם תחושה של מקום עבודה תומך. רווחת העובדים עומדת לנגד עיני החברה, וכך למשל הוענק באחרונה ביטוח בריאות לעובדים ולבני משפחותיהם, ועוד פעילויות שתכליתן לחזק את תחושת הבית ואת השייכות של העובדים.
"לא בכדי, בסקר שנערך מדי שנה על ידי מגזין themarker וחברת bdi, מדורגת החברה במקום גבוה בישראל, תוך ?קפיצות' ממשיות משנה לשנה. אף בסקר שביעות רצון פנימי שנערך בקרב העובדים, וזכה למענה של 95% מהם, היתה שביעות הרצון במרבית הנושאים שנסקרו גבוהה מאוד.
"חבל שהסתדרות העובדים הלאומית אינה חושפת את מספר הביקורים שלה באתרים. לא פעם טענו נציגיה כי ?אינם ששים אלי קרב', אך דיבורים לחוד ומעשים לחוד. פעמים רבות ניסו נציגים אלה להתפרץ לחצרות החברה ללא תיאום, תוך הפרעה לפעילות השוטפת. הסתדרות העובדים הלאומית היא זו שבחרה שלא לפעול על פי המתווה הקבוע בחוק, ועל פי ההסדר שקיבלה מ-hot לקיום פעילותה, אלא באלימות ובאיומים על מנהלים בחברה תוך הפרה בוטה של החוק, ותוך ניסיונות רבים ובלתי פוסקים לשבש את פעילות החברה בכל הערוצים והדרכים האפשריות, ותוך פנייה לתקשורת באופן יום-יומי תוך הפצת מידע כוזב באשר למתרחש בחברה".
בעל בית חדש
הרכישה של 45% ממניות hot על ידי המשקיע הצרפתי פטריק דרהי מציבה את החברה בפני פרשת דרכים. בשבוע שעבר פרצו אל פני השטח חילוקי הדעות בין דרהי לבין שני שותפיו - אליעזר פישמן ונוני מוזס, הבעלים של העיתונים "גלובס" ו"ידיעות אחרונות", בהתאמה. היה זה כשמוזס ביקש ממייקל בוקובזה, נציגו של דרהי בישראל, לעזוב את מטה החברה, בטענה שאינו נושא בכל תפקיד רשמי. בשבועות האחרונים נהפך בוקובזה לפעיל מאוד בחברה, ונפגש עם לא מעט סמנכ"לים ועם מנהלים בדרגי הביניים.
המתח בין הצדדים נובע, בין היתר, מהקשרים שיש ל-hot עם עסקים הקשורים למוזס ולפישמן. לדוגמה, חברת דורי מדיה, המפיקה את ערוצי הסרטים ואת הסדרות של hot, מוחזקת על ידי תמי מוזס-בורוביץ', אחותו של מוזס. דורי מדיה מקבלת עשרות מיליוני שקלים בשנה לכל ערוץ, אך לדברי מקורות בשוק התקשורת, לא מדובר בחוזה רווחי עבור hot. דוגמה אחרת היא חברת playcast, המספקת ל-hot שירותי משחקים. המייסד והמנכ"ל של החברה הוא גיא דה בר, אחיו של שילה דה בר, עורך "ידיעות אחרונות" ומקורבו של מוזס. פישמן, מנגד, מרוויח מ-hot בעיקר בזכות הנדל"ן - מטה החברה ביקום נמצא על מגרש שבבעלותו, ומשלם דמי שכירות שמניבים לפישמן כ-16 מיליון שקל בשנה.
דרהי עתיד להגיע לישראל לקראת האסיפה הכללית של בעלי המניות של hot, שתתקיים בסוף החודש, וקרוב לוודאי שירצה לשנות את מצב העניינים הנוכחי. עד קיום האסיפה, ב-25 בינואר, יקיים דרהי פגישות עם מוזס ועם פישמן, כדי להגיע להסכמה בדבר הרכב הנציגים בדירקטוריון, שבו יש לדרהי נציג אחד בלבד מתוך עשרה. שאלה נוספת שעומדת על הפרק היא מינוי יו"ר לחברה. בשבוע שעבר הודיעה hot שאיזייה צ'צ'יק, יו"ר החברה ומקורבו של פישמן, נהפך ליו"ר לא פעיל. לפי הערכות, בוקובזה הוא שימונה ליו"ר החברה, ובכך יחל רשמית העידן של פטריק דרהי.
עובדי HOT: "הגיע הזמן שיתייחסו אלינו כבני אדם ולא כמטאטאים שאפשר להחליף מתי שרוצים"
מאת שוקי שדה
7.1.2010 / 13:52