דברים שאוכלים כאן, לא אוכלים שם

הסמכת קצבים בחלק ממדינות אירופה, כדי לפתוח אטליז יש צורך ברישיון קצב, מדווח ד"ר גידי ציפורי, מנכ"ל המכון הישראלי לאיכות ובטיחות מזון: "במדינה כמו גרמניה, למשל, ניהול קצבייה ניתן רק למי שיש לו הסמכה של שש שנים ללימוד קצבות. בישראל אין צורך בהסמכה".

בקרת מזון על עסקים בישראל לא קיימת חובה חוקית לקיום בקרת בטיחות מזון, וכל עסק לממכר מזון שעושה זאת פועל בצורה וולונטרית לחלוטין. לעומת זאת, בארה"ב ובאירופה נדרשים עסקי מזון ורשתות מזון לנהל תוכניות בקרה עצמיות לבטיחות מזון (haccp). "כך, במהלך ביקורת שמבצעים המפקחים הממשלתיים, הם יכולים קודם כל לראות את ממצאי הבקרה העצמית שמבצע העסק", מספר ציפורי.



פירות מיוצאים מרוססים פחות התקנים הנוגעים לרמת שאריות חומרי ההדברה בירקות ופירות בישראל דומים לרוב לאלה שבאירופה ובארה"ב. על אף זאת, בפועל האירופים אוכלים פירות וירקות כחול לבן שיוצאו אליהם, עם תקנים מחמירים יותר בנוגע לשאריות ההדברה. הסיבה: רשתות השיווק באירופה מציבות בפני היצואנים בישראל דרישות מחמירות יותר מדרישות החוק. הרשתות הבינו שלצרכן חשובה איכות המזון שלו והן מתחרות ביניהן מי תבטיח ללקוח תוצר טוב יותר - כך מסבירה מיכל מזעקי, מנהלת המחלקה להשבחת איכות וממונה על השימוש בחומרי הדברה בחברת אגרקסקו.



הבשר המיוצא מפוקח יותר גם בענייני מזון מן החי האירופים זוכים לקבל מזון כחול לבן טוב יותר מזה שאנו מקבלים: "במשחטה המיועדת ליצוא יש בקרה צמודה של וטרינר" אומר פרופ' ארנון שמשוני, הווטרינר הראשי לשעבר של משרד החקלאות. "עופות המיועדים לשיווק מקומי עוברים במשחטה עירונית שהיא ברמה אחרת, המפוקחת על ידי רופא וטרינר עירוני של הרשות המקומית, שלא נמצא שם באופן קבוע", אומר ד"ר זוהר דבורקין, יו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות.



רק בישראל: בשר עם מים בארה"ב גם אם תנסו ותתאמצו, לא תצליחו למצוא בשר שהוזרקו אליו מים - טוען ד"ר ציפורי. בישראל, לעומת זאת, תמצאו אותו בכל סופרמרקט ואטליז. למה? כי ישראל היא המדינה היחידה בעולם המערבי המתירה תוספת של עד 10% מים למוצרי בשר גולמי. ההיתר הביא לכך שיצרנים שונים מוסיפים אחוז מים גבוה מהמותר, ובכך מעלים את משקל מוצר הבשר.



מוסיפים נתרן בלי הגבלה הימצאות נתרן במוצרי מזון מתועשים עלולה לגרום למחלות שונות ולהשמנה. בעוד שיש מדינות המחייבות לציין בתווית על המוצר אם הוא עתיר בנתרן, בישראל אין הוראה כזאת. דורית אדלר, מנהלת מחלקת תזונה ודיאטה של בית החולים הדסה: "בפינלנד העבירו חוק הקובע כי מוצר המכיל יותר מ-500 מ"ג נתרן ל-100 גרם יתויג בתווית כי הוא עשיר בנתרן, ואז הצרכן יהיה מודע יותר למזון שהוא מכניס לפיו. התוצאה: כמעט כל יצרניות המזון הפחיתו את רמת המלח במוצרים כדי שלא יצטרכו לתייג אותם כמזון עתיר בנתרן".



לא בודקים מזון מיובא לעתים יש בעיה הפוכה: פרופ' אליק אבירם, מנהל מדעי במכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, אומר כי "קשה יותר להסתמך על נכונות הסימון התזונתי של מזון מיובא לישראל, שכן מי שעושה את הבדיקות לגבי המינונים של הרכיבים במוצר הוא היצרן בחו"ל, ואילו משרד הבריאות מסתמך על הצהרת היבואן לגבי הסימון ולא עורך דגימות משלו כדי לאמת את נכונותם".