הקרב על המחיר: חיסכון במים או מימון השינוי המבני?

>> מדוע צריך בכלל להעלות את מחירי המים? למראה פרצופם המתקלף של בר רפאלי, נינט טייב ושאר הידוענים מהתשדיר המפורסם להצלת הכנרת, נראה שהתשובה ברורה: לגרום לציבור לחסוך במים. אלא שההעלאה נובעת ממגוון סיבות, ובראשן שינויים מבניים בניהול משק המים, שאותם יזמו משרד האוצר ורשות המים. במלים אחרות - האזרחים יממנו את ההשקעה המתוכננת בתשתיות המים ובהתפלה. מדיניות זו גרמה לסכסוך מר בין האוצר ורשות המים לבין המרכז לשלטון מקומי.

ביום רביעי שעבר הגיש מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס חוות דעת לוועדה לביקורת המדינה, שלפיה יש לעכב את עליית מחירי המים. בחוות הדעת נמתחה ביקורת חריפה על ההעלאה: "בהיות המים מוצר קיומי, ההעלאה עלולה לפגוע באוכלוסיות מעוטות יכולת וחלשות בחברה". שר האוצר יובל שטייניץ קבע שההעלאה תישאר בעינה, אך חוות הדעת של המבקר משמשת רוח גבית למתנגדים הרבים למהלך.



"אין קשר בין העלאת מחירי המים למחסור", אומר אריה מצליח, מנהל המחלקה למידע וכלכלה במרכז לשלטון מקומי. לדבריו, המחיר עולה משום שהממשלה החליטה לבטל את סבסוד משק המים, ומכיוון שבשנים האחרונות עבר ניהול משק המים מהרשויות המקומיות לתאגידים עירוניים עצמאיים - מגמה שצפויה להימשך.



"החלק הארי של עלות המים אינו בשל עלות הפקת המים (המחיר המשולם למקורות), אלא על חלוקת המים על ידי התאגידים, עלויות הטיפול בביוב ומרכיב המע"מ", כתב המבקר. "כיסוי הוצאות התפעול של התאגידים מהווה כ-14% מהתעריף הגבוה החדש. עלות זו נובעת בחלקה מהיעדר היעילות הכלכלית שבה פועלים חלק מהתאגידים. גם ליקוי מבני זה מעלה את המחיר לצרכן".



מצליח אף סבור כי הקמת תאגידי המים היא שלב בדרך להפרטתם בעוד כמה שנים, והעברתם לידי בעלי ההון. במשרד האוצר דוחים טענות אלה בתוקף.



מנכ"ל איגוד עובדי המים, ארז וייסמן, אומר כי כבר כיום נעשה שימוש רב במי ההתפלה - מגמה שצפויה להימשך - ולכן אין צורך אמיתי בהעלאת מחיר המים: "די, הצלתם את הכנרת. זו תעמולה שמטעה את הציבור. הציבור הרחב לא באמת בזבזן. ההתפלה חוסכת סכומי כסף אדירים".



ברשות המים ובאוצר רואים את הדברים אחרת. מבחינתם, העלאת מחיר המים היא פועל יוצא של מגוון סיבות: ההשקעה המרובה בתשתיות המים, הקמת מתקני התפלה והתאמת מחירי המים לעלות ההפקה האמיתית שלהם.



שאול מרידור, רכז המים באוצר, מגדיר בדיוק מי הם האשמים: "הרשויות המקומיות ניהלו את משק המים באופן רשלני. יש כיום 10 מיליארד שקל גירעון במשק המים". לדבריו, עד כה השקיעה המדינה יותר מ-3 מיליארד שקל בהתפלת מים. בשלוש השנים הקרובות היא צפויה להשקיע 4.5 מיליארד שקל נוספים.