יו"ר הבורסה סם ברונפלד: פלסן של קיבוץ סאסא לא תנפיק בבורסה כפי שישקר של סטף ורטהיימר לא הונפקה

"נכון שעלויות הרגולציה לחברות הציבוריות עולות משנה לשנה אך הסביבה התחרותית מחייבת היום תגובה מהירה, שלא מתאימה לחברות משפחתיות או קיבוציות. החברות הקיבוציות לא יצליחו לצמוח וליצור תשואה גבוהה לבעלים אם לא יתאימו עצמן לסביבה העסקית וינפיקו בבורסה" - כך אמר אתמול יו"ר הבורסה סם ברונפלד, בכנס מנהלים של המגזר העסקי בקיבוצים. הכנס נערך בידי פירמת היועצים bdo - זיו האפט ומשרד עוה"ד זלצמן, גילת, קנולר ושות'.



לדברי ברונפמן, בבורסה של תל אביב מונפקות 18 חברות תעשייה קיבוציות ואין סיבה שלא יהיו חברת רבות נוספות. לדבריו, הבעיה בשוק ההון בישראל, לא הייתה מעולם מחסור בהון אלא מחסור בחברות המעוניינות לגייס הון. עם זאת, לדבריו, הבורסה לא מתאימה לכולם וחברות קטנות שלא יכולות לעמוד בעלויות הרגולציה, עדיף להן שלא ייכנסו לבורסה מוקדם מדי.



בתשובה לשאלה על הסיכונים העסקיים להן נחשפות חברות ציבוריות בשל חובת השקיפות, אמר יו"ר הבורסה כי אין פתרון מושלם לבעיית השקיפות המחייבת חברה ציבורית. לדבריו, קיים מצב שחברות בוחרות שלא להיכנס לבורסה, בין שאינן נזקקות לה ובין כי אינן מוכנות לשקיפות. ברונפמן העריך כי מסיבות כאלה ונוספות המפעל הבטחוני של קיבוץ סאסא פלסן (היקף מכירות של 700 מיליון דולר בשנה) לא ייצא לבורסה, כפי שישקר של סטף ורטהיימר לא הונפקה בבורסה.



עו"ד עדי זלצמן אמר בכנס כי על הנהלת הבורסה להפריד בין חברות גדולות לקטנות בדרישות הרגולטוריות. לדבריו, העלות הרגולטורית לחברה ציבורית עשויה להגיע למיליון שקל בשנה והעלות הזו עלולה למנוע מחברות קטנות ובינוניות, בהן חברות קיבוציות רבות, להנפיק בבורסה או להצליח החזיק את עצמן בבורסה. לדבריו, אבחנה בדרישות הרגולטוריות בין חברות בגדלים שונים תאפשר לחברות קיבוציות ולא קיבוציות רבות להנפיק ולהיסחר בבורסה.