כך נהפך ההמבורגר לסמל החופש, הרוע והשפע המערבי

בסך הכל, מדובר בקציצת בשר טחון בלחמנייה. לא יותר מזה. אולי גם בצל, קטשופ, חסה ומיונז. המהדרין אף מוסיפים גבינה או בייקון. מאכל פשוט, עממי. אוכל של עניים, אפילו. קל וזול להכנה. כריך שנוצר במקור כדי לאפשר לאנשים מהמעמד הנמוך לאכול בעמידה.




ובכל זאת, ההמבורגר הוא אייקון תרבותי מהמעלה הראשונה, המנה הכל-אמריקאית האולטימטיבית, על אף שכמו דברים כל-אמריקאיים אחרים, הוא בכלל היגר אליה מאירופה. מהדיינרים הזולים ומזללות המזון המהיר שהביאו אותו לידיעת הציבור הרחב ועד למסעדות היוקרה שאל תפריטיהן הצליח לחדור, מלווה בתוספות כמו עלי זהב ופטריות כמהין - ההמבורגר הוא סמל לקפיטליזם המערבי. כשנפתח סניף מקדונלד'ס הראשון במוסקווה בינואר 1990, התגודדו אלפים מחוץ לקשתות המוזהבות של לוגו הרשת, שסימלו עבורם את החופש ואת השפע האמריקאיים.



אפילו הצרפתים, המתעבים כל דבר אמריקאי, נאלצו להוסיף אותו למטבח העשיר שלהם, ושליט קוריאה הצפונית, קים ג'ונג-איל, מקדם את ההמבורגר כ"מזון איכותי" לתושביה של המדינה הקומוניסטית. את רוברט דאוני ג'וניור הוא הצליח להציל מהתמכרות ארוכת שנים לסמים, ואפילו וורן באפט - האיש השני בעושרו בעולם - מקפיד לאכול כמעט מדי יום המבורגר שמכין עבורו השף האישי שלו.



המעמד הקאנוני של ההמבורגר לא היה זקוק לאישור נוסף, אך הוא בכל זאת קיבל אישור כזה במהלך המשבר הכלכלי הנוכחי, כשלתארים "כל-אמריקאי" ו"הכריך הנמכר בעולם" הצטרף תואר נוסף, נכסף לא פחות: "חסין מיתון". לפי נתונים שפירסמה חברת המחקר npd גרופ בחודש שעבר, מכירות ההמבורגרים בארה"ב עלו ב-3% ב-2009. ענקיות מזון מהיר כמו מקדונלד'ס היו החברות היחידות שהכנסותיהן עלו במהלך המשבר. אמריקאים שלא היו יכולים להרשות לעצמם ללכת למסעדה לא ויתרו על ביקור בסניף המקדונלד'ס השכונתי, וצרכו 269 מיליון המבורגרים יותר מאשר ב-2008. הרומן בין ארה"ב לבין הקציצה האהובה עליה הביס גם את המשבר.



עם זאת, ארה"ב גם משלמת מחיר לא נמוך על התמכרותה להמבורגרים. לצד בעיות כמו השמנת יתר וסוכרת נעורים שנהפכו למגפה והובילו בין היתר גם לתביעות בסך מאות מיליוני דולרים נגד רשתות כמו מקדונלד'ס, פירסם "ניו יורק טיימס" בחודש שעבר תחקיר של משרד החקלאות האמריקאי, שלפיו הרוב המכריע של בשר הבקר שנמכר במרכולים ומוגש בבתי הספר וברשתות המזון המהיר - כולל במקדונלד'ס ובברגר קינג - נגוע באמוניה, שבה הולעט כדי לחסל חיידקי סלמונלה ואי קולי. בנוסף, ישנו גם המחיר הסביבתי. בעוד בשר בקר אחראי רק ל-30% מצריכת הבשר בעולם המפותח, הוא אחראי ל-78% מפליטות גזי החממה של תעשיית הבשר, המזהמת הגדולה בעולם - כך עולה ממחקר שנערך באוניברסיטת דלהאוזי בקנדה, שכינה את ההמבורגר "ההאמר של עולם המזון". מקדונלד'ס, שהואשמה בעבר באחריות לביעור יערות גשם לצורך גידול בקר, אינה זרה להאשמות כי היא פוגעת בסביבה.



"usa today", לעומת זאת, פירסם בשבוע שעבר כי בפועל, ההמבורגר שאתם קונים במקדונלד'ס בטוח בהרבה מההמבורגר שאתם רוכשים במרכול ומבשלים בבית. למעשה, מקדונלד'ס נחשבת לחברה מובילה בארה"ב בתחום בטיחות המזון. עובדי המסעדות והמפעלים המייצרים את קציצות ההמבורגר של מקדונלד'ס נדרשים לרחוץ ידיים בכל שעה, או בכל פעם שהם מבצעים מטלה אחרת. רק עובדים מסוימים מורשים לגעת בבשר. "הם הטובים ביותר מבין הטובים ביותר", אמרה קרוליין סמית דוואל, מנהלת בטיחות המזון בארגון center for science in the public interest.







כמה טוענים לכתר



כמעט בכל מובן שהוא, ההמבורגר הוא מאכל אמריקאי. הוא לא סתם מאכל, אלא חלק בלתי נפרד מהכלכלה. האמריקאי הממוצע אוכל שלושה המבורגרים בשבוע. בארה"ב בלבד, 14 מיליארד המבורגרים נמכרים מדי שנה. קרוב ל-7% מכוח העבודה בארה"ב עבד בשלב זה או אחר במקדונלד'ס. ואולם מקורו של ההמבורגר הוא בכלל בעיר הגרמנית המבורג, בימי הביניים, אליה הביאו מלחים שהגיעו לנמלי העיר מרוסיה את המאכל הטטרי שלימים נודע כ"סטייק המבורג": חתיכת בשר טחון, ממולח ולעתים מיושן קלות, שעורבב עם בצלים ועם פירורי לחם - מנה שונה כמעט לחלוטין מההמבורגר שאנו מכירים כיום.



במאה ה-19 הגיעו לחופי ארה"ב מהגרים גרמנים, רבים מהם יהודים. הם הביאו עמם חלק מהמאכלים האהובים עליהם, כולל סטייק בסגנון המבורג, שהיה אידיאלי למסעות ימיים ארוכים. כשהמהגרים הגרמנים התיישבו בארה"ב, הם המשיכו להכין סטייק בסגנון המבורג, וחלקם הגישו את המנה האהובה למהגרים ולמלחים מהמבורג שבדיוק ירדו מהאונייה בנמל ניו יורק. חלקם, יש הטוענים, הגישו את הבשר בין שתי פיסות לחם, כדי לאפשר את אכילתו בעמידה. עד מהרה צברה המנה פופולאריות, והחלה להופיע גם בתפריטי מסעדות ובספרי בישול.



מכאן, עם זאת, העלילה מסתבכת. סיפור הולדתו של ההמבורגר המודרני - בשר טחון המוגש בליווי רטבים בלחמנייה או בין שתי פיסות לחם - הוא שנוי במחלוקת, וזהות האדם שהמציא את המנה עדיין לא הובהרה לחלוטין, אם כי יש כמה טוענים לכתר.



הראשון שבהם הוא צ'רלס נגרין מהעיירה סימור שבמדינת וויסקונסין, שב-1885, כשהיה בן 15, מכר כדורי בשר טחון בסגנון המבורג בדוכן שהקים ביריד המזון המקומי. הדוכן לא הצליח למשוך לקוחות רבים, ועד מהרה הבין נגרין כי הכישלון נבע מכך שאנשים התקשו לאכול כדורי בשר טחון בעודם משוטטים ביריד. לכן, החליט לשטח את כדורי הבשר, הניח אותם בין שתי פיסות לחם וקרא למנה המבורגר.



נגרין המשיך למכור המבורגרים עד מותו ב-1951 ונודע בשם "המבורגר צ'רלי". העיירה סימור טוענת כיום כי היא ביתו של ההמבורגר, ועורכת פסטיבל המבורגר מדי שנה, הידוע כיריד ההמבורגרים הגדול בעולם, בנוסף ל"היכל תהילה" מקומי שהוקם לכבוד ההמבורגרים. ב-1989 שברו תושבי העיירה את שיא ההמבורגר הגדול בעולם, כשהכינו המבורגר במשקל 2,500 ק"ג. מחוקקי העיירה אף הרחיקו לכת והכריזו ב-2007 על סימור כעל ביתו האמיתי של ההמבורגר, ובכך דחו את כל הגרסאות האחרות להולדתה של המנה.







האחים צ'רלס ופרנק מנצ'ס מהעיר אקרון שבאוהיו הם הטוענים העיקריים האחרים לכתר. ב-1885 הם נסעו ברחבי המערב התיכון עם יריד אירועים נודד, ועצרו ביריד מחוזי בהמבורג שבניו יורק. מאחר שאזל להם בשר החזיר לכריכי נקניקיות שהכינו, הם החליטו להשתמש בבשר בקר, שאותו טחנו בתוספת סוכר חום, קפה ותבלינים אחרים. הם כינו את המנה המבורגר, על שם המבורג, ניו יורק.



בהספדו של פרנק מנצ'ס ב"לוס אנג'לס טיימס" ב-1951, זיהה אותו העיתון כממציאו של ההמבורגר. משפחתם של האחים ממשיכה להכין המבורגרים במסעדה קטנה באוהיו עד ליום זה, וגם העיר אקרון ביקשה למשוך מבקרים ותיירים באמצעות פסטיבל המבורגר שנתי, שאותו החלה לערוך ב-2005.



ב-1904, ביריד העולמי בסנט לואיס, מיזורי, חולל ההמבורגר סנסציה. פלטש דיוויס, שהיה ידוע גם בכינוי "אולד דייב", בעל דוכן מזון מטקסס, פתח ביריד דוכן שבו מכר סטייק המבורגר, שאותו צלה על גריל עד שהיה פריך משני צדדיו, ולאחר מכן הניח את הקציצה בין שתי פיסות עבות של לחם קלוי תוצרת בית, בתוספת בצל. כתב של העיתון "ניו יורק טריביון", שביקר ביריד, פירסם לאחר מכן כתבה על הכריך החדש הקרוי המבורגר, שהמציא בעל דוכן מזון חדשני. אף שאין כל ראיות לכך שבעל הדוכן המסתורי הוא אכן "אולד דייב", האמונה הרווחת בטקסס היא כי הוא האדם שהמציא את ההמבורגר המודרני. דיוויס גם נחשב לאדם הראשון שהחל למכור צ'יפס יחד עם המבורגרים, רעיון שקיבל לדבריו מאחד מחבריו.



למרות הצלחתו של "אולד דייב", בעיני רוב האמריקאים ההמבורגר עדיין נחשב באותה תקופה למאכל נחות העשוי מבשר זול, והם העדיפו בשר חזיר. המצב התהפך ב-1921, כשאדגר וולדו "בילי" אינגרם, סוכן נדל"ן וביטוח, חבר לטבח ג'יי. וולטר אנדרסון ופתח את הסניף הראשון של רשת "ווייט קאסל" בוויצ'יטה, קנזס. אינגרם ביקש להפוך את ההמבורגר למנה בעלת תדמית איכותית, ולכן העביר את המטבח מצדה האחורי של המסעדה לצדה הקדמי, כדי שהמבקרים יוכלו לראות כמה טרי הבשר שבו השתמש.



הקציצה, שהוגשה בתוספת בצלים, הוגשה בראשונה בהיסטוריה בתוך לחמנייה רכה. אינגרם דאג להפיץ את בשורת ההמבורגר באמצעות מודעות בעיתונים ומכירת המבורגרים קטנטנים בחמישה סנטים לכריך. חיקויים לרשת נפוצו במהרה בארה"ב. ווייט קאסל פועלת עד היום בארה"ב, ואף זכתה לככב ב-2004 בסרט משלה: "הרולד וקומאר משתוללים באמריקה", שבו שני סטלנים חביבים נקלעים להרפתקאות בעודם משתוקקים להמבורגר של ווייט קאסל.



פופאי מקדם מכירות



בשנות ה-30 זכה ההמבורגר לשדרוג שיווקי רציני, עם תחילת פרסומו של הקומיקס "פופאי המלח". הקומיקס הפופולארי, ולאחר מכן גם הסרטים המצוירים, כללו דמות בשם ווימפי - שהיה אובססיבי להמבורגרים, אך קמצן מכדי לרכוש אותם. עד מהרה החלו להופיע גם מסעדות בשם ווימפי, שזכו להצלחה רבה בארה"ב עד שנות ה-70.



שנות ה-40 וה-50 הובילו גם להולדתם של הדרייב-אין ומסעדות הדרייב-ת'רו, שתי תופעות שהפכו את ההמבורגר למנה פופולארית במיוחד בקרב צעירים, שלא רצו לעזוב את המכונית כדי לשבת לאכול במסעדה. אלה הובילו להולדתן של שתי רשתות אמריקאיות מצליחות: אין-אנ-אאוט וג'ק אין דה בוקס.



אף שבאותה תקופה כבר היה ההמבורגר מנה פופולארית במיוחד, ב-1948 הוא עמד בפני שדרוג. האחים ריצ'רד ומוריס מקדונלד'ס הפכו את מסעדת הברביקיו המצליחה שלהם בסן ברנרדינו למסעדת דרייב ת'רו המתמחה בהמבורגרים ובצ'יפס. שנתיים לאחר מכן הם כבר מכרו, לטענתם, יותר ממיליון המבורגרים. הם לכדו את תשומת לבו של היזם ריי קרוק, שב-1954 נהפך לשותף שלהם והחל לבנות את אימפריית מקדונלד'ס המוכרת לנו כיום באמצעות פתיחת סניפים בכל רחבי ארה"ב. עד מהרה הצליחה מקדונלד'ס ליטול את כתר רשת המזון המהיר המצליחה בארה"ב מווייט קאסל, שסבלה מסירובו של אינגרם לפרסם בטלוויזיה או להתרחב.



ב-1959, כבר הפעילה מקדונלד'ס 100 מסעדות בארה"ב. שנתיים לאחר מכן, רכש קרוק את חלקם של האחים מקדונלד'ס ברשת תמורת 2.7 מיליון דולר, ושנתיים לאחר מכן כבר מכרה מקדונלד'ס את ההמבורגר המיליארד שלה ופתחה את הסניף ה-500. באותה תקופה נהפך הליצן רונלד מקדונלד לסמלה של החברה, וב-1967 היא החלה את ההתפשטות הגלובלית שלה. שני אנשים שביקרו ב-1954 בסניף הראשון של מקדונלד'ס וקיבלו השראה לפתוח רשת משלהם, הם ג'יימס מקלאמור, מייסד ברגר קינג, ומייסד טאקו בל, גלן בל.



ההצלחה האדירה של מקדונלד'ס עשתה להמבורגר שירות אדיר. בשנות ה-70 חדרה הרשת ליפן, לצרפת, לשוודיה ולדרום מזרח אסיה, פתחה אלפי סניפים ברחבי העולם ובארה"ב ונהפכה לנותנת החסות העיקרית של אולימפיאדת לוס אנג'לס ב-1984. המנה האהובה נהפכה לסמל האמריקאיות, השפע המערבי ומאוחר יותר גם הגלובליזציה. כשמקדונלד'ס פתחה את הסניף הראשון שלה במוסקווה היווה הדבר את אחד מהסימנים הבולטים לקריסת הקומוניזם. לא פחות מ-27 אלף בני אדם הגישו בקשה לעבוד בסניף הראשון ברוסיה, ואלפים עמדו בתור מחוץ למסעדה וחיכו בסבלנות לטעום מהקציצה הידועה. למעשה, מקדונלד'ס כל כך הצליחה, שהיא היוותה השראה למדד השוואתי כלכלי: המגזין "אקונומיסט" יצר את "מדד הביג מק" הבודק את שווי כוח הקנייה (ppp) של מטבעות שונים באמצעות מחירו של כריך ביג מק ברחבי העולם.



המבורגר גורמה



במשך השנים, לכד ההמבורגר את דמיונם ואת קיבתם של העשירים והמפורסמים. אחד מהפרטים המפורסמים על וורן באפט, האיש השווה יותר מ-60 מיליארד דולר, הוא שהארוחה האהובה עליו היא צ'יזבורגר וצ'רי קולה. הנרי פורד ג'וניור, מנכ"ל פורד ב-1960-1979, אמנם הכריז ברבים כי היה מעדיף לאכול המבורגר בקפיטריה של מפעל פורד, ואולם בפועל הכין לו השף האישי שלו המבורגר מפילה מיניון לארוחת הצהריים - שחיתות עצומה, נכון לאותם ימים.



השחקן רוברט דאוני ג'וניור אף הרחיק לכת ואמר בשנה שעברה כי ההמבורגר - או יותר נכון, "ברגר קינג" - הצילו את חייו, כשבשיא ההתמכרות שלו לסמים ב-2003, עצר לאכול המבורגר באחד מסניפי הרשת. הטעם היה כל כך מגעיל, לדבריו, שהחליט מיד להיגמל ולהחזיר את הקריירה שלו למסלולה. כדי להודות לרשת, דאוני ג'וניור אף דאג להכניס לסרט "איירון מן" סצנה שבה דמותו, טוני סטארק, חוזרת מהשבי האפגני ורוצה רק דבר אחד: צ'יזבורגר של "ברגר קינג". חובבי המבורגרים מפורסמים אחרים הם ג'יי לנו, שהזכיר פעמים רבות את רשת אין-אנ-אאוט כרשת המזון המהיר האהובה עליו, ואפילו השף הבריטי גורדון רמזי, גם הוא מחובבי הרשת.



מקדונלד'ס, רשת המזון המהיר הגדולה בעולם, עם הכנסות שנתיות של 23 מיליארד דולר ויותר מ-400 אלף עובדים, היא השגרירה הבולטת ביותר של ההמבורגר - לטוב ולרע. היא אמנם הצליחה להפוך את ההמבורגר למנה נחשקת בעולם ולא רק בארה"ב, אך גם קיבעה את תדמיתו כמאכל זול ומזיק, עתיר שומנים ונטול ערכים תזונתיים. כשרצונותיהם של הצרכנים השתנו והמגמה הבריאותית החלה לצבור תאוצה, ההמבורגר כמעט נהפך לאחד הקורבנות הבולטים.



ב-2004 פירסם הבמאי מורגן ספרלוק את הסרט התיעודי "לאכול בגדול", שבו לא אכל דבר מלבד מזון של מקדונלד'ס במשך 30 יום, וכתוצאה מכך סבל מנזקים בריאותיים. הסרט המצליח הוביל למשבר תדמיתי עצום עבור מקדונלד'ס, שכבר אז נחשבה לשטן בהתגלמותו בקרב אלפי מפגינים המתנגדים לגלובליזציה. הרשת נאלצה לשנות את התפריט שלה ולהסתגל לעידן החדש באמצעות תדמית בריאותית יותר, הכוללת הגשת יותר סלטים ואת הסרתה של מנת הסופר-סייז הענקית מהתפריט. ואולם בשלב זה, הסרט רק האיץ מגמה שכבר החלה לצבור תאוצה באותן שנים: דורות של אמריקאים שגדלו על ההמבורגר, אך רצו מזון איכותי יותר מזה שסיפק להם המזון המעובד של רשתות המזון המהיר, עברו למסעדות שפים שהתמחו בהמבורגרים.



ב-2001 היה השף דניאל בולו הראשון שיצר המבורגר גורמה, כשהגיש את מנת ה-db בורגר: המבורגר העשוי מכבד אווז ומשפונדרה, שנמכר בתחילה תמורת 29 דולר ומאז האמיר מחירו ל-150 דולר למנה. לאחר מכן יצר בולו מנות נוספות, שאחת מהן כוללת גם פטריות כמהין. עד מהרה הלכו שפים אחרים בעולם בעקבותיו, ומסעדות איכותיות המתמחות בהמבורגרים משובחים החלו לצוץ בכל העולם, כולל בישראל. ב"פאריס לאס וגאס קזינו" מוגשת מנת המבורגר העשויה מבשר קובה (בשר בקר יפני משובח ויקר במיוחד), לובסטרים, פרושוטו וגבינת ברי, תמורת 777 דולר. המעגל הושלם: המנה העממית, שהומצאה כדי לאפשר לאנשים לאכול בעמידה בירידים מחוזיים, השתלטה גם על מטבח העילית, באותו אופן שבו הג'ינס נהפך מלבוש יום-יומי וזול לפריט מעצבים.







"ההמבורגר הוא הכריך המספק, היעיל והקל ביותר לאכילה שנוצר אי פעם. מדובר במאכל החזק ביותר בעולם המתועש", כתב ג'וש אוזרסקי בספרו, "the hamburger". אפילו השפים הצרפתים, שבמשך שנים רבות תיעבו כל דבר שהזכיר את המטבח האמריקאי המבולגן והמהיר, נאלצו להודות בכך בשנים האחרונות. ברחבי פאריס מוסיפות בשנתיים האחרונות יותר ויותר מסעדות יוקרה את הווריאציות שלהן להמבורגר. השף יאניק אלנו מגיש המבורגר בצירוף בייקון מעושן, חסה, חמוצים, חרדל, מיונז וצ'יפס במסעדתו, le meurice, במחיר של 35 יורו (56 דולר). רומן קורבייה, השף הראשי במסעדת "לה רלה דו פארק" של המסעדן אלן דוקס, מגיש המבורגר חסילונים ודיונונים, בנוסף להמבורגר מבשר בקר. "ההמבורגר מייצג את האסור, את החתרני", אמרה ב-2008 הלן סמואל, המייעצת למסעדות בפאריס, ל"ניו יורק טיימס". "אכילה עם הידיים מייצגת רגרסיה טהורה, אז כמובן שכולם רוצים לעשות זאת".