>> אחרי שהשווקים של מסכים שטוחים ומסכים ברזולוציה גבוהה נכבשו והתבססו, הגיע העידן של התלת-ממד. לאן שלא פונים בתערוכת ces בלאס וגאס, רואים מוצרים הקשורים לתלת-ממד - בעיקר טלוויזיות, משחקי מחשב ומחשבים.
היצרניות השונות, בהן כל החברות הגדולות, הציגו טלוויזיות המסוגלות להקרין סרטים בשלושה מימדים. כולן העמידו מסכים כאלה לרשות המבקרים - ואלה התנפלו עליהם. לפחות מחצית מהמבקרים בכל רגע נתון היו עטויים במשקפי תלת-ממד.
לא רק שהיה קשה למצוא יצרנית טלוויזיות שלא הציגה מוצר כזה - קשה היה למצוא אחת שזו לא היתה הטכנולוגיה הכי מתקדמת שהציגה ושהכי התגאתה בה.
כמה פעמים אפשר לראות "אווטאר"?
כיום כבר לא צריך להסביר במה מדובר. עשרות מיליוני צופים בכל העולם כבר ראו את סרטו של ג'יימס קמרון, "אווטאר". הסרט היה מקדם מכירות מדהים ליצרניות מוצרי התלת-ממד. ובכל זאת יש לשוק הזה לפחות שתי בעיות. הראשונה היא הצורך במשקפיים מהסוג הנחות והלא נוח ביותר, אלה עם מסגרת קרטון מעצבנת ומציקה. אבל יש גם כאלה עם מסגרות פלסטיק נוחות ואפילו מעוצבות.
גם אם איכשהו מתגברים על הצורך לחבוש אותם, היות שהם לא משקפיים "רגילים" הם קצת מנתקים את החובש אותם מהסביבה הקרובה. מי שרואה סרט כזה יחד עם חברים כחוויה חברתית עשוי לגלות שהם מקשים על האינטראקציה עם הסובבים אותו, ולא רק החזותית. ייתכן שהמשקפיים גם יוצרים בעיה בהפעלת שלט רחוק שנמצא בידיו של הצופה. ואם לא די בזה, הם דורשים חשמל, כלומר כשהסוללה בהן נגמרת ואין זוג נוסף בסביבה - זו בעיה. במלים אחרות, יש כאן מחסום שוק משמעותי, ולכן גם הזדמנות לחדשנות.
אבל זו לא המגבלה היחידה בפני שוק התלת-ממד: הבעיה השנייה ואולי הקשה יותר היא המחסור בתכנים. כמה פעמים אפשר לראות את "אווטאר"? ואחרי שראיתם את הסרט חמש פעמים - כמה עוד סרטים בתלת-ממד תמצאו בחנות השכרת הסרטים השכונתית שלכם?
נכון, espn, רשת שידורי הספורט של דיסני, כבר הודיעה שתתחיל לשדר משחקים בשלושה מימדים - אבל זה לא יקרה מחר. וכשזה יתחיל, ההיצע יהיה בוודאי מוגבל. ובישראל כמובן אין עדיין תוכניות כאלה. שוק הטלוויזיה כבר התגבר על קשיים כאלה - הרי גם לשידורי hd היתה התחלה צנועה, ועכשיו ההיצע גדול יחסית. אבל זה לקח המון זמן.
מקור נוסף לסרטים בתלת-ממד יכול להיות וידיאו ביתי. בוודאי נחמד הרבה יותר לראות את סרט הבר מצווה של הבן של השכנים בתלת-ממד במקום בדו-ממד משעמם. אבל העניין הוא שככל הנראה רק חברת אחת, סוני, מייצרת מצלמת וידיאו ביתית בתלת-ממד. הבעיה: היא תצא לשווקים רק לקראת סוף השנה, ומחירה יהיה יותר מ-2,500 דולר.
גם יצרניות המחשבים נכנסו לתוך הענף הזה, בהן asus, החברה הראשונה שייצרה מחשבי נטבוק (netbook). מכיוון שמגוון יישומי הווידיאו במחשבים גדול יותר מזה של טלוויזיות, נראה שפה שיעור האימוץ עשוי להיות גבוה יותר - אבל עדיין נמוך.
גם סביב הקוראים האלקטרוניים, מכשירי קריאה הידועים בשם readers-e יש תחרות עצומה. משתתפות בה גם חברות מבוססות כמו סוני ו-hp, גם סטארט-אפים כמו פלסטיק לוג'יק וגם חברות מתחום המדיה כמו בארנס אנד נובל. הראשונה שהצליחה, ועד כה גם היחידה שמצליחה, היא כמובן אמזון עם הקינדל, אבל בכל שעה מושק מכשיר חדש לשוק הזה.
אחד הכתבים של רויטרס הזכיר, ובצדק, שבזמנו היה מרוץ דומה בשוק ה-pda (personal digital assistant - מחשבי כף יד), שבסיכומו לא רק שנותרו מעט מתחרות, אלא כניסתם של מכשירי הטלפון הסלולריים החכמים הביא לשינוי בשוק כולו. בעוד שנתיים-שלוש הרבה מהדגמים שהושקו עד כה ויושקו בשנה הקרובה, ייעלמו.
קרב מגע
מכל סוגי המוצרים החדשים שהוצגו בתערוכה, נראה שהמעניינים ביותר - ואלה שסיכויי ההצלחה שלהם הם הטובים ביותר - הם מסכי מגע גדולים, בין אם מדובר בטלוויזיות או במחשבים. אפל הפיחה חיים חדשים בטכנולוגיה הזו, ועכשיו היא מתפשטת במהירות ממסכים קטנים למסכים גדולים. החזון המחשבי בסרט "דו"ח מיוחד" ("minority report") בכיכובו של טום קרוז קורם עור וגידים - וגם זה שמונה שנים אחרי שהסרט נעשה.
המסך האינטראקטיווי המרשים והגדול ביותר בתערוכה הוקם על ידי יצרנית המעבדים אינטל. גם לפני שנוגעים בו ומעירים אותו לחיים (וכמה אנשים יכולים לעשות זאת יחד), מה שהוצג בו היה מושך, מסקרן ומזמין.
שני אביזרים, אם ניתן לקרוא להם כך, שהיו מדהימים במיוחד היו רכב מיוחד של נאווטק (navteq) ומעין מזל"ט של פארוט (parrot). נאווטק היא יצרנית מפות דיגיטליות שבבעלות נוקיה, המתנהלת כיחידה עצמאית. החברה הציגה בתערוכה כלי רכב שעל גגו מותקנת מערכת מדידה, וכשהרכב נוסע באזור מסוים היא סורקת את הסביבה בשלושה מימדים והופכת את המידע למפה תלת-ממדית. המערכת אינה למכירה ומיועדת לשימוש הפנימי של נאווטק לייצור מפות מדויקות על פי דרישה, וכמובן בתשלום.
המוצר השני מזכיר את כלי הטיס ב"אווטאר" - רק מוקטנים. מדובר בכלי טיס זעיר עם כמה רוטורים הנתונים בתוך מסגרת פלסטיק עגולה. כלי הטיס, שקוטרו אינו עולה על חצי מטר, נושא מצלמות וידיאו המעבירות שידורים חיים ויכולות לסייע במשימות חילוץ והצלה.
המציאות מבעד למשקפי התלת-ממד
נתן ליפסון
10.1.2010 / 6:48