הלחצים עזרו: ועדת חודק תקל את ההוראות שמונעות שיעבוד של נכסים נוספים לבנקים

>> ועדת חודק, שהוקמה לצורך קביעת אמות מידה בהתנהלות גופים מוסדיים בבואם להעמיד אשראי באמצעות איגרות חוב לחברות מגייסות, צפויה להשלים בימים הקרובים את גיבוש המלצותיה הסופיות.



הוועדה הוקמה בידי משרד האוצר עקב ביקורת על דרך העמדת האשראי של גופים מוסדיים לחברות בשנים האחרונות, שנעשתה ללא בטוחות מספקות. המלצות הביניים של הוועדה עוררו ביקורת של גופים שצפויים להיפגע מהן במערכת הבנקאות וחברות מנפיקות כמו אי.די.בי.

ההתנגדויות העיקריות להמלצות הוועדה היו בעניין התניית שיעבוד שלילי במתן אשראי, וכן בעניין מתן אפשרות לפירעון מיידי של אג"ח במקרה של החלפת שליטה בחברה. בנוסף, הועלו טענות עקרוניות, ובהן ערעור על סמכות הוועדה לקבוע כללי יסוד להתנהלות האשראי של גופים מוסדיים.



כן נטען כי במקום לטפל באיכות האג"ח צריכה המדינה לטפל בניהול הסיכונים בגופים המוסדיים. טענה אחרת היתה, שהמלצות הוועדה יצמצמו את גיוסי האשראי, ובכך יפגעו בצמיחה במשק. טענה ספציפית נוספת שעלתה היא שלחברה מנפיקה אין כתובת אחת לניהול דיאלוג מול כל הגופים המוסדיים שמממנים אותה.



מקורות בשוק ההון ציינו בסוף השבוע החולף כי הוועדה אינה צפויה לסגת משתי המלצות הביניים מעוררות הסערה - שיעבוד שלילי ופירעון מיידי של אג"ח כתוצאה משינוי שליטה בחברה. עם זאת, הוועדה תציע חלופות והקלות בהמלצותיה.



המלצת השיעבוד השלילי קובעת כי חברה שמנפיקה אג"ח למוסדיים לא תוכל לאחר מכן לשעבד לבנקים נכסים שלה, שלא היו משועבדים ערב הגיוס מהמוסדיים. מבחינת הגופים המוסדיים ההיגיון אומר שמבחינת הגופים המוסדיים לא מדובר בשיעבוד ממשי, מכיוון שהנכס שנותר לא משועבד אינו משועבד גם להם. מבחינתם, הנכס שאינו משועבד הוא חלק מתמחור הסיכונים שלהם למקרה שהחברה תיקלע לצרה. ברגע שישועבד, החוב שלהם ידורדר ליכולת פירעון נחותה יותר.



מערכת הבנקאות מתנגדת במיוחד לסעיף זה מחשש שלא תוכל להמשיך ולהגדיל אשראי לחברות באמצעות שיעבוד נכסים. בחברות חוששים מקשיים בגיוסי המשך ומצדדים בגישת הבנקים. עם זאת, ועדת חודק ציינה כי חברות גדולות בעולם, דוגמת קוקה קולה ודופונט, מגייסות אג"ח עם שיעבוד שלילי והדבר אינו פוגע בצמיחתן.



הוועדה אינה מתכוונת לסגת מהמלצתה. לגישתה, ההתניה נחוצה כדי לשמור על איכות האשראי של המוסדיים. בכל מקרה, ועדת השקעות של כל גוף מוסדי תוכל לסטות מההמלצה בהשקעה ספציפית או בהחלטת מסגרת.



בנוסף, תזכיר הוועדה בהמלצותיה הסופיות את החריגים שהופיעו בדו"ח הביניים. הוועדה הסכימה להחריג בעניין זה שיעבוד ספציפי לנכס חדש (שסל"ן) שחברה רוכשת בהון עצמי שלא משועבד. בנוסף ציינה, כי אם מחזיקי האג"ח יקבלו שיעבוד שני ושלישי, אחרי השיעבוד הראשון לבנקים, לא יהיה צורך בשיעבוד שלילי. גם התחייבות חברה כלפי מוסדיים להסדרה של אמות מידה פיננסיות (קובננס), לדוגמה יחס בין החוב למאזן של החברה, יאפשרו לוותר על השיעבוד השלילי.



נושא שני היה קביעת הוועדה כי אירוע של שינוי שליטה בחברה יהיה עילה לפירעון מיידי של האג"ח. טענת חברות מנפיקות היתה כי בכך מכניסה הוועדה "גלולת רעל" שתמנע כל החלפת שליטה בחברה בעתיד. בוועדה מוכנים להגמיש עמדה ולהפוך אותה ממהלך אוטומטי לאקטיבי, שיש לגייס לו רוב. בנוסף, עשויה הוועדה להחריג מסעיף זה חברה שמקבלת אישור רגולטורי לשינוי בעלות.



ההמלצה החדשה תקבע כי באירוע של העברת שליטה, תוכל קבוצה של בעלי אג"ח, שחושבת שיש בכך הרעה משמעותית במצב החברה, לגייס מחזיקי אג"ח נוספים שיכריזו יחד על דרישה להחזר החוב. המהלך יחייב את החברה להחזיר את החוב, אם יהיה רוב שעדיין לא נקבע בקרב מחזיקי האג"ח לדרישה. השינוי יאפשר לבעלי השליטה החדשים לנהל דיונים עם הגופים המוסדיים ולשכנע אותם שאין במהלך פגיעה באשראי שהעניקו.



בנוסף, נושא הפירעון הוא חלק מסעיף אמות מידה מינימליות. הוועדה קבעה כי כל גוף מוסדי יוכל להביא המלצות לפעילות שונה מהמלצותיה לוועדת ההשקעות שלו. גם בהקשר זה תוכל ועדת ההשקעות לסטות מהמלצות ועדת חודק. עוד מציינת הוועדה כי קיומן של אמות מידה פיננסיות נאותות לגידור הסיכון הפיננסי בתאגיד יכול לייתר את הסעיף של שינוי השליטה.