דירוג TheMarker: ביצועים משוקללים עם סיכון

>> דירוג themarker מדרג את מנהלי קרנות הנאמנות על סמך ציון משוקלל של ביצועיהם. השקלול בחן את התשואות שהניבו הקרנות - האם הן גבוהות מתשואות שוק האג"ח ובאילו שיעורים, ואיזה שיעור מסך הקרנות של אותו מנהל הניב תשואה עודפת. בנוסף, בחן השקלול את רמת הסיכון שבה פעלו הקרנות.

שלושת המרכיבים האלה נבחנו לתקופות של שמונה שנים, חמש שנים ושלוש שנים. השילוב של כל הגורמים האלה יחדיו הוא שקבע את הציון של מנהלי הקרנות, והוא שהביא לקביעה שאלטשולר שחם הוא מנהל קרנות האג"ח הטוב בישראל.



מנהלי הקרנות המנצחים בדירוג themarker הם מי שהציון המשוקלל של הביצועים שלהם לאורך התקופות השונות היה הגבוה ביותר. בכך מבטא themarker את החשיבות של בחינת ביצועי מנהלי קרנות נאמנות לא רק בטווח הקצר, אלא גם, ובעיקר, בטווח הארוך.



הניסיון מלמד שמנהלים רבים יחסית מצליחים להניב תשואות נאות בטווח הקצר, אבל רק מנהלים ספורים מצליחים להניב תשואות גבוהות לאורך שנים. הבחינה האמיתית ליכולתו של מנהל קרן היא ביצועיו לאורך שנים, ואין מקום להתרשם מביצועים בטווח הקצר בלבד.



הדירוג מתמקד בבחינת התשואה העודפת - בכמה גבוהה התשואה שמנהל קרנות הצליח להניב ביחס לשוק המניות ולשוק האג"ח. זוהי הבחנה קריטית: לו היינו בוחנים רק מי הניב תשואה גבוהה יותר, באופן אוטומטי קרנות עם מרכיב גבוה של מניות היו תמיד הראשונות בדירוג בשנים של עליות והאחרונות בדירוג בשנים של מפולת - ולא ניתן היה ללמוד דבר על היכולת המקצועית של מנהליהן.



המקצועיות נבחנת ביכולת להניב יותר ממדדי השוק - למשל, להניב תשואה גבוהה יותר מזו של מדדי האג"ח ומדדי המניות כשהם משולבים יחדיו וכאשר מדובר בקרן אג"ח בעלת מרכיב גבוה של מניות. רק מנהל קרן שהגיע לכך ראוי להיחשב למי שמצדיק את דמי הניהול המשולמים לו.



כמו כן, הדירוג נותן משקל גבוה לסיכון של קרנות האג"ח. המפולת האחרונה, שבה היו קרנות שרשמו נפילות בשיעורים של עשרות אחוזים, המחישה עד כמה חשוב לבחון לא רק את צד התשואה - אלא גם את הסיכון שבו היתה כרוכה השגת התשואה הזו.