סטנלי פישר עובר בימים האחרונים תקופה לא קלה. הוא מתלבט אם להמשיך לקדנציה נוספת כנגיד, ומערכת היחסים שלו עם שר האוצר יובל שטייניץ אינה פשוטה.
אבל הבעיה הגדולה שלו היא אחרת. השקל הישראלי נהפך לגורם משמעותי במשחק הפיננסי הגדול בעולם - קארי טרייד (carry trade). זה הולך ככה: בנקים, קרנות גידור, משקיעים גדולים ושחקנים פיננסיים מכל העולם נוטלים הלוואה במטבע שמניב ריבית נמוכה, משקיעים את התמורה במטבע שמציע ריבית גבוהה - ונהנים מהפער.
אם תקחו הלוואה דולרית קצרה בריבית של קצת יותר מ-0.25%, ותקנו עם הכסף דולרים אוסטרליים ותפקידו אותם בריבית של 3.7% היתרה, יותר מ-3% בשנה, היא הרווח שלכם. זה לא מספיק? אל דאגה: מי שיכול להעמיד ביטחונות טובים יכול לבצע את התרגיל הזה כמעט בכל סכום, גם בעשרות מיליוני דולרים.
האסטרטגיה נראית פשוטה, אך היא אינה נטולת סיכון. תנודה חדה של המטבעות לרעת המשקיע יכולה למחוק את כל הרווח בין-לילה. זו הסיבה שיש המכנים את הקארי טרייד "איסוף מטבעות לפני מכבש נוסע": תמיד יש חשש שתימחצו ברגע אחד.
משחק הקארי טרייד היה דומיננטי בעשור האחרון. קבלנים מימנו עצמם בינים ובדולרים והשקיעו את הכסף בשקלים, טייקונים ישראלים שיחקו בלירה טורקית ועקרות בית יפניות נטלו הלוואות בינים והפקידו אותן בדולרים ניו זילנדיים.
כשפרץ המשבר העולמי, והביא עמו תנודתיות רבה וקריסה של מטבעות במדינות מתפתחות, הקארי טרייד כמעט נעלם. ואולם בחודשים האחרונים הוא חוזר בגדול. המשקיעים שוב רצים לאסוף מטבעות - ופישר מוצא את עצמו בין אלה שעשויים להימחץ.
כדי להיות אטרקטיבית, אסטרטגיה של קארי טרייד דורשת כמה מרכיבים. היא דורשת פער גדול בין הריביות של מדינות שונות. היא גם דורשת יציבות ותנודתיות נמוכה בשוקי המטבע - כדי להקטין את הסיכוי להפסד מהיר.
קארי טרייד היא אסטרטגיה מסוכנת, ולכן היא מוצלחת בתקופות של תיאבון לסיכון וחיפוש אחר מקומות ואפיקים נושאי תשואה - כמו מטבעות שמציעים ריבית גבוהה. בתקופות כאלה, המטבעות האלה אפילו נהנים מעלייה, היוצרת רווחי הון בנוסף לרווחי הריבית.
השנתיים האחרונות לא התאימו לקארי טרייד. אבל 2010 נתפשת כשנת יציבות ומסמנת עלייה בתיאבון לסיכון וחיבה לשווקים מתפתחים - בדיוק מה שהקארי טרייד דורש. אפילו נוריאל רוביני, לרוב נביא זעם המזהיר ממפולת, כתב במסמך שעדיין לא פורסם ושנמסר ל-themarker כי הקארי טרייד עשוי להיות הסיפור הגדול של השנה.
לפי אנשי חברת המחקר שלו, שבדקו את כל מטבעות המימון (בעלי הריבית הנמוכה) ומטבעות המטרה (בעלי הריבית הגבוהה) ההזדמנות הגדולה ביותר נמצאת באסיה. קחו הלוואה בינים, אומרים כלכלני רוביני והשקיעו את הכסף בסל של פיקדונות ואיגרות חוב הנקובים במטבעות של קוראיה, אינדונזיה, טורקיה, מקסיקו וכן - גם ישראל.
בעיניים של משקיע בינלאומי, ההיגיון של השקעה בפיקדונות שקליים או אג"ח של ממשלת ישראל די ברור. הנה מטבע שנושא ריבית של 1.25% וציפייה להמשך עליות עד 3% במהלך השנה - מול ריבית אפסית בדולר. הנה מדינה שבה האג"ח הממשלתיות לעשר שנים מניבות 5.2%, מול תשואה של 3.8% באג"ח אמריקאיות מקבילות. ישראל גם נפגעה פחות מהמשבר. היא צומחת והשקל שלה מציג בחודשים האחרונים יציבות ותנודתיות מהנמוכות בעולם.
התוצאה של הקארי טרייד נצפתה היטב בשוק המט"ח המקומי בשבוע שעבר. ספקולנטים זרים הגיעו מדי יום ומכרו דולרים תמורת שקלים. הנגיד נאלץ לרכוש את הדולרים האלה כדי למנוע מהשער מלהתרסק. בלפחות שניים ואולי שלושה מחמשת ימי המסחר של השבוע שעבר רכש בנק ישראל דולרים בהיקף מצטבר של יותר מחצי מיליארד דולר - ועדיין רק הצליח למתן את הירידה. הדולר סגר את המסחר ביום שישי ב-3.718 שקלים - ירידה שבועית של 1.5%.
לא מדובר כאן בהשפעה של מצבו של הדולר בחו"ל, אלא בהתחזקות השקל: שער סל המטבעות האפקטיבי צנח מ-94.6 נקודות בתחילת דצמבר ל-91.2 נקודות ביום שישי. מבדיקת נתוני הסל מול מועדי ההתערבות שביצע themarker עולה כי פישר נוהג לקנות דולרים בכל פעם ששער הסל יורד מתחת ל-92 נקודות - וכך בדיוק הוא עשה ביום שני כשהסל ירד ל-91.7 נקודות.
אלא שאם רוביני צודק, הבעיה של פישר ושל היצואנים רק מתחילה. 2010 תתאפיין בקצב גובר של רכישות שקלים, ומלחמתו של הנגיד בספקולנטים הזרים רק תחריף. מול הביקורת על מדיניותו של פישר בשוק המט"ח מצד האוצר ומצד קרן המטבע הבינלאומית, האם החשש מכישלון יהיה גורם בהחלטתו להישאר בתפקיד?
מדוע הספקולנטים יתקיפו את שער הדולר-שקל ב-2010
איתן אבריאל
10.1.2010 / 6:48