מתלבטים היכן לרשום את החברה שלכם? מדינת דלוור רוצה אתכם מאוד. כמעט בכל שנה שולחת דלוור לישראל נציגות נכבדה של אנשי ממשל ומשפט כדי לשכנע את פירמות עורכי הדין בישראל שדלוור היא המקום הטוב ביותר להתאגד בו כחברה. השנה הגיעה לכאן משלחת גדולה מהרגיל, שכללה את מזכיר מדינת דלוור, ג'פרי בולוק, שופט בית המשפט העליון ג'ק ג'יקובס, נשיא לשכת עורכי הדין של דלוור, בן שטראוס, ובכירים נוספים.
התחרות של דלוור מול שווקים אחרים בעולם הולכת וגוברת. הסיבות לכך נובעות מהמשבר הכלכלי שהשאיר הרבה חברות במדינות האם שלהן, משינויי רגולציה מחמירים בארה"ב כמו חוק סרביינס אוקסלי שכפה עלויות רבות בתחום הממשל התאגידי על חברות ציבוריות, וכן ממשטרי מס עדיפים במקומות אחרים.
בדלוור יש עדיין מה שאין במקומות אחרים בעולם: חוקי החברות היעילים ביותר, ודאות משפטית, בית משפט לתאגידים שכולם מתקנאים בו ו-125 שנים של תקדימים בתחום החברות. שליש מהכנסותיה של מדינת דלוור נובע מאגרות ומסי החברות הנרשמות בו. במדינה הקטנה, שבה כ-850 אלף תושבים, יש 875 אלף חברות. מזכיר המדינה, ג'פרי בולוק, מעריך כי מדי שנה נרשמות 120 אלף חברות נוספות. בולוק אחראי בין היתר על מחלקת רישום החברות של דלוור. את השבוע האחרון בילה במפגשים עם בכירי פירמות עורכי הדין בישראל. "זו פעם ראשונה שלי כאן ולא יצאתי מאזור מגדלי עזריאלי", הוא אומר שעה קלה לפני פגישה במשרד הרצוג-פוקס-נאמן.
לדבריו, השפעת ההאטה העולמית על רישום החברות בדלוור אינה משמעותית. "יש לנו תחרות כמובן. אנחנו רואים שיש חברות שעוברות למקומות אחרים. יש לנו מתחרים כמו לונדון או תל אביב. לפעמים שינויים במיסוי המקומי משפיעים על זה. אבל בסך הכל הטרנד שלנו חיובי".
כמה זמן ייקח לי להקים חברה בדלוור?
"מינימום 30 דקות".
באיזו עלות?
"בין 75 ל-5,000 דולר".
יותר מ-1,000 חברות ישראליות בדלוור
הקשר בין דלוור לישראל הדוק. באופן יחסי, מספרן של החברות שנוסדו על ידי ישראלים בדלוור גדול במיוחד. לא ניתן להעריך בדיוק את המספר, משום שדלוור אינה עוקבת אחר זהות הבעלים. סודיות זו גם היא יתרון.
עו"ד בן שטראוס, נשיא לשכת עורכי הדין של דלוור, הוא ישראלי לשעבר ושותף במשרד הדלוורי של פירמת פפר-המילטון.
לדבריו, "לישראל יש ריכוז גבוה במיוחד של חברות דלווריות. אני הקמתי יותר מ-1,000 חברות ישראליות בדלוור. אני מעריך שיש יותר, כי אנו ודאי לא עובדים עם כולן. אין משרד עורכי דין משמעותי בישראל שלא מטפל בחברות דלווריות".
אגב, בהשוואה לישראל המוצפת עורכי דין, בלשכה של דלוור פעילים 4,000 עורכי דין. בשנה האחרונה הוסמכו שם רק 103 עורכי דין חדשים.
מיסוי החברות אצלנו יצר סיבה טובה לחברות להתאגד דווקא בישראל (ראו תיבה). שטראוס מבקש להצביע על היתרונות של דלוור: "זה נותן לחברה גישה למשקיעים אמריקאים שמרגישים נוח יותר להשקיע בחברות אמריקאיות. במיוחד מה שנותנת חברה דלוורית זה ודאות בתחום המשפטי. בעולם של חוסר ודאות כלכלית ועסקית אנחנו נותנים בסיס משפטי שבו מייסדי החברה יכולים לפעול בוודאות מוחלטת שלא ניתן יהיה לערער על מה שעושים מבחינה משפטית ולא ניתן יהיה לעכב החלטות מצד גורמים שחושבים באופן שונה מהדירקטוריון".
לדברי שטראוס, "בחוק הדלוורי יש רק משפט אחד על הדירקטוריון: החברה תנוהל על ידי הדירקטוריון. בפועל, נוצרו במשך השנים הרבה עקרונות משפטיים בפסקי דין. הפעלת העקרונות מביאה לתוצאה ודאית וחד-ערכית. הוודאות היא כמעט ערך עליון. יצרנו איזון חשוב בין בעלי המניות והדירקטוריון כדי ששניהם ירצו להיות בחברה דלוורית. האיזון משרת את שני הצדדים: מצד אחד לדירקטוריון יש סמכות מוחלטת לנהל את ענייני החברה - הוא לא יכול להעביר החלטות לבעלי המניות. מצד שני, לדירקטוריון יש חובות אמון, אך ורק לבעלי המניות כדי לשמר את הערך הכלכלי של החברה או למקסם אותו כאשר החברה נמכרת".
שווקים אחרים לא למדו איך לעשות את מה שאתם עושים?
בולוק: "יש לנו מערכת שמבוססת על כמה תחומים. אנשים יודעים שמחלקת התאגידים שלנו מקימה את החברות ביעילות ובמהירות. בית המשפט שלנו ופסקי דין ותקדימים שפותחו במשך 125 שנים זה מה שעושה אותנו מיוחדים".
שטראוס: "נוואדה העתיקה את החוק של דלוור, אבל זו מדינה של הימורים. אתה לא רוצה להתאגד במדינה של הימורים אלא אם אתה חברה שעוסקת בהימורים".
יש הגירה שלילית של חברות מדלוור למדינות אחרות?
שטראוס: "פה ושם יש מקרים, כמו מיקרוסופט שהיתה חברה דלוורית ועברה לוושינגטון כדי להפגין אזרחות טובה. לעומת זאת, היולט פאקרד (hp) היתה חברה קליפורנית ועברה לדלוור. המעבר הציל אותה, כי בית המשפט בדלוור עזר לה להתמזג עם קומפאק כשדחה התנגדות של בעל מניות מרכזי בקומפאק".
אין ניגודי עניינים
בירת דלוור היא וילמינגטון. בדיחה מקומית אומרת שהמקום הכי מעניין בווילמינגטון הוא תחנת הרכבת שבה עוצרת הרכבת בקו שבין ניו יורק לוושינגטון. בולוק רואה בכך יתרון: "המיקום של דלוור, שקרוב לוושינגטון, פילדלפיה וניו יורק, טוב לחברות שרוצות בסיס מרכזי לשיווק באזור. יש לנו כוח עבודה מקומי איכותי, את מספר הדוקטורים הגדולה ביותר בהשוואה למדינות אחרות בארה"ב, עם דגש על תחום הכימיקלים והביו-טק. האבטלה אצלנו נמוכה מהממוצע הלאומי. זה מעיד על החוסן היחסי של הכלכלה שלנו".
שטראוס מעריך שהעביר כבר 40 סדנאות בישראל על חוק החברות בדלוור.
אז מה עושה חוק החברות של דלוור למוצלח כל כך? לדברי שטראוס, "שווי חברות דלווריות בבורסה הוא בדרך כלל גבוה יותר מאחרות, בגלל היכולת של דירקטוריון לנהל את החברה באופן עצמאי".
הוא ממחיש את הפילוסופיה הדלוורית על ידי השוואה לישראל, שבה חייבת חברה ציבורית למנות דירקטור חיצוני (דח"צ) שנתפס כבלתי תלוי. "דירקטור כזה אינו משרת את האינטרס האמיתי של החברה ובעלי המניות. אחד התפקידים העיקריים של דירקטור הוא לקחת סיכונים. אנחנו מעדיפים דירקטור שיש לו עניין אישי בהצלחה של החברה, כי יהיה לו יותר אכפת והוא יפעיל יותר את היכולות שלו כדי לקדם את ענייני החברה. את ניגודי העניינים פתרנו בדרך אחרת", מסביר שטראוס.
בישראל עושקים את המיעוט
הוודאות המשפטית בדלוור קדושה. מחזיקי אג"ח, למשל, צריכים לדעת שרק החוזה עם החברה יקבע את זכויותיהם. שטראוס אומר כי "הכלל העקרוני אצלנו הוא שלנושים יש מערכת יחסים חוזית כלפי החברה. לדירקטור יש חובה מיוחדת כלפי החברה ובעלי המניות. מערכת היחסים עם נושים היא שונה. מה שכתוב בחוזה הוא מה שקובע, כל עוד החברה אינה חדלת פירעון. לכן נושה לא יכול להתערב בפעילות של החברה אלא אם נכתב אחרת בחוזה. אלה כללי המשחק. אבל כשהחברה בחדלות פרעון הנושים מקבלים את החברה. פשיטת רגל היא לפי חוק פדרלי. אם החברה לא יכולה לפרוע את האג"ח מכניסים את החברה לפשיטת רגל ואז הנושים הם אלה שמקבלים את החברה ויש לבעלי האג"ח כלים לממש את הזכויות שלהם".
אחרי הניסיון הישראלי עם ההסדר באפריקה ישראל נראה שעדיף לבעל שליטה שמתכוון לנהל חברה במינוף גבוה להתאגד כאן ולא בדלוור. שטראוס: "המערכת בישראל נותנת לבעל שליטה לנצל חוסר ודאות. כאשר דירקטוריון רואה שחברה הולכת לקראת סוף דרכה ונשארו נכסים שהיא יכולה להשקיע בניסיון אחרון כדי לעשות משהו, להבנתי, בישראל הנושים יכולים לעצור זאת. בדלוור זה לא אפשרי. הדירקטוריון בדלוור יכול להשתמש בנכסי החברה לייצר ערך לטובת בעלי המניות או לטובת הנושים כל עוד לחברה יש נכסים והיא עומדת בהתחייבויותיה. כי מי יקבע מתי החברה נמצאת על סף חדלות פירעון?"
בעלי השליטה, הטייקונים, לא יילכו לדלוור כי הם לא יכולים לנצל שם את השליטה בצורה שבה הם יכולים לעשות זאת בישראל.
שטראוס: "בישראל יש עיקרון של עושק המיעוט. זה מושג ערטילאי שיוצר מצב של ויכוח קבוע, כי בכל פעם שמישהו טוען שהיה עושק לא ניתן למצוא תשובה לשאלה אם זה עושק ואז הולכים לבית משפט וזה לוקח שנים. בדלוור אין עיקרון כמו עושק המיעוט, אלא יש לנו כללים מאוד קונקרטיים, ולכן אנחנו יודעים מראש מה התוצאה. לדוגמה, משקיעים מנהלים מו"מ ונותנים למשקיע זכות וטו על כניסת משקיע חדש. אחר כך רוצים להכניס משקיע חדש והישן מסרב. מה עושים בישראל? הולכים לבית המשפט. המצב שנוצר הוא שמשקיעים יפחדו להיכנס כי הם לא יודעים אם מה שהובטח יקויים. אצלנו, אם קיבלת זכות וטו - אז יש לך אותה. מי שהמגמה שלו לקבוע כללים לעצמו, אין לו מה לחפש אצלנו. אין לו יתרון אצלנו. אנחנו מקפידים מאוד על כללי המשחק".
מושל דלוור: "ממשל אובמה צריך להיזהר מרפורמות אופורטוניסטיות שלא קשורות למשבר"
מושל דלוור, ג'ק מרקל, משתייך למפלגה הדמוקרטית אבל מזכיר המדינה שלו לא מהסס למתוח ביקורת על הממשל. ג'פרי בולוק גם משמיע את הביקורת באזני סגן הנשיא ג'ו ביידן, לשעבר סנטור מטעם דלוור.
"כאשר הממשל מתערב בשוק, זה צריך להיעשות בזהירות ותוך הכרה בתוצאות הבלתי מתוכננות של ההתערבות הזו", אומר בולוק. לדבריו התערבות הממשל על ידי חקיקת חוק סרביינס אוקסלי אחרי פרשת אנרון פגעה ביכולת התחרות של ארה"ב על רישום חברות.
לדברי בולוק, "ממשל אובמה מאוד זהיר. הרטוריקה שלהם לפעמים יותר חזקה מהמעשים ואני חושב שזה דווקא דבר טוב. חשוב לקובעי מדיניות להפריד בין הפופוליזם הפוליטי לבין ההשלכות הכלכליות של מעשיהם. התייחסנו לנושאי חברות כאילו הם שייכים לתחום של פרופסורים למשפטים אבל בעצם אלה נושאי מדיניות כלכלית. כאשר הממשל מתערב גם אם בכוונה הטובה ביותר, זה חייב להיעשות עם המבט הרחב של כיצד זה ישפיע על הקמת חברות והאם זה יוצר חסמים לצמיחה. לא בטוח שמסתכלים על כך מספיק".
"כולנו מבינים שמשהו היה ממש לא בסדר ב-2008, אבל רוב החברות בארה"ב לא קשורות למה שקרה. היתה קריסה במגזר הפיננסי וזה מה שצריך לטפל בו. הצעות אחרות הן הצעות רפורמה אופורטוניסטיות שלא קשורות למשבר".
שטראוס מחזק את העמדה: "מערכת של רגולציות היא לא השיטה שלנו. המקור למשבר אינו בעולם החברות ובעולם הממשל התאגידי".
אחת הסיבות למשבר היא הבונוסים שאישרו דירקטוריונים, לפי כל הכללים שלכם.
"הבונוסים אולי היו שפיכת שמן על המדורה. הבונוסים לא גרמו למשבר. חלק היו ברמה מוגזמת אבל אני לא חושב שזה תפקיד הרגולטור להתערב. בעל מניות שלא אוהב את זה - שימכור את המניה".
ד"ר אייל שנהב: מבחינת מיסוי, עדיף להקים חברה בישראל
עו"ד ד"ר אייל שנהב - ממשרד עו"ד שנהב ושות', הבולט בתחום ההיי-טק, מיסוי ועסקות בינ"ל - מסביר מדוע נרשמו כל כך הרבה חברות מישראל בדלוור. "מ-98' היו יתרונות מס משמעותיים למשקיעים ישראלים שהקימו את החברה בחו"ל. עם בועת הדוט.קום אלפי חברות התאגדו שם, וזה יצר ידע של עורכי דין בישראל לגבי התאגדות בדלוור".
ב-2003 שונתה שיטת המיסוי בישראל. "מס החברות בארצות הברית, יחד עם מיסי המדינה, יכול להגיע ל-35%-40%. עם פטור שניתן למשקיע זר במפעל מאושר בישראל, הופכת ההתאגדות בדלוור לחיסרון", אומר שנהב. לדבריו, המקרה היחיד שבו יש למשקיע זר יתרון להתאגד בדלוור הוא מקרה של תושב חוזר שנהנה מרפורמת המס לעולים ותושבים חוזרים.
מדוע בכל זאת יש חברות ישראליות שבוחרות להירשם בדלוור?
"השיקול הוא עסקי. יש משקיעים שמוכנים להשקיע רק בחברה אמריקאית". שנהב ייצג חברה ישראלית שייצרה אפליקציות למכשיר הבלקברי. כאשר יצרנית בלקברי הקנדית ביקשה להשקיע בה, היא דרשה להשקיע בחברה שנרשמה בארה"ב.
סיבה נוספת היא היעילות העסקית של דלוור. לדוגמה, אחרי הודעה על מיזוג חברות לרשם החברות בישראל יש להמתין 50 יום בטרם המיזוג נכנס לתוקף. "מבחינת מוכר החברה זה הרבה זמן. זה לא קיים בדלוור", אומר שנהב. "פעמים רבות במהלך חיי סטארט אפ צריך לקנות מניות חזרה ממשקיעים. בישראל רכישה עצמית של מניות היא דבר בעייתי. בדלוור זה יותר פשוט".
לשבת בתל אביב, להרגיש בדלוור
התחרות הגוברת על מקום רישום החברה גורמת לדלוור לשנס מותניים ולמצוא רעיונות שיווקיים יצירתיים. בדלוור זיהו שמייסדים רבים היו רוצים לרשום את החברה בדלוור, אבל הם חוששים מהצורך לנהל משפטים בבית המשפט האמריקאי המרוחק.
הפתרון הוא שינויים בחוק הדלוורי שיאפשרו לנהל חלק ניכר מההליך המשפטי באמצעות וידיאו-קונפרנס. באחרונה נחקק בדלוור חוק בוררות שמאפשר לנהל מחלוקת משפטית בפני שופט דלוורי מומחה לחברות, שישמש כבורר.
שטראוס מסביר כי "ההליכים מהירים יותר, זולים יותר, ניתן להסכים בין הצדדים על כל כללי ההליך ויש לך את היתרון האדיר של סודיות, להבדיל מהליך רגיל. הצדדים יכולים להסכים שיהיה זכות ערעור והוא יהיה לבית המשפט העליון של דלוור. זה משלים את חבילת היתרונות של דלוור".
מתלבטים היכן לרשום את החברה שלכם? מדינת דלוור רוצה אתכם מאוד
מאת עידו באום
10.1.2010 / 6:48