פליטת גזי חממה - הסחורה החמה הבאה

>> אחת הסוגיות החמות שנידונו בוועידת האקלים בקופנהאגן היתה כיצד המדינות המפותחות, שמחויבות בהפחתת פליטות גזי חממה בהתאם לפרוטוקול קיוטו, יעמדו ביעדי ההפחתה.

כדי להתמודד עם קשיים טכניים או כלכליים שלעתים קיימים עם הפחתת הפליטות בשטח אותן מדינות, הוקמו מנגנוני גמישות. במונחים כלכליים, מנגנונים אלה הם דרך לצמצם את עלויות העמידה ביעדי ההפחתה של הפליטות על ידי ביצוע ההפחתה במקום הזול ביותר. מבין המנגנונים בולטים שניים: מנגנוני סחר בפליטות בין מפעלים בשטח מדינות מפותחות המשתתפות בשוק זה; ומנגנון "הפיתוח הנקי" (cdm), שבו מדינות המחויבויות בהפחתה מגיעות ליעדיהן באמצעות השקעות בפרויקטים במדינות מתפתחות.



באמצעות ה-cdm הצליחו כבר כמה חברות בישראל להשיג מימון בינלאומי לביצוע הפחתת פליטות, אם באמצעות הפקת חשמל מגז טבעי או באמצעות הפחתת פליטות הגז מתאן מאתרי פסולת. לאור ההתפתחויות בוועידת קופנהאגן והצהרת ישראל בדבר הצבת יעד הפחתה, פעילות ה-cdm בישראל נהפכת לפחות סבירה, משום שפרויקטים אלה לא נחשבים לצעדי הפחתה מבחינת המדינה שבה מתבצע הפרויקט.



באחרונה דבקים נציגי האיחוד האירופי בדרישתם לקבוע מחיר פחמן משמעותי מספיק, שיהיה תמריץ אפקטיבי לביצוע ההפחתות. הדרישה מבוססת על ההנחה שבהינתן מחיר פחמן דו-חמצני עולמי או אזורי, מפעלים פולטי פחמן יבחנו אם כדאי להם להשקיע בשיפורים טכנולוגיים, ולחלופין בקניית זכויות הפליטה באמצעות מנגנוני הסחר. יכולת הבחירה במציאות המחייבת הפחתה בפליטות, מאפשרת להגיע ליעילות כלכלית. בנוסף, ככל שמחיר הפחמן גבוה יותר, כך עולה הסבירות שכדאי לבצע את ההפחתות בפליטות עצמאית. ואכן, אנליסטים צופים כי בעקבות הסכם אקלים שיתגבש השנה ושיקבע יעדי הפחתה חדשים, מחיר הפחמן יעלה משמעותית.



המוטיווציה ליצירת שוק פחמן אינה נובעת משיקולים סביבתיים גרידא, אלא מתוך ההכרה ברווחיות השוק. כיום ערך שוק הסחר בפליטות גזי חממה באירופה נאמד ב-30 מיליארד יורו. לאור הרחבת השוק והעלייה הצפויה במחיר הפחמן, היקף זה צפוי להתרחב לכ-90 מיליארד יורו. לשינויים אלה השפעות מרחיקות לכת על ישראל. אין להוציא מכלל אפשרות שכדי להשיג את הפחתת הפליטות, למשק הישראלי יהיה כדאי להשתלב במערכת הסחר בפליטות, דבר שיגדיל משמעותית את נפח העסקות המקומיות לעומת ה-cdm.



על אף היתרונות הכלכליים בהקמת מערכת לאומית לסחר בפליטות, המשימה הזו אינה קלה לביצוע, ונדמה כי העולם מחכה גם בתחום זה לבכורה של ארה"ב.



הכותבת היא ראש אגף כלכלה במשרד להגנת הסביבה