שווה להתמנות ליו"ר הבא של בנק לאומי

>> לאן נעלמה הפרטת בנק לאומי? עד לפני כמה חודשים התרברבו באוצר שאו-טו-טו הם מוכרים את יתרת אחזקות המדינה בבנק - כ-11%. צוותים מקצועיים של האוצר ושל בנק ישראל אף עמלו והגיעו להסכמה בשאלה כיצד יישלט הבנק - הבנק הראשון בישראל שאמור להישלט בידי שוק ההון. גם שוק המניות מאיר פנים, עם עליות שערים חדות וביקושים ערים למניות הבנקים. הכל ערוך ומוכן להפרטת הבנק, ורק ההפרטה מבוששת לבוא. האם יכול להיות שלפוליטיקאים בלשכת שר האוצר ובמשרד ראש הממשלה לא אצה הדרך?

כמובן, יש סברה שהפוליטיקאים ממתינים עד למאי 2010. זהו המועד שבו היו"ר הוותיק של בנק לאומי, איתן רף, אמור לסיים את תפקידו. המתנה עד לאותו מועד תאפשר לפוליטיקאים - משמע, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ - לזכות בשלל של מינוי מי ממקורביהם למשרה הנחשקת של יו"ר בנק לאומי. לאחר מכן יהיה אפשר להשלים את המלאכה ולהפריט את הבנק.



בכל מקרה, המקורב שיזכה להתמנות ליו"ר בנק לאומי יכול להחשיב את עצמו לבר מזל. מרבית הסיכויים שהמשרה, והמשכורת הגבוהה שבצדה, יהיו מובטחות לו לזמן ממושך. זאת מאחר שמרבית הסיכויים כי בנק לאומי יתנהל זמן רב ללא גרעין שליטה, ואולי אף לא ייווצר בו גרעין שליטה אף פעם. כל הסימנים מרמזים לכך.



ראשית, בנק ישראל ומשרד האוצר עמלו ארוכות בחודשים האחרונים כדי להכין את בנק לאומי בדיוק למצב הזה: הם יצרו מנגנונים שיאפשרו בחירה של הנהלת הבנק (דירקטורים) בידי האסיפה הכללית של בעלי המניות, קרי בידי שוק ההון. לפי המנגנון המוצע, האסיפה הכללית לבדה היא שתבחר את הדירקטורים, והדירקטורים שיועמדו לבחירה יוצעו בידי בעלי המניות מקרב הציבור.



גם בעלי מניות קטנים יחסית (ככל הנראה, מי שיחזיק 2%-3% ממניות הבנק ויותר) יוכלו להציע מועמדים משלהם לדירקטורים. כל בעל מניות יוכל להציע רק דירקטור אחד, כך שלא תהיה שונות בהשפעה על ניהול הבנק בין מי שמחזיק 2% לבין מי שמחזיק 10% ממניות הבנק. במקרה של בנק לאומי, הרמז הוא ברור: שלמה אליהו, המחזיק בכ-10%, לא יוכל לשלוט במינוי הדירקטורים מכוח אחזקתו הגדולה.



הנטרול של אליהו משליטה דה-פקטו בבנק לאומי כנראה אינו מקרי. בבנק ישראל לא ששים לראות את אליהו שולט בבנק לאומי, וככל הנראה גם לא ששים לראות אחרים שולטים בבנק. על בנק ישראל עברה שנת תלאות בכל הקשור לגרעיני השליטה בבנקים - גרעין השליטה בבנק הפועלים מתקשר עם גורמים שמימיים, גרעין השליטה בדיסקונט רב עם היו"ר ומסרב להשקיע בהון הבנק - וזה גרם שם להרהור לגבי עצם נחיצותו של גרעין שליטה בבנקים בישראל.



ההערכה היא שבנק ישראל לא ימהר לאשר גרעין שליטה חדש בבנק לאומי - עם אליהו או בלעדיו. גם אם יאושר גרעין שליטה חדש, רף האיכות שיידרש מהגרעין החדש יהיה גבוה מבעבר. ככל הנראה, בבנק ישראל לא יסכימו יותר לגרעיני שליטה קטנים של 25% ממניות הבנק. דור העתיד של גרעיני השליטה בבנקים כבר יידרש לשליטת רוב של ממש, 50% ממניות הבנק לפחות, או שיתכבד ויוותר על השליטה כליל. ברור לכל כי הסיכוי ליצור גרעין שליטה של 50% ויותר בבנק לאומי הוא קרוב לאפסי, מה שאומר שבנק לאומי יישאר, ככל הנראה, בנק ללא גרעין שליטה.



מה שמחזיר אותנו לחשק הרב של הפוליטיקאים למנות מי ממקורביהם ליו"ר הבא של בנק לאומי. היו"ר הזה יזכה לתקופת עדנה ממושכת של שלטון מנהלים, בלי בעל בית של ממש. זאת, לפחות עד ששוק ההון יתרגל להיות בעל בית וידאג באופן אקטיבי למינוי יו"ר הדירקטוריון. מעניין יהיה לראות אם בנק, שמחויב אך ורק לבעלי המניות מקרב הציבור, מתנהל טוב יותר מבנקים שמחויבים לטובת גרעין השליטה המצומצם בהם.