בנק ישראל מצנן את התלהבות אליהו - לא צפוי לאשר את מועמדות קליין לדירקטוריון לאומי

בנק ישראל אינו צפוי לאשר את מועמדות דוד קליין לדירקטוריון בנק לאומי. ההתנגדות אינה קשורה לקליין עצמו, אלא לעצם הזכות של שלמה אליהו למנות את דוד קליין כדירקטור בבנק.



הבוקר הודיע אליהו במסיבת עיתונאים מיוחדת שכינס, כי בכוונתו לזמן לאסיפה מיוחדת את דירקטוריון הבנק בכדי לאשר את המינוי, שייכנס לתוקפו עם סיום תפקידו של איתן רף, היו"ר הנוכחי.



בשבועות האחרונים ניצל אליהו כל הזדמנות על מנת להצהיר כי בכוונתו להתמודד על השליטה בלאומי. מעל במות שונות ציין כי אמנם טרם הגיש בקשה רשמית לבנק ישראל לצורך יצירת גרעין שליטה, אך בכוונתו לעשות זאת ברגע שהמדינה תמכור את יתרת אחזקותיה בבנק.



על פי הפרשנות של בנק ישראל לחוק מראני שקובע את הזכות של בעלי מניות למנות דירקטורים מטעמים בבנקים לא ניתן למנות דירקטור בלי לקבל היתר שליטה מבנק ישראל, ולשלמה אליהו אין היתר שליטה כזה.



הפרשנות של בנק ישראל אינה מובנית מאליה. על פי חוק החברות, מותר לבעל מניות להציע דירקטור מטעמו לחברה. כמו כן, על פי חוק החברות מותר לבעל מניות גם להצביע באסיפה הכללית בעבור מועמד מסוים לדירקטוריון.



שלמה אליהו מחזיק כמעט ב‑10% מהון המניות של בנק לאומי, ולכן בוודאי שמותר לו להציע דירקטור מטעמו לדירקטוריון בנק לאומי, וגם מותר לו להצביע בעדו באסיפה. עם זאת, בנק ישראל ככל הנראה סבור כי השילוב של שני הדברים ­הצעת המועמד לדירקטוריון ואחר כך הצבעה עבורו באסיפה ­ הוא אסור, מאחר שמשמעותו מינוי דירקטור בבנק.



הזכות למינוי דירקטור, כאמור, שמורה רק למי שקיבל היתר מפורש לכך מבנק ישראל. שלמה אליהו אינו צפוי בשלב זה לקבל היתר שליטה מבנק ישראל, ולפיכך גם לא ינתן לו למנות דירקטור מטעמו בבנק.



בנק ישראל עצמו תומך בשינוי חוק מראני, כך שבעתיד ינתן לכל בעל מניות בבנק למנות דירקטור מטעמו לבנק, גם ללא קבלת היתר שליטה.