אליהו מוציא לפועל את תיקון מראני

>> שלמה אליהו לא מבין מדוע ועדת המניות של המדינה, שלה הסמכות למנות דירקטורים, בלאומי לא פוזרה. לפי חוק המניות הבנקאיות שבהסדר, שר האוצר רשאי לפזר את הוועה אם אחזקות המדינה בבנק ירדו לפחות מ-20% ואם השליטה הועברה לגורם אחר. התנאי הראשון כבר התקיים, ולאליהו יש פתרון לתנאי השני: לאפשר לו להשתלט על הבנק באמצעות מינוי דירקטורים באסיפת בעלי המניות.

התוכנית של אליהו מסתמכת על הרפורמה שנערכה בחוק הבנקאות ב-2002, הידועה כתיקון מראני. המטרה של תיקון החוק הזה היתה לאפשר למדינה להעביר את השליטה בבנק באמצעות הבורסה. בדברי ההסבר לתיקון נכתב: "פיזור המניות בבנק שאין בו שולט שקיבל היתר, עשוי לגרום לכך שגם מחזיקים באמצעי שליטה שאחזקותיהם אינן בשיעור המחייב היתר הם בעלי השפעה מהותית".



הדברים מובאים כהסבר לסעיף שנוסף לחוק, ונחשב למרכיב מרכזי בתוכנית של אליהו. סעיף 53 א לחוק בנקאות (רישוי) מאפשר לבעל מניות למנות דירקטורים בבנק, במצב שבו כל מניות המדינה יימכרו ועדיין לא יהיה בעל שליטה. הסעיף אמנם מותיר כוח רב בידי המפקח על הבנקים, ואולם באוצר העדיפו בחודשים האחרונים שלא להגיע למצב שסמכויות אלה יופעלו - על אף שהתיקון נחקק בדיוק כדי לפתור את הפלונטר שאליו נקלעה המדינה.