>> המתקפה הספקולטיבית של משקיעים פיננסיים זרים על ישראל פרצה אתמול שוב מהסביבה הסגורה של חדרי המסחר אל עבר התודעה הציבורית. בתוך פחות משלוש שעות צנח שער הדולר ב-1% מול השקל, ושערו היציג חצה את רף ה-3.7 כלפי מטה - ל-3.682 שקלים. רמה זו מייצרת מבטי דאגה בבנק ישראל ובמשרד אוצר ועוויתות חרדה בקרב המנכ"לים ומנהלי הכספים של חברות יצואניות.
המציאות אכן מעוררת השתאות: מתחילת 2010 כמעט בכל יום מסחר מוצף שוק המטבע הישראלי בהוראות של מכירת דולרים וקניית שקלים, כמעט כולן של בנקים וקרנות גידור זרות ובהיקפים של מאות רבות של מיליוני דולרים מדי יום. זו ללא ספק מתקפה ספקולטיבית כוללת על שוק המט"ח הישראלי. אלא שהיא לא נגד המדינה, כי אם בעד המטבע שלה. מתברר שהספקולנטים הזרים חושבים שהשקל יתחזק מול הדולר - ולכן הם קונים אותו.
בשבוע שעבר התערב בנק ישראל בשלושה מתוך חמישה ימי מסחר, ורכש חלקים נכבדים מהיצעי המט"ח של הזרים - בהיקף של 600-800 מיליון דולר - ובדרך זו מיתן את ירידת הדולר. אתמול, לעומת זאת, עקב בנק ישראל בדריכות אחרי המסחר אבל החליט לא להתערב.
היצעי המט"ח של הזרים הציפו את חדרי המסחר של הבנקים - והדולר צנח. מדוע בנק ישראל לא רכש אתמול דולרים, אף ששער השקל עלה הרחק מעל לרמות שבהן בחר להתערב בשנה האחרונה, ואפילו בשבוע שעבר? רק לנגיד סטנלי פישר ולאחראי על המט"ח בבנק ישראל בארי טאף יש תשובה לשאלה הזו.
ואולם הערכות בשוק הן שהבנק נרתע מלפעול על פי נוסחה קבועה שפוצחה על ידי הפעילים. בשוק חושבים שבנק ישראל מבקש להכניס ממד נוסף של אי ודאות ללבם של הסוחרים, או כפי שאמר מנהל בכיר בחדר עסקות בנקאי: "אולי בנק ישראל יקנה במועד אחר, כשאף אחד לא מחכה לו".
אבל מה רוצים הזרים מישראל? האם הם החליטו להרע לנו על ידי פגיעה בשער הדולר וביצוא? האם עומדים מאחורי הבנקים שמוכרים את הדולרים אינטרסים של אויבים? התשובה שלילית: איש אינו זומם לפגוע בישראל, ולמעשה הזרים כלל אינם חושבים עלינו.
מה שקורה הוא שרבים מהמשקיעים הגדולים בעולם התאהבו באסטרטגיה פיננסית המכונה "קארי טרייד": לוקחים אשראי במטבע בריבית נמוכה, משקיעים אותו במדינה עם מטבע בריבית גבוהה יותר, ומקווים לגרוף גם את הפרש הריבית וגם רווחי הון אם "מטבע המטרה" מתחזק. המשקיעים, בעיקר קרנות גידור, לא עושים את זה במטבע מסוים, אלא בסלי מטבעות: לוקחים אשראי בדולרים, יינים ופרנקים שווייציים, ומשקיעים את התמורה בסל הכולל אג"חים ופיקדונות של אוסטרליה, מקסיקו, ניו זילנד, ברזיל, אינדונזיה, טורקיה - וגם ישראל. כמו שנהוג להגיד במאפיה: זה לא אישי - זה הכל ביזנס.
המתקפה הספקולטיבית לטובת השקל אולי אינה מיועדת לפגוע בישראל, אבל קארי טרייד היא אסטרגיה שעושים עם מינוף של אלפי אחוזים והרבה מאוד כסף, כדי שהפרשי ריבית של אחוזים בודדים יהפכו לרווחים גדולים, ולכן היא מטלטלת את שער החליפין שלנו.
התוצאה: המשק רועש, היצואנים זועקים, חברי כנסת ממהרים להציע נוסחאות וחוקים לעצירת הספקולנטים, וקובעי המדיניות אובדי עצות. הבעיה היא עקרונית: קארי טרייד מסומנת על ידי רבים - הכלכלן נוריאל רוביני הוא אחד מהם - כתופעה שתאפיין את כל 2010, ולכן אפשר להעריך שהביקוש הפיננסי לשקלים יימשך עוד חודשים ארוכים.
גם מרבצי הגז שנמצאו במימי ישראל נכנסים למשוואה, ופועלים גם הם לחיזוק השקל. בסופו של דבר, אנחנו קורבנות של ההצלחה של עצמנו: הצמיחה החזקה יחסית למדינות המערב, החוב הנמוך, הריבית העולה והנתונים הטובים של המשק הישראלי מושכים את הספקולנטים הזרים - ומביאים עלינו מטבע חזק.
האם אפשר לעשות משהו? כן ולא: רכישות מט"ח של יותר מ-30 מיליארד דולר על ידי בנק ישראל בשנה וחצי האחרונות ודאי תמכו במשהו בשער הדולר, אבל התרופה היתה זמנית ועתה הוא שוב יורד במהירות. מסים? ברזיל ומדינות אחרות ניסו להטיל מס על זרמי הון ספקולטיביים, אבל התחזקות המטבע שלהן לא נעצרה. כנראה שבמשק פתוח כמו שלנו קשה מאוד, ואולי בלתי אפשרי, לקבוע את מגמת שער החליפין לאורך זמן, והשוק הוא שיחליט מהו השער הנכון של השקל.
מתקפה - וזו רק ההתחלה
איתן אבריאל
12.1.2010 / 6:48