>> המחקר של תמיר אגמון ועדו קאליר מהמכללה למינהל מחדד את שאלת מדיניות ההשקעה של ישראל - שמעוררת ויכוחים עזים בתעשיית ההון סיכון המקומית. האם ישראל צריכה להעדיף מדיניות השקעה בסטארט-אפים קטנים ואקזיטים מרובים או לשנות את מדיניותה ולהעדיף מודל של חברות גדולות? המכון הישראלי לדמוקרטיה חשף בכנס קיסריה 2009 כי ישראל כשלה במשך השנים לפתח חברות גדולות בענף ההיי-טק.
"החוקרים צודקים, ישראל לא צריכה לעודד הקמת חברות גדולות. להקים חברה כמו נוקיה זה גדול על מדינת ישראל", אומר זאב הולצמן, מייסד קרן ההון סיכון גיזה בראיון ל-themarker. "מה גם שכל תזוזה בחברת ענק יכולה לגרום למעורבות גדולה מדי ולתזוזה במשק כולו. זה מסוכן למדינה. אם המצב בנוקיה הישראלית יהיה בכי רע והיא תצטרך לפטר עובדים יהיה מדובר באלפי עובדים. המחקר מוכיח שוב שהתעסוקה והצמיחה מגיעים מעסקים קטנים".
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל פועלות 36 חברות עתירות ידע שמחזור המכירות שלהן גדול מ-100 מיליון דולר לשנה. רוב החברות הללו הוקמו לפני 1992, שמונה הוקמו בין 1992 ל-1994, וארבע חברות בלבד הוקמו מאז 1995. בנוסף, רק כ-1% מכלל החברות עתירות הידע בישראל יכולות להיחשב גדולות במונחים מקומיים (כאלה המעסיקות יותר מ-450 עובדים).
מצד שני הולצמן יוצא נגד אלה הטוענים נגד מדיניות האקזיטים. "99% מהכסף המושקע בחברות הסטארט-אפ הישראליות מגיע ממקור זר, לכן הבעלות היא ממילא זרה. כל הטיעונים על כך שבאקזיטים 'מוכרים' את המוח היהודי הם שטויות. המבחן העיקרי הוא האם חברות זרות הרוכשות כאן חברות מקימות מרכזי מו"פ מקומיים ומספקות שכר לעובדים".
יוסי ורדי, מהמשקיעים המוכרים בחברות סטארט-אפ ישראליות, אמר על טענת בריחת המוחות שיש באקזיט כי "יש להבין שמדובר בחלק מאותה אקו-סיסטמה שמאפשרת לנו לחיות בישראל ולייצא את הרעיונות שלנו לחו"ל. אנשים נוסעים - ואחר כך הם חוזרים". ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפורום קיסריה האחרון כי תעשיית ההון סיכון מתגמלת את הענף לבצע אקזיטים מהירים. "אסור שיהיה מצב שבו חברות נמכרות כלאחר יד. יש לעשות הכל כדי שהן יצמחו ויישארו בישראל", אמר.
שוקי גלייטמן, לשעבר המדען הראשי וכיום שותף בקרן pnv, גם חושב שישראל לא יכולה להסתמך על כספי הון סיכון זר. בשיחה עם themarker גלייטמן אומר כי "סביר להניח כי בחמש השנים הקרובות היקף השקעות ההון סיכון הזר בישראל יקטן. כבר לא ישקיעו כאן 1.6 מיליארד דולר בשנה. האם זו לא רמת סיכון גבוהה מדי? האם אפשר להסתמך רק על מודל השקעות ההון סיכון בישראל? בייחוד כעת, כשהמשקיעים המוסדיים נפגעו. לדעתי הסיכון אינו סביר.
"כשהקרנות ישקיעו פחות כסף אלפי חברות סטארט-אפ ישראליות ייפגעו", קובע גלייטמן. לפיכך, "ישראל צריכה לייצר גם חברות גדולות. ישנה טענה שאסור להסתמך על נוקיה והמודל הפיני, כי כשנוקיה חולה המשק כולו משתעל. אבל לא מביאים בחשבון שבפילנלד יש 24 חברות עם מכירות של מיליארד דולר בשנה. המודל הפיני הרבה יותר מאוזן מהמודל הישראלי. צריך להמשיך עם מודל ההון סיכון ובמקביל ליצור חברות גדולות כמו במודל הסיני והפיני".
זאב הולצמן: "להקים חברה כמו נוקיה זה גדול על ישראל"
גיא גרימלנד
12.1.2010 / 6:48