קריאת מחשבות בנמל התעופה

>> חדירתו של עומר פארוק עבד אל-מוטלב הניגרי לטיסת נורת'ווסט איירליינס מאמסטרדם לארה"ב, עם חומר נפץ מוסתר בתחתונים, עוררה מחדש את הדיון הציבורי סביב הבידוק הבטחוני בנמלי התעופה. אף אחד לא רוצה, כמובן, שתהיה אפשרות - אפילו קלושה - שמחבל חמוש יעלה לטיסתו. ואולם, ארגוני זכויות אדם באירופה ובארה"ב מוחים כנגד הפריסה של מכשירים סורקי גוף (full body scanners), המפיקים תמונה ברזולציה גבוהה ובתלת מימד של הנוסעים בעירום.

לטענת ארגוני הזכויות, לא זאת בלבד שהסורקים פוגעים בפרטיותם של הנוסעים, אלא שהם גם אינם יעילים לאיתור חומרי נפץ נוזליים או פלסטיים כגון אלה ששימשו את המחבל הניגרי. באנגליה אף נטען, כי הסריקה של גוף הנוסעים, החושפת גם את איברי המין שלהם, עלולה להוות הפרה של חוקים למניעת פורנוגרפיית ילדים. כמו כן הועלה חשש, שצילומים בעירום של מפורסמים או של נוסעים בעלי מאפיינים גופניים חריגים, ימצאו את דרכם אל רשת האינטרנט.



מנגד, טוענים התומכים בפריסת הסורקים הפועלים באמצעות הקרנת תדר אלקטרו-מגנטי על הגוף, כי הסריקה הממוכנת אינה פוגעת בפרטיות או ברגשות יותר מחיפוש גופני באמצעות אנשי ביטחון. כמו כן, נשמעים בעולם יותר ויותר קולות הקוראים לחקות את שיטת הבידוק הבטחוני הישראלית.



ואכן, הנוסעים הישראלים מופתעים לפעמים לגלות את התורים הארוכים המשתרכים סביב עמדות הבידוק הבטחוני בנמלי התעופה באירופה ובעיקר בארה"ב, לעומת הזריזות של הבידוק בנמל התעופה בן גוריון. למה באמריקה דורשים שנוריד נעליים ולא מרשים לנו להכניס לאזור הטיסה אפילו בקבוק מים מינרליים, בעוד שבישראל הבודקים לא מתעניינים בהרגלי השתיה שלנו ומעבירים אותנו הלאה במהירות?



הבידוק הבטחוני הישראלי מבוסס על פילוח דמוגרפי וניתוח התנהגותי. ההנחה היא, כי הסכנה לביצוע פיגוע טיסה על ידי יהודי אזרח ישראל נמוכה, ולכן מי שמזוהה ככזה עובר במהירות רבה יחסית את הליך הבידוק. כמו כן, מופעלת בנתב"ג מערכת רבת שלבים של ניתוח התנהגותי - החל משערי הכניסה לשדה התעופה שבהם שומר חמוש שואל את הנוסעים שאלה או שתיים בעודם יושבים במכוניותיהם, עד התשאול הבטחוני לפני עמדות הצ'ק-אין, הכולל מבט ישיר לעיניים, וניטור סמוי של התנהגות הנוסעים בנמל התעופה.



נוסעים המסוננים על ידי המערכת, כגון אזרחים ערבים ותיירים זרים, עוברים בדיקה בטחונית מקיפה וחודרנית ביותר הכוללת לעתים דפדוף בכל ספר ופתיחה של כל זוג גרביים במזוודה. מומחי ביטחון, ובהם חברות אבטחה ישראליות, מפתחים כיום כלים טכנולוגיים לשידרוג יכולת הניטור ההתנהגותי, עד לרמה של "קריאת מחשבות וירטואלית".



כך, למשל, פורסם כי חברת wecu ("אנו רואים אתכם") הישראלית בוחנת מוצר המקרין בנמל התעופה תמונות בעלות משמעות לחברי ארגון טרור (למשל, פניו של בן לאדן) ובוחן שינויים קלים בתגובות העוברים ושבים, כגון האצת דפיקות הלב או הזעה מוגברת. מוצרים טכנולוגיים נוספים מאפשרים מעקב אחרי שינויים קלים בטמפרטורת הגוף של הנוסעים, תנודות אישונים מהירות, או רעד איברים.



-



ד"ר טנא הוא מרצה למשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל