>> כמעט עשר שנים חלפו מאז שנולד ענף הפורקס בישראל - אך רק ביום ראשון האחרון אישרה הממשלה הצעת חקיקה להסדרת פעילותו, שיזמה רשות ניירות ערך.
בענף הפורקס פעילות כיום כ-25 חברות, שאחראיות על עסקות מט"ח בהיקף של מיליארדי דולרים בשנה. הפורקס נחשב לאחד הענפים הפיננסיים המסוכנים והבעייתים שקמו בישראל, אך בהיעדר רגולציה ועם ציבור גדול ותמים שמחפש כסף קל - העסקים בחברות הפורקס פורחים.
ביולי האחרון הגישה רשות ניירות ערך טיוטת חקיקה לקראת קריאה ראשונה בכנסת - ומשום מה המנהלים בענף בירכו על כך. "שוק מוסדר ודרישה להון עצמי יעשו רק טוב, מפני שהדבר ימנע מגורמים אחרים להיכנס לשוק", אמר אז רפי כהן, מנכ"ל מט"ח 24. משה וסרמן, מנכ"ל איזי פורקס, הוסיף באותה הזדמנות כי רגולציה היא דבר מבורך וחשוב גם לצרכנים.
נכון שהחקיקה בענף תעשה טוב ללקוחות, אבל ספק רב אם היא תועיל לשורת הרווח הבשרנית של חברות הפורקס - וייתכן אף שתגרום לרעידת אדמה בענף. למשל, האתר forex magnates, המתמחה בפרשנות שוק המט"ח העולמי, טוען כי הסדרה רגולטורית תגרור שינויים דומים לאלה שהתרחשו בארה"ב, שם פחת מספר חדרי עסקות המט"ח ב-60% בתוך שלושה חודשים. מנהלים בכירים בענף המקומי מספרים כי בשל הרגולציה צפויות להיסגר חברות פורקס רבות - ויכול להיות שטוב שכך. טיוטת החקיקה מציבה לגופים דרישות בסיסיות והגיוניות לגבי מתן השירותים בתחום: דרישות להון עצמי מינימלי וחשיפת הסיכונים הטמונים בפעילות. ועדיין, חברות רבות עשויות להתקשות לעמוד בתנאי סף כאלה.
כעת נשואות העיניים לכנסת ולטיפול בעניין, שמתנהל כבר יותר מחמש שנים. ב-2004 מינה יו"ר רשות ניירות ערך דאז, משה טרי, את ועדת פרוקצ'יה, שייעצה לבחון את פעילותן של זירות חלופיות למסחר בניירות ערך - בין השאר של חברות הפורקס. בפברואר 2006 פירסמה הוועדה את מסקנותיה והדגישה כי יש צורך דוחק בהסדרת ענף הפורקס, אך רק ביולי 2009 הוגשה טיוטת החקיקה. בזמן זה מתפתים לפעול בתחום משקיעים נוספים, ללא רקע או ניסיון, שמגדילים את מעגל המפסידים ומדגישים שוב את הצורך בחקיקה.
החקיקה החדשה תחסל חברות פורקס רבות
שרית מנחם
12.1.2010 / 6:48