האוצר מצא אויב: עובדי הניקיון

>> משרד האוצר חרד מפני העלאת שכר עובדי הניקיון והקופאיות ברשתות השיווק. במכתב ששיגר לפני כמה ימים סגן הממונה על השכר באוצר, יוסי כהן, לעו"ד שלמה יצחקי, הממונה על יחסי העבודה במשרד התמ"ת, הוא מזהיר מפני הוצאת צו הרחבה להסכם שנחתם באוגוסט האחרון בין ההסתדרות לארגון חברות הניקיון שבלשכת המסחר.

ההסכם משפר את תנאי העסקת עובדי הניקיון, המועסקים באמצעות 30 חברות המאוגדות בלשכת המסחר, לאחר עשרות שנים שבהן היה שכרם בתחתית. מדובר על העלאה ב-20% של שכר המינימום שלהם, בשיפור תנאי הפנסיה ומתן ימי חופש לרגל נישואים, לידת בן או בת ונישואי בן או בת. גם לאחר שיפורים אלה, העובדים ימשיכו להיות הקבוצה בעלת השכר הנמוך במשק. על אף זאת, האוצר חושש כי הרחבת ההסכם על כלל 76.7 אלף עובדי הניקיון תגרור שיפור זהה בשכר של "כלל 214 אלף השכירים הבלתי מקצועיים בישראל".



כהן מסביר שהעלאת שכר העובדים תשפיע על הצריכה במשק, ומכאן - על רמת המחירים. כמו כן, לדבריו, ייקור שירותי הניקיון ותחזוקת מבנים עלול לגרום לכך ש"נותני שירותים ויצרנים יגלגלו את ההתייקרות למחירי השירות או המוצר, וכתוצאה מכך לעליית מחירים במשק".



במכתב אחר ששלח סגן הממונה לעו"ד יצחקי הוא מזהיר מפני הוצאת צו הרחבה להסכם השכר בשופרסל וברבוע כחול לכלל רשתות השיווק. מדוע? כי ההרחבה תגרום לגידול של 437 מיליון שקל בשנה בעלויות ההעסקה שלהן. "זה יגרום לעלייה במחירי המזון וישפיע גם על עליית המחירים במשק", כתב כהן לעו"ד יצחקי.



בשנים האחרונות לא קרה שבכיר באוצר הוציא מכתב התנגדות להסכם שכר שנחתם במשק: לא כשעובדי המגזר הציבורי קיבלו תוספת שכר של 5%, לא כשעובדי שירותי בריאות כללית קיבלו תוספת של 13%, ולא כשקלדניות בתי המשפט זכו לתוספת שכר של 30%-40% (ובכך שיפרו את תנאי העסקתן הירודים במיוחד). לא זכור מתי הממונה על השכר התנגד להעלאות שכר של שרים, ח"כים, שופטים וצמודיהם. האם העלאות שכר אלה לא מעודדות את הצריכה ולפיכך יאיצו ייקור של שירותים?



העלאת שכר עובדי הניקיון מוצדקת אפילו לדעת איגוד לשכות המסחר, המייצג את האינטרסים של המעסיקים, שחתם על ההסכם להגדלת שכרם. גם באיגוד המתחרה של חברות הניקיון, החבר בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שלא הצטרפה להסכם, מהרהרים כיום שוב בהעלאה, לנוכח תנאי ההעסקה המחפירים של עובדי הניקיון והאחזקה.



הסיבה האמיתית להתנגדות האוצר למהלך אינה מופיעה במכתב של סגן הממונה: משרדי הממשלה הם המעסיק הגדול בישראל של עובדי ניקיון, באמצעות חברות כוח אדם. הגדלת שכרם, אפילו באחוזים בודדים, פירושה תוספת הוצאות של עשרות מיליוני שקלים בשנה. למה לאוצר להגדיל את התקציבים בגללם? הוא הרי לא סופר אותם, בעיקר כשיש קבוצות עובדים חזקות שבהן חייב האוצר להתחשב באמת.