>> בנק ישראל ומשרד האוצר עומדים לבצע בקרוב ניסוי מסוכן מאוד. הם רוצים להפוך את בנק לאומי לבנק הראשון בישראל שינוהל ללא גרעין שליטה. במקום בעל בית, יחזיק הציבור במניות הבנק, דרך הבורסה.
בישראל זו מהפכה, מכיוון שכל החברות בבורסה הישראלית נשלטות על ידי בעל שליטה או קבוצת בעלי שליטה - חוץ מטבע, שהיא חברה רב-לאומית. אז להתחיל במהפכה דווקא בבנק הגדול במדינה?
נכון שזו שיטה שמקובלת בארה"ב, אך שם יש מסורת ארוכה של אסיפות בעלי מניות ושל מעורבות של גופים מוסדיים, כמו קופות גמל וקרנות פנסיה, בבחירת הדירקטורים ובמינוי מנהלים. אלא שמסורת כזו לא קיימת אצלנו ולא ברור איך תעבוד, אם בכלל. גם אין לשכוח שבאירופה, בניגוד לארה"ב, קיימת עד היום השיטה של מינוי גרעין שליטה לכל חברה ציבורית. ומי אמר שצריך ללמוד דווקא מארה"ב?
מחקר שנעשה באחרונה בארה"ב מגלה שהבנקים שהתנהלו ללא גרעין שליטה, נפגעו יותר במפולת הגדולה של 2008 מבנקים שהיה להם גרעין שליטה. הסיבה לכך ברורה: כאשר אין בעל בית, ההנהלה נוטה לקחת סיכונים גבוהים יותר. כאשר אין בעלים שחושש לגורל השקעתו בבנק, אין מי שיאזן את ההנהלה. אין מקבילית כוחות. לעומת זאת, כאשר יש גרעין שליטה, ההנהלה נאלצת להגיש לבעלים דין וחשבון על כל הפסד ועל כל טעות - וגם ללכת הביתה כאשר הכישלון מהדהד.
כאשר יש גרעין שליטה, יש לפיקוח על הבנקים כתובת מדויקת לדרישותיו. אז נכון שלא תמיד בעלי השליטה מצייתים לפיקוח, ונכון שיש לעתים בעיות בתוך גרעין השליטה, אך זה הרבה יותר טוב ממצב שבו אין גרעין שליטה כלל. כי ברגע שאין כתובת, לאן יפנה המפקח על הבנקים כאשר ירצה להגדיל את הון הבנק? על מי ילחץ כאשר יגיע למסקנה שראוי להחליף את היו"ר או המנכ"ל?
בנק ישראל והאוצר מציעים כעת מנגנון שלפיו כל מי שיחזיק בכ-3% ממניות הבנק או יותר, יהיה רשאי להציע דירקטור אחד לבנק. זה מעוות, כי מדוע מי שמחזיק ב-9.6% לא יהיה רשאי להציע שלושה דירקטורים? משום שבנק ישראל והאוצר לא רוצים את שלמה אליהו כבעל שליטה בבנק.
החשב הכללי הקודם באוצר, ירון זליכה, לא השאיר לנו הרבה ברירות. הוא מכר בהתלהבות את מניות הבנק שהחזיקה המדינה, והשאיר אותה עם 11.5% בלבד. זו היתה טעות, כי קשה ליצור עכשיו גרעין שליטה אפקטיבי עם כל כך מעט מניות.
שר האוצר, יובל שטייניץ, מתפאר ששרי אוצר לפניו רק דיברו, אך הוא יהיה זה שיפריט את בנק לאומי דרך הבורסה עוד השנה. אבל הוא צריך לדעת שבכלכלה אין ואקום. ברגע שהמדינה תפסיק להיות הבעלים, הניהול והכוח יעברו לידי הנהלת הבנק בלי שום כוח מאזן בדמות בעלי שליטה. ואין דבר גרוע יותר משלטון מנהלים בבנק גדול. זה ממש מסוכן.
כולם רוצים רכבת
לא רק ראש הממשלה בנימין נתניהו רוצה לרשת את המדינה ברכבות, ולא רק שר התחבורה ישראל כץ רוצה עוד תקציבים לרכבת, כעת גם סילבן שלום, השר לפיתוח הנגב והגליל, רוצה רכבת לכרמיאל, לצפת ולקרית שמונה.
פוליטיקאים אוהבים רכבות, כי זה נותן להם ברק של "חזון ועשייה" - מה שקו אוטובוס לא יכול לתת. אבל הרחבת כבישים ושיפור שירות האוטובוסים היא דרך הרבה יותר יעילה והרבה יותר גמישה לטיפול בבעיות התחבורה בגליל ובנגב. במקום לבזבז מיליארדים על קו רכבת, צריך להשקיע בחינוך, בבריאות ובתשתיות. במדינה קטנה כמו ישראל אין מרחבים שצריך לכבוש כמו מערב ארה"ב במאה ה-19.
אבל קשה לעצור את הפוליטיקאים. אף אחד מהם עדיין לא שילם על הכישלון החרוץ של קו הרכבת בין באר שבע לדימונה. ההשקעה היתה אדירה, אך מספר הנוסעים בקו מגיע לכ-80 נוסעים ביום - שזה אחד חלקי 40 מהתכנון הראשוני. זול יותר להטיס אותם במסוק.
כך יהיה גם גורל הקו המתוכנן בין חיפה לבית שאן, וכך יקרה גם לקו בין עכו לכרמיאל - כי בין שתי ערים אלה יש כביש טוב (מס' 85), שאין בו בעיות גודש. ברור שגם אין צורך ברכבת לצפת ולקרית שמונה, בדיוק כמו שאין צורך ברכבת לאילת.
הירדנים חכמים יותר
לא מזמן התקיים באילת דיון בנושא "אילת מול עקבה". הדוברים בכנס הפליאו לדבר בשבח הרכבת. שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, אמר שאילת זקוקה לרכבת. גם ראש העיר, מאיר יצחק הלוי ויו"ר נמל אילת, יאיר חזן, שיבחו את הרעיון. הם ציינו שיש קו רכבת בין עמאן לעקבה, אז מדוע שלא יהיה גם לאילת?
יצאתי לבדוק אם באמת יש קו רכבת בין עמאן לעקבה. ראשית, ראוי לציין שעקבה נראית טוב יותר מאילת. היא יותר נקייה והרבה יותר גדולה - יש בה 100 אלף תושבים. יש בה גם בתי מלון של הרשתות הגדולות בעולם, חוף יפה, נמל גדול ומחירים נמוכים.
שנית, אין רכבת נוסעים בין עמאן לעקבה. יש בסך הכל קו רכבת מיושן שבנו העות'מנים ב-1908. זה קו הרכבת החיג'אזית שחיבר בין דמשק לבין העיר מדינה שבערב הסעודית. הקו עובר בקרבת עקבה, ולכן הוא משמש רכבות משא להובלת פוספטים. זה הכל. מדובר גם במסילה צרה (105 ס"מ), שכלל לא מתאימה לרכבות נוסעים.
המלך חוסיין החליט כבר מזמן שאין מקום לרכבות נוסעים בממלכה, כי "אנחנו מדינה קטנה" כמו שאומרים הגורמים הרשמיים שם - ושטחה של ירדן הוא פי 4.5 משטחה של ישראל. במקום רכבת בנתה ירדן אוטוסטראדה מרשימה בין עקבה לעמאן, בת שני נתיבים לאורך כל הדרך. וזה בדיוק מה שאילת זקוקה לו - כביש רחב והגון עם הפרדה מסלולית.
הרי כולם יודעים שאין מי שיסעו בוקר-בוקר לעבודה מאילת לבאר שבע או לתל אביב. אז מדוע צריך לבזבז 5 מיליארד שקל, במקום להוסיף עוד שניים-שלושה אוטובוסים של אגד?
הרי גם הפוליטיקאים שלנו חייבים להבין שהמקורות מוגבלים, ושכל מיליארד שקל שיבוזבז על הרכבת יהיה חסר בחינוך, ברווחה ובתשתיות.
שלטון מנהלים בבנק לאומי - הכי מסוכן שיש
נחמיה שטרסלר
13.1.2010 / 7:07