>> כשהמשבר בשוקי ההון פרץ, אפשר היה לחלק את המדיניות שנקטו מנהלי הפנסיה לשני סוגים: בקצה אחד היו מי שאימצו מדיניות אקטיביסטית - ולא פחדו להצהיר בפומבי שייאבקו בטייקונים שלוו את הכסף. בקצה השני היו אלה שהעדיפו לנהל את ענייניו של הציבור רחוק מעיניו.
ואולם בעוד בית ההשקעות פסגות, בראשות המנכ"ל רועי ורמוס, שהיה מובילי הקו האקטיביסטי, נחקק בתודעת הציבור כשחקן מרכזי במאבק מול הטייקונים על פירעון החובות לציבור, מעטים יודעים מי הם מנהלי הפנסיה הנוספים שהיו מעורבים בלילות המתישים של גיבוש ההסדרים.
חברת הביטוח הראל ומנהל ההשקעות הראשי שלה אמיר הסל, למשל, היו מעורבים בהסדרים הגדולים שהתגבשו בשוק האג"ח בתקופה האחרונה. "הצלחנו להשיג לעמיתים שלנו קרוב מאוד למקסימום", מספר הסל על ההסדר הגדול ביותר שנערך עד כה - זה של לב לבייב באפריקה ישראל - שבו נדמה היה שהבדלי הגישות בין מנהלי הפנסיה כה גדולים, עד שהם מתקשים לייצר חזית אחידה.
למה רק קרוב?
"היינו צריכים להגיע להסדר מול אפריקה בקונסנזוס של חמישה גופים שהיו בנציגות. היו דרכים מסוימות שחשבנו בהראל שאפשר להשיג בהן יותר, אבל גוף אחד נעל את עצמו בקונצפט מסוים - והיינו צרכים להתפשר".
כלומר?
"היה גוף שהתעקש רק על הזרמה (פסגות, א"א). ניהלנו משא ומתן של שעות על הזרמה בסכומים קטנים יחסית, כאשר היה ניתן להשיג יותר שווי במקומות אחרים - למשל בקבלה נוספת של מניות של חברות בנות. אני לא אומר שאם לא היתה הזרמה בכלל זה היה עובר, אבל אנחנו רצינו להעלות את השווי של החבילה שיקבלו בעלי האג"ח באפריקה, או להגדיל את כמות האג"ח בפריסה ארוכה".
כאשר ראית כמה ימים לאחר מכן מה עשו הבנקים, שעבורם לבייב דווקא מצא כסף מזומן להחזר החוב, לא הרגשת החמצה?
"לא. התשלום בדצמבר היה ידוע מראש. זהו תשלום שנדחה. לבנקים יש התחשבנות שונה עם לבייב בהלוואות לחברה האם. זה לא כסף ששייך לנו. בתוך אפריקה אנחנו קודמים לבנקים, ואם לבייב לא יזרים את הכסף לאפריקה, יש סנקציה ברורה של דילול שלו".
אמרת שאחת הדרכים שבהן ניתן היה להשיג יותר היא הגדלת כמות האג"ח. הבעיה היחידה באפריקה היא פריסת החוב? אפריקה תפרע בעתיד את כל האג"ח האלה?
"לדעתנו, איגרות החוב של אפריקה ערב המשבר היו מהזדמנויות ההשקעה הכי מעניינות בבורסה. לחץ תזרים המזומנים ירד כעת משמעותית, והיא הולכת לקבל הזרמה של 850 מיליון שקל. יש לה עתיד חיובי. בוודאי שהאיגרות שוות יותר ממה שהיינו משיגים בפירוק של החברה".
השאלה היא אם אפריקה תפרע את האג"ח, או שיש כאן רווח הון כעת בגלל ההסדר, והמחיקה תידחה לשנים הבאות.
"השוק אופטימי - רואים את זה בעליות בשערי האיגרות לאחר ההסדר, ולדעתי גם כיום האג"ח שוות הרבה יותר מהמחיר שבו הן נסחרות - והן ימשיכו לעלות".
כלומר כל הבעיה באפריקה היא בעיה של מבנה המימון? אין לה שום בעיה בביזנס?
"לא אמרתי שאין לה בעיה בביזנס, אבל אפריקה היא חברה יזמית להקמת נדל"ן והיא היתה צריכה להתמנף ברמת הפרויקט. המינוף ברמת חברת האחזקות היה טעות - וזה ישתנה. זה כבר משתנה. כעסק יזמי להקמת נדל"ן, אפריקה עושה עבודה טובה".
בכל הסדר חוב מראים מצגת יפה שבה יש מסמך אקסל שמסביר מדוע במקרה של הסדר יקבלו מחזיקי האג"ח יותר מאשר בפירוק - כך היה גם בבוימלגרין ובגמול. אולי יש כאן תספורת בשיטת הסלמי? כיום מוותרים קצת, עוד שלוש שנים עוד קצת ועוד שש שנים מוחקים את היתרה?
"כנראה שלא כולם יחזירו את החוב. יהיו כאלה שייפלו, אבל רובם יעמדו בהחזר החוב. אפריקה לא הופכת להיות חסרת סיכון כיום. הסטטיסטיקה היא שרוב החברות משלמות, והמיעוט לא. גם כשמדובר בבנקים, יש חברות שהבנקים נותנים להן אשראי ולא מצליחים לגבות אותו חזרה, וזה עדיין עסק טוב להיות בנק. גם להשקיע באג"ח קונצרניות זה עסק טוב אם מנהלים אותו נכון".
בעד דמי הצלחה לשימל
על פי נתונים שפירסם משרד האוצר על חשיפת הגופים המוסדיים לאג"ח של הטייקונים, בסוף 2008 היתה הראל המשקיע הגדול ביותר מאחורי קבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר. ב-2009 היא אף בחנה כניסה לעסקה משותפת עם דנקנר - ברכישת בניין ברודגייט בלונדון.
לפני כמה שבועות עזר הקול של הראל להעביר עוד עסקת בעלי עניין בקבוצה - עסקה עם משפחת שימל, המחזיקה 10% בגנדן, החברה שבאמצעותה מחזיק דנקנר באי.די.בי. על פי העסקה, משפחת שימל תקבל 12% מהרווח העתידי בעסקות נדל"ן בינלאומיות שבהן תתווך בין כור ונכסים ובנין מקבוצת אי.די.בי לצדדים שלישיים.
למה הצבעתם בעד העסקה עם משפחת שימל?
"אנחנו מכירים את היכולת של משפחת שימל בתחום הנדל"ן הבינלאומי, האופציה שהם יהיו מתווכים בעסקות יכולה להיות רק טובה לנכסים ובנין ולעמיתינו".
בעבר, העסקות שהם הביאו לא היו כזאת הצלחה.
"העבר לא מראה בהכרח את העתיד".
אז צריך מראש לקבוע את עמלת ההצלחה שלהם בלי לראות קודם את העסקה?
"לשלם עמלת הצלחה במקרה שיש הצלחה זה לא דבר נורא, בהתחשב באלטרנטיבות".
אתם לא נעזרים בשירותי ההצבעות של פועלים סהר. מדוע?
"אנחנו לא רוצים להתחבא מאחורי גוף שיעשה לנו את העבודה. בהזרמה של החברה לישראל לצים פועלים סהר המליץ להתנגד בהצבעה, כשהמשמעות היתה דרמטית - התנגדות היתה יכולה להפיל את הסדר צים.
"כאן יש מקום שכל גוף יבצע בדיקה רצינית בעצמו, יצביע מתוך שיקולים ענייניים - וייקח את מלוא האחריות. גופים שכל הזמן קוראים לבעלי שליטה להזרים כסף לחברות שלהם לא יכולים להסתתר מאחורי פועלים סהר כאשר הם בעלי מניות בעצמם. ובסוף באמת קם אחד הגופים (מנורה מבטחים, א"א), הרים את הכפפה, בדק באילו תנאים הוא מוכן להזרמה, ניהל משא ומתן ושיפר את התנאים לכולם".
אתה יכול לומר כיום שהראל עושה הכל בשביל להצדיק עבור מבוטחיה את דמי הניהול שהיא גובה וכדי לדאוג שהם יקבלו את מקסימום הכסף עבור השקעותיהם?
"כן. חד וחלק".
מדוע לא פירסמתם את הדרישות שלכם במגעים על הסדרי חוב - שהעמיתים יידעו על מה אתם מתעקשים עבורם?
"אנחנו לא חושבים שזו הדרך הנכונה. כאשר אתה מגלה לצד השני את הקווים האדומים שלך, או שאתה לא מתכוון לעמוד בהם, או שלעולם לא תשיג יותר. הפרסום מביא לכך שגוף מסנדל את עצמו ולא יכול ללכת לכיוון של פתרון יצירתי".
אז תציב קווים אדומים ברף גבוה.
"יש גופים שמצליחים ככה מאוד מבחינה שיווקית. דרך העבודה של הראל היא שונה. אפילו שלא יצאנו בהצהרות פופוליסטיות, היעד שלנו בכל הסדר הוא להשיג מקסימום תמורה לעמיתים שלנו - וגם לנו. כמעט כל השקעה שאנחנו עושים עבור עמיתים, אנחנו עושים גם עבור הנוסטרו".
מה דעתך על הטענות שהבנקים יודעים לתת אשראי, בעוד המוסדיים מתנהלים כמו שכונה?
"אני לא מקבל את זה. הראל יודעת היטב מה שהיא יודעת בתחום האשראי - והתוצאות מוכיחות את זה".
יש משא ומתן עם חברות שמנפיקות על תנאים בשטר הנאמנות של האג"ח שלהן?
"זה תלוי. בתקופה כמו זו, כאשר הציבור, קרנות הנאמנות ומנהלי התיקים מזרימים ביקושים, יש לנו פחות כוח לנהל משא ומתן על תנאים בהנפקות. זו, לדעתי, אחת הסיבות שהמלצות ועדת חודק צריכות לחול על כל ההנפקות ולא רק על הגופים המוסדיים".
מאמין בנדל"ן מניב
להסל לא משנה, לטענתו, אם שוק המניות יירד או יעלה בשנה הקרובה. הוא אוטם את אוזניו נוכח התחזיות האופטימיות בנוגע לשווקים. "זה לא משנה מה יקרה בשוק בשנה הקרובה, ובטווח הארוך שוק המניות עולה", אמר הסל לפני כשלושה שבועות בכנס שערכה הראל ליועצים בבנקים.
לטענת הסל יש לבחון רק את ביצועי הטווח הארוך, והוא מצביע על העובדה שהוא סוגר עשור בתפקיד, כשבביטוחי המנהלים ובקרנות הפנסיה השיגו החוסכים תשואה שנתית נומינלית ברוטו של יותר מ-8% לאורך העשור.
נאמן להכרזתו זו, הסל אינו מעוניין לפרט מה לדעתו יהיה המגזר המוביל של 2010 או אם כדאי או לא כדאי לקנות מניות תקשורת או קמעונות. ואולם על מגזר אחד הוא כן מוכן להמר - נדל"ן מניב.
באחרונה, מעורבת הראל בכמה עסקות לרכישת נדל"ן מניב, בעיקר בחו"ל. מלבד עסקת ברודגייט, שלא יצאה לפועל, הראל היתה מעורבת בשתי עסקות לרכישת נדל"ן מניב בבריטניה. הסל מאמין בהגדלת החשיפה בתחום זה.
"סביבת הריבית הנמוכה הופכת נדל"ן מניב בישראל ובחו"ל, שמעניק תשואות של 7%-8%, להשקעה אטרקטיבית מאוד", הוא אומר. "הכדאיות של הנדל"ן עלתה בהשוואה למה שהיה לפני שנה, כי אז היו אלטרנטיבות באג"ח הקונצרניות. מחירי הנדל"ן בחו"ל המשיכו לרדת עד לאחרונה, וייתכן אף שבחלק מהמדינות עוד לא הגיעו לתחתית. בישראל כבר החלה עליית מחירי הנדל"ן, אך בהשוואה לאג"ח, הנדל"ן עדיין זול משמעותית".
כשאתה מגיע ללונדון, איך אתה יודע שלא דוחפים לך את העסקות שהמוסדיים המקומיים לא רצו לגעת בהן?
"אנחנו נעזרים במתווכים, באנשים שחיים שם ושמכירים את השוק. הראל כבר ביצעה שלוש עסקות בלונדון, אז כשיש דברים מעניינים - פונים אלינו.
"העסקות שעשינו הן בעצם עסקות פיננסיות. למשל עסקת אביבה - יש לי בניין וחוזה שכירות ל-20 שנה עם חברת הביטוח הכי גדולה בבריטניה, כאשר היא אחראית לתחזוקה של הנכס. זו הלוואה ל-20 שנה עם ביטחון של נדל"ן, ובסוף היום יישאר לי נכס. העסקה של קינגס ווי היא בבניין שמס הכנסה הבריטי יושב בו עם חוזה ל-12 שנה".
המוכרים לא יודעים שהם מוכרים במחירי מציאה?
"הגוף שמכר לנו את קינג סוויס, קרן הריט מספר 2 בבריטניה, קנה אותה לפני שלוש שנים ב-58 מיליון ליש"ט. לנו הוא מכר ב-39 מיליון ליש"ט. השוק השתנה, הקרן לחוצה במזומנים, היא צריכה להחזיר הלוואות, אז היא מוכרת".
למה אנחנו לא רואים אתכם בעסקות שנעשות בתקופה האחרונה בתחום התקשורת? למה רק הבנקים שם?
"חכי ותראי. אין סיבה שלא נהיה שם כמממנים. עסקות המימון עוד לא סגורות".
מרוצים מקרנות המנוף
אתם פעילים יחסית בהשקעות בקרנות השקעה בישראל ובחו"ל וגם בנדל"ן. אתם מרוצים, למשל, מההשקעה במרקסטון?"
"לא במיוחד".
התשואה לא הצדיקה את דמי הניהול הגבוהים בקרן?
"מוקדם לשפוט, אנחנו לא יודעים מה תהיה התשואה הסופית. פריזמה נראתה השקעה קטסטרופלית ופתאום היא התפרקה. יורק עשתה אקזיט מפסגות. המציאות משתנה, וזה נראה יותר טוב".
זו השקעה בגוף שמנהל קופות גמל, שמתחרה במה שאתה עושה. למה אתה צריך להשקיע בפעילות מתחרה דרך קרן שגובה דמי ניהול גבוהים?
"כשהשקענו במרקסטון לא ידענו שנשקיע בבית השקעות מתחרה. חוץ מזה, אני משקיע בכל השקעה שהיא טובה. אני משקיע בברוקרים אחרים - אנחנו בעלי עניין בלידר שוקי הון - אנחנו משקיעים בחברות ביטוח, וזאת אף שאנחנו יודעים לנהל ביטוח יותר טוב מהן".
לדעתך, לאחר מה שנחשף במרקסטון, הקרן צריכה להמשיך לבצע השקעות חדשות?
"האירוע שקרה בקרן דורש שינוי במהלך העניינים בקרן. אני מודאג יותר מההשקעות הקיימות - שיתבצעו אקזיטים טובים".
רון לובש ואמיר קס היו אצלכם באחרונה. מה היתה הבשורה שלהם?
"שהם קשובים. אבל מי שיקבע מה יהיה הם המשקיעים האמריקאים, הרי הם הרוב בקרן".
תתנו להם עוד כסף אם הם יקימו את מרקסטון2?
"זה נראה לי רחוק מאוד".
עוד קרן אלמונית יחסית שאתם משקיעים בה היא מור נדל"ן של ג'וש רוזנצוויג, לשעבר יו"ר הבינלאומי. אתם מרוצים מההשקעה הזו?
"על הנייר זו נראית כמו השקעה טובה. הם עשו אקזיט אחד עם רווח גבוה. מצד שני, הסביבה הנדל"נית שבה הם פועלים כיום - במונטנגרו ובולגריה - היא קשה.
הראל היא אחת המשקיעות הגדולות מאחורי קרן המנוף בראשית. האם אתם מרוצים מההשקעה בקרנות מנוף, אף שלפי הצהרותיהן הן לא יעמדו בתשואות הגבוהות (כ-15%) שאליהן הן כיוונו?
"אנחנו מרוצים. אני חושב שהן מוצאות וימצאו השקעות ראויות, ויש הגנה ממשלתית לכסף. כלומר, ביחס לסיכון של ההשקעה, התשואה בכל מקרה תהיה טובה".
"כשהציבור מזרים ביקושים, לנו יש פחות כוח להתעקש על תנאים בהנפקות"
מאת אתי אפללו
13.1.2010 / 7:07