האבסורד במגבלות על קופות הגמל

>> ועדת בכר ביצעה את אחת הרפורמות המוצלחות, אבל גם יצרה לא מעט בלבול, בעיקר ברגולציה שנותרה מאחור. דוגמה טובה לכך היא המקרה המוזר של מגבלות הברוקראז' והתפעול בקופות הגמל.

מדי שנה משלמים בתי ההשקעות לבנקים עמלות תפעול של כ-280 מיליון שקל. אף על פי שלא קיימת הוראה מפורשת, הפיקוח על שוק ההון באוצר אוסר על בית השקעות לרכוש שירותי תפעול מכמה בנקים בו-בזמן, אלא מבנק אחד בלבד. האיסור נועד למנוע, אפילו למראית עין, השפעה על הייעוץ האובייקטיבי. החשש הוא מקשר בין היקף ההכנסות מעמלות התפעול שיזרמו לבנק מסוים לבין ההמלצות שייתן בנוגע לקופות הגמל של בית ההשקעות המשלם.



מנהלי הגמל אחראים גם לזרם הכנסות של כ-280 מיליון שקל הנובע מפעילות הברוקראז'. באחרונה נקבעו מגבלות חדשות על פעילות זו. על כל בית השקעות להוציא לפחות 80% מפעילות הברוקראז' לגופים חיצוניים. ההוראה אמורה למנוע מצב שבו בית השקעות יותיר בידיו את פעילות הברוקראז' הנובעת מהנכסים שהוא מנהל, גם אם ניתן לבצעה במחיר נמוך יותר במקום אחר, וכל זאת על גבם של החוסכים.



שני האיסורים יוצרים אבסורד: מצד אחד אי אפשר להשפיע על הייעוץ של הבנקים באמצעות הסטת פעילות התפעול, ומצד שני אפשר (ולמעשה, צריך) לעשות זאת באמצעות הסטה של פעילות הברוקראז'.



המקרה של מגבלות התפעול והברוקראז' ממחיש את הצורך הדחוף בשינוי מבנה הרגולציה בשוק ההון. עם המקרה הנדון היה אפשר להתמודד באמצעות הענקת סמכויות פליליות למפקח על הביטוח, המאפשרות, למעשה, את הסרת המגבלות. בתי ההשקעות יסחרו כראות עיניהם, ומי שינצל זאת כדי להשפיע על הייעוץ של הבנקים, יסתכן בענישה פלילית - ולא בכנסות כספיים מגוחכים.



ואולם הבעיה היא שהפיקוח על הביטוח ממוקם במשרד האוצר, והענקת סמכויות פליליות לגוף שבו שולטים פוליטיקאים, אינה נשמעת אפשרות טובה. טוב יעשו נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, יו"ר רשות ניירות ערך זוהר גושן והממונה על שוק ההון הנכנס עודד שריג, אם יספקו לשוק את הפתרון ההכרחי: רפורמה מבנית בפיקוח הפיננסי.