התמודדות עם האמת העירומה אף פעם אינה נעימה. שאלו כל ילד שמבין לפתע כי לא יוכל לחמוק מעונש כפי שחשב שיצליח. או משקיע שעוקב אחר שקיעתה של השקעה "בטוחה".
תחילת שנה היא דבר דומה. אורות החג הנוצצים מנותקים, ההסקה דולקת, וכולם מתחפרים לחודשי החורף החשוכים (זה נכון לפחות בחצי הכדור הצפוני, מי מכם שהתמזל מזלם לחיות בחציו הדרומי, מקבלים את מנת המציאות שלכם בהמשך השנה).
אני החלטתי לדחות את המציאות עד לרגע האחרון האפשר. החלטתי לנסות להינות קצת משמש חורפית נעימה במצרים, בה הטמפרטורות בינואר מהנות. כמובן, שההחלטה לטוס במהלך מזג האוויר החורפי הגרוע זה 30 שנה התבטאה בעיכובים (32 שעות בשדה התעופה גטוויק בלונדון לא מקום מומלץ לחופשה!). הטור הזה נכתב מתאי בספינת תענוגות הנעה במעלה הנילוס (או שמא זהו מורדו?) בחזרה ללוקסור. זוהי הסביבה האידיאלית לבחינת המצב בעומדנו בפתח עשור חדש.
יתכן כי החופשה השרתה עליי מצב רוח מהורהר מהרגיל. במיוחד אני מהרהר בידיעה כלכלית מסויימת: איסלנד ומשאל העם בנוגע להשבת הכספים לממשלות בריטניה והולנד, שפיצו את לקוחות בנק icesave האיסלנדי שבשטחן. נשיא איסלנד, אולאפור גרימסון, החליט להטיל וטו על חוק הפיצוי שאישר הפרלמנט, לאחר שרבע מאוכלוסיית איסלנד חתמה כנגד החוק. כעת, משאל עם שייערך ב-20 בפברואר, יקבע האם הבריטים וההולנדים יקבלו את ליטרת הבשר שלהם.
אני קצת נדהם מקמצנותם של הבריטים וההולנדים הדורשים החזר כספי ממדינה שפשטה רגל. הסכום שהן דורשות פחות מ-5 מיליארד דולר הוא כסף קטן, בהתחשב בכך שבריטניה לבדה צפויה ללוות למעלה מ-500 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות. ההשלכות על איסלנד ואוכלוסייתה יהיו קשות בהרבה, לעומת מחווה של רצון טוב ממדינה עשירה יותר (ככל הנראה מחוות של רצון טוב שמורות לבנקאים, וגם זאת רק כאשר הבנקים על סף קריסה).
האיום על איסלנד בפסילת מועמדותה לאיחוד האירופי אם לא תחתום על ההסכם ותעביר את הכסף, היא פשוט בריונות לשמה. כשדרישה זו מגיעה מצד ממשלות שהתירו את המהלכים המנוולים מלכתחילה, יש תחושה שאולי שני דברים שליליים יצרו דבר חיובי במיוחד כיוון שאיסלנד הסכימה להחזיר את התשלום, רק לא בתנאים הנדרשים. קל להיות בריון כאשר מולך עומדת מדינה קטנה וענייה יותר שכמעט יצאה מהמשחק כליל. ואין כמו הבריון השכונתי כשהמשחק כבר נגמר.
אין ספק שאם האיסלנדים יצביעו נגד החזרת הכספים במשאל העם, ממשלות בריטניה והולנד יאמרו את מה שהאיחוד האירופי מאמין בו: אל תדאגו, תעשו כמותנו פשוט תמשיכו לשאול את השאלה שוב ושוב, עד שתקבלו את התשובה הנכונה.
מדוע אני כה אוהד? אולי כיוון שסבלנו ממזג האוויר החורפי הקר ביותר זה 30 שנה. ואנחנו צריכים לסבול זאת רק פעם ב-3 עשורים. נסו לדמיין חורף כזה כל 12 חודשים?
ולבסוף: רבים מכם אולי קראו את המעשייה הנושנה על כי 5 ימי המסחר הראשונים של השנה מייצגים את המגמה בינואר כולו, וכי ינואר משקף את המגמה בשנה כולה. צריך להוסיף לכך גם נדבך נוסף האם חוק זה משתנה כאשר השנה היא הראשונה בעשור (מתברר כי יש הבדל). בנוסף, מתברר כי אמינותו של חוק זה תלויה בכיוון המגמה האם נרשם רווח או הפסד אחד מהם אמין יותר מהשני.
אם אסטרטגיית ההשקעות שלכם נסמכת על חוק זה, כדאי שתכירו במציאות: זה מדד באמת חלש. מצד שני, אני דומה לכל הילדים האלה שמסרבים להכיר במציאות. אני חושב שראיתי חתול שחור חוצה את הכביש. נותרו לי הרבה עלי תה בכוס. זו ודאי תהיה שנה מוצלחת במיוחד. בהצלחה! אתם תזדקקו לה!
הכותב הוא הפרשן הכלכלי ב-cnn. תוכניתו "quest means business" משודרת מדי ערב ב-21:00 שעון ישראל
צריך להתמודד עם האמת העירומה
ריצ'ארד קווסט CNN
13.1.2010 / 9:35