שנת מבחן מקוונת לתעשיות הסרטים, המוסיקה והמחשבים

2001 היתה שנה קשה במגזר הטכנולוגיה, ו-2002 תהיה ככל הנראה קשה לא פחות. עבור כמה מהחברות הגדולות כמו היולט פקארד , קומפאק , פאלם ואמזון, 2002 תהיה שנת מבחן לא רק לאסטרטגיה אלא גם לפעילות השוטפת היומיומית. בתחומים אחרים כמו מכשירי וידיאו אישיים ייתכן מאבק דומה לזה שניהלו חברות התקליטים נגד נאפסטר. אך הניצחון המשפטי של חברות התקליטים במאבק נגד אתר החלפת קובצי המוסיקה לא פתר את הבעיה המרכזית שלהן: כיצד להיענות לביקוש הצרכני האדיר לשירותי מוסיקה מקוונים - ולהמשיך להרוויח. 2002 תהיה גם שנת המבחן שלהן.



פיורינה עשתה את שלה



מנכ"ל היולט פקארד, קרלי פיורינה, מהלכת על חבל דק. אם תיכשל תוכניתה לרכישת קומפאק קומפיוטר, היא ככל הנראה תיפול. היורשים של שני מייסדי החברה, המחזיקים יחדיו ב-18% ממניותיה, מתנגדים לעסקה. לכן ניצבת פיורינה בפני אתגר אמיתי.



העסקה שתוארה על ידי פיורינה עצמה כ"מיזוג ידידותי" בספטמבר, נהפכה לאירוע מעוררת מחלוקת. בעלי המניות לא יצביעו על העסקה לפני סוף פברואר לכל המוקדם, אך בוול סטריט כבר מהמרים כי העסקה לא תצא אל הפועל.



גם אם תפרוש פיורינה, היולט פקארד וקומפאק חבות לה לא מעט. הביקורת המיידית על העסקה היתה כי מיזוגן של שתי חברות בקשיים אינו יוצר חברה מנצחת. בוול סטריט התייחסו האנליסטים להיולט כיצרנית מדפסות עתירת מזומנים המוקפת בחטיבות מחשבים בינוניות, ולא כקבוצת טכנולוגיה מובילה. במילים אחרות, היולט תוארה כחברה שימיה הטובים מאחוריה. קומפאק נתפסה כחברה עם תלות מסוכנת במחשבים אישיים, שמכירותיהם ירדו חדות בשנה החולפת.



הביקורת הרבה שעוררה העסקה חייבה אנליסטים לבחון מקרוב את היולט וקומפאק. הם רואים חברות המתמודדות עם קשיים אמיתיים, אך גם בעלות כמה יתרונות אמיתיים. כך, היולט נהנית ממעמד איתן בשוק השרתים המבוססים על מערכת ההפעלה Unix ומיתרון מסוים בתחרות נגד אינטל , בשל התפקיד החשוב שמילאו מהנדסיה בפיתוח המיקרו-מעבד המהיר איטניום. קומפאק מפתחת בהתמדה את פעילות מערכות אחסון הנתונים ומחשבי העל.



פיורינה הצטרפה להיולט ב-1999, ותפקידה היה "לנער" את החברה המנומנמת ולמקד את פעילותה בכמה תחומים מבטיחים. גם מבקריה של הצעת הרכש לקומפאק יודעים כי היא מסמלת את הבעיות שאיתן חייבת היולט להתמודד, ומודים כי החברה חייבת לנקוט בכמה צעדים נועזים כדי לשפר את כושר התחרות והרווחיות.



ייתכן שפיורינה תיפול, אך היא בכל זאת תבצע חלק ניכר מהמשימה שקיבלה על עצמה כשהתמנתה למנכ"ל היולט.



פאלם: העתיד בתוכנה



אף שהיא החברה המובילה בשוק מחשבי כף היד, ניצבת פאלם בפני כמה אתגרים ב-2001 .2002 היתה שנה גרועה בפאלם: ההכנסות נפלו מהתחזיות, שיווק מוצרים חדשים התעכב, והמנכ"ל, קארל ינקובסקי - פרש. כמו כן הפסידה פאלם בתביעה שהגישה נגדה זירוקס, בטענה כי תוכנות זיהוי כתב היד של פאלם מפרות פטנט שלה.



היו"ר המנכ"ל, אריק בן-חמו, הבטיח לתקן את המקולקל. "לא חידשנו מספיק", אמר בראיון בדצמבר. "זו אחת המשימות החשובות ביותר שלנו ל-2002". השנה תנסה פאלם לשלב במחשביה מאפיינים של מתחרותיה דוגמת סוני והנדספרינג, ובה בעת לקדם את חטיבת מערכות ההפעלה, המוכרת זיכיונות לכמה מהיצרניות המתחרות. ככל שיגדל מספר המשתמשים במערכת ההפעלה שלה, כך תוכל פאלם ליהנות מהצלחתן של יריבותיה.



פאלם מתכננת לפצל את חטיבת מערכות ההפעלה עד סוף 2002, דרך מכירתה למשקיע חיצוני או הנפקתה לציבור. כמה אנליסטים מעריכים כי פאלם עשויה לסגת משוק החומרה ולהתמקד במכירות תוכנה - כלומר להפוך למיקרוסופט של שוק מחשבי כף היד. כדי לעשות זאת עליה להתחרות ישירות במיקרוסופט, המייצרת מערכות הפעלה מבוססות חלונות למחשבי כף יד.



מכירות החומרה של פאלם עדיין גדולות משמעותית ממכירות התוכנה. בן-חמו מבטיח מוצרים חדשניים דוגמת מכשיר דואר אלקטרוני אלחוטי, האמור לצאת לשוק בתוך חודשיים, וחזרה לרווח עד אמצע 2002. עד סוף השנה אמורה החברה לשלב מעבד מהיר יותר וטכנולוגיות אלחוטיות תואמות תקנים דוגמת בלו-טות' (Bluetooth) ו-IEEE 802.11b במכשירי פאלם.



ה"סופרנוס" בדואל



סוניק-בלו (SonicBlue) נתבעה באוקטובר, עוד לפני שהחלה לשווק את מכשיר הווידיאו הדיגיטלי 28 .ReplayTV 4000 אולפני סרטים ורשתות טלוויזיה הגישו תביעה נגד החברה בעוון הפרת פטנטים - פעולת מנע שנבעה מהתגובה המאוחרת של תעשיית המוסיקה לנאפסטר.



התביעות יגדירו ככל הנראה את מאזן הכוחות בין צופים לחברות ולמתכנני לוחות משדרים, בעידן שבו וידיאו דיגיטלי הוא מכשיר נייד. כמו ReplayTV ,TiVo הוא גרסה מתקדמת של מכשיר וידיאו המאפשר למשתמשים לדלג, לעצור ולקדם במהירות וידיאו דיגיטלי. ואולם סוניק-בלו כללה מאפיין נוסף שהכעיס את אולפני הסרטים; הוא מאפשר לצופים לצפות בחומר מוקלט תוך דילוג על פרסומות, וכן מאפשר להם לשלוח בדואר אלקטרוני את ההקלטות שלהם ל-15 בעלים אחרים של מכשיר ReplayTV, באמצעות האינטרנט.



מבחינה היסטורית, חוק הקניין הרוחני איפשר לצופים לעשות שימוש אישי מסוים בהקלטות, כמו מתן קלטות לחברים או הקלטת שירים מתקליטורים. עם זאת, חברות המדיה טוענות כי רבים מה"שימושים ההוגנים" האלה אינם ראויים לעולם הדיגיטלי. כך, מתן קלטת וידיאו לחבר שונה ממשלוח גרסות דיגיטליות לעשרות חברים.



האולפנים טוענים כי ReplayTV מערער את היסודות הכלכליים של הטלוויזיה: פרסומות ודמי מנוי. כדי לזכות בתביעה, חייבים האולפנים להוכיח כי ReplayTV יגרום לאובדן הכנסות משמעותי. הם מנסחים זאת כך: מפרסמים לא ירכשו זמן פרסום בטלוויזיה אם יידעו כי הצופים מדלגים על פרסומות, והם לא ישלמו דמי מנוי לכבלים אם יוכלו לקבל פרקים של "הסופרנוס" מחברים בדואר האלקטרוני.



סוניק-בלו גורסת כי ל-ReplayTV שימושים רבים וחוקיים. בחברה מזכירים כי בעבר ניסו חברות המדיה לחסום את שיווק מכשיר הווידיאו. ב-1984 פסק בית המשפט העליון בארה"ב כ