האיש שאומר לאמריקה מה לחשוב

>> בסתיו 2008 פנה רוג'ר איילס לבוס שלו, רופרט מרדוק, עם שתי טענות. איילס, נשיא פוקס ניוז, התלונן בפני מרדוק, בעל השליטה בחברה האם של פוקס, ניוז קורפ, כי שמע שהעיתון "ניו יורק פוסט" של מרדוק שוקל לתמוך במועמדותו לנשיאות של ברק אובמה. הוא אמר גם כי הוא קרא קטע מספר שפורסם במגזין "ואניטי פייר", שבו נטען כי הנטייה הפוליטית-ימנית של פוקס ניוז מביכה את מרדוק לעתים.



איילס איים להתפטר, אמר מקורב. תחת זאת, מרדוק הציע לו חוזה חדש ומפתה יותר. ב-2009 קיבל איילס 23 מיליון דולר במשכורת, בונוסים והטבות - יותר ממרדוק עצמו וה"ניו יורק פוסט" תמך בג'ון מקיין.

בראיון שנערך עמו בדצמבר במשרדי ניוז קורפ במנהטן, הודה איילס כי התנגד לתמיכה באובמה. "חשבתי שאין לו ניסיון מתאים", אמר אך הכחיש כי הציב סנקציות בנושא: "אני לא אומר לרופרט מרדוק במי לתמוך". לדבריו, הכתבה ב"ואניטי פייר" הרתיחה אותו, אך הוא לא דרש דבר בעקבותיה ולא איים להתפטר. הוא סיפר כי לא היה צורך בכך, "כשאתה עושה כסף ועומד במטרותיך במשך חמש שנים, אתה לא צריך לדרוש חוזה חדש".



איילס אכן עושה כסף. בתקופה שבה רשתות השידור האמריקאיות מתקשות להתמודד עם הירידה בכמות הצופים וברווחים בתחום החדשות, איילס הפך את פוקס ניוז למנוע הרווח של ניוז קורפ. כפי הנראה מרוויחה פוקס ניוז יותר כסף מ-cnn, מ-msnbc ומתוכניות חדשות הערב של nbc ,abc ו-cbs במשותף. לפי הערכות אנליסט, שאותן איילס לא הכחיש, החטיבה צפויה לרשום בשנת הכספים המסתיימת ביוני רווח תפעולי של 700 מיליון דולר.



ההצלחה הציבה את איילס, לשעבר אסטרטג פוליטי רפובליקאי אגרסיבי, בפסגת הכוח של שלושה מסדרונות ראשיים של החיים האמריקאיים: עסקים, מדיה ופוליטיקה. בנוסף על היותו האדם בעל המשכורת הגבוהה בניוז קורפ ב-2009, הוא מנהל החדשות המצליח ביותר של העשור האחרון, ולרשת שלו יש השפעה אדירה על התנועה השמרנית החבולה בארה"ב.



באוקטובר 2008 אמר אובמה ל"ניו יורק טיימס" כי "אפקט פוקס" עלה לו ב-2%-3% בסקרים. מאז הבחירות, איילס וצוות המגישים השמרנים שלו - בהם גלן בק, ביל או'ריילי ושון האניטי - רוכבים על גל חוסר שביעות הרצון הציבורי, שלעתים אף מתנגש עם מטרות המפלגה הרפובליקאית. כך למשל, באחרונה תמכה פוקס ניוז במועמד עצמאי לבחירות במחוז הקונגרס של צפון מדינת ניו יורק. המועמד הרפובליקאי שרץ מולו הסיר לבסוף את מועמדותו.



"בין אם אתם אוהבים את מה שהוא עושה ובין שלא", אמר דייוויד גרג'ן, אנליסט ב-cnn שהיה עוזר בממשל הרפובליקאי והדמוקרטי, "איילס הוא אחד הכשרונות היצירתיים ביותר של דורנו. הוא בנה אימפריית מדיה שמסוגלת להניע את השיח הפוליטי, ולעתים אף את התהליך עצמו". מרדוק, בהצהרה שפורסמה על ידי דוברו, אמר: "אני גאה בפוקס ניוז ובהישגיה, ואני אסיר תודה לרוג'ר ולצוות שלו, שיצרו נכס כה אדיר לניוז קורפריישן".



איילס גרם לעזיבת לאכלן מרדוק



הגישה של איילס סיכסכה אותו עם כמה מבני המשפחה הליברליים יותר של הבוס שלו. איילס היה גורם משמעותי בהחלטתו של לאכלן מרדוק, בנו הבכור של מרדוק, להתפטר מתפקידו הבכיר בניוז קורפ ב-2004. הוא סבר כי איילס פולש לטריטוריה הניהולית שלו. שניים מילדיו הנוספים של מרדוק, אליזבת, מפיקת טלוויזיה בלונדון, וג'יימס, הנצר היחיד של מרדוק שעדיין עובד בחברה, הם מתומכי המפלגה הדמוקרטית, והביעו לא פעם את חששותיהם בנוגע לאופן שבו סיקרה פוקס ניוז את קמפיין הבחירות לנשיאות של אובמה.



"אני ממש לא היחיד במשפחה או בחברה שמתבייש ונגעל מההתעלמות המחרידה והמוחלטת של רוג'ר איילס מהסטנדרטים העיתונאיים שניוז קורפ, המייסד שלה וכל חברת מדיה גלובלית אחרת שואפים אליהם", אמר מתיו פרויד, בעלה של אליזבת, שתואר על ידי המגזין "pr וויק" כמנהל יחסי הציבור המשפיע ביותר בלונדון. איילס טען בראיונות כי הן מרדוק והן ניוז קורפ תומכים ללא סייג בפוקס ניוז ובגישה שלה.



כבנו של מנהל עבודה במפעל פקארד אלקטריק באוהיו, איילס בן ה-70 תיאר את ילדותו בשלוש מלים: "האל, המדינה, המשפחה". הוא אמר כי האני-מאמין הזה היה הגורם להצלחת חטיבת פוקס ניוז. "בניתי את הערוץ מתוך ניסיון החיים שלי", אמר איילס. הוא למד רדיו וטלוויזיה באוניברסיטת אוהיו ולאחר מכן החל לעבוד בתוכנית האירוח "המופע של מייק דאגלס". "ההסמכה הראשונה שלי היא שלא למדתי בבית הספר לעיתונות של קולומביה - אין מסיבות בעיר שאני רוצה ללכת אליהן", אמר.



ב-1968, כשהיה בן 27, פגש איילס את ריצ'רד ניקסון, אז המועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב. לפי "crazy like a fox" (משוגע כמו שועל), ספר שכתב סקוט קולינס על פוקס ניוז, בפגישתם אמר איילס לניקסון כי מצלמת הטלוויזיה לא אוהבת אותו. "חבל שאדם צריך להשתמש בגימיקים כאלה כדי להיבחר", השיב ניקסון. "טלוויזיה היא לא גימיק, ואם זה מה שאתה חושב שהיא - אתה תפסיד", ענה איילס. כמה ימים לאחר מכן הוא גויס לצוות הקמפיין של ניקסון.



איילס שימש יועץ תקשורת לפוליטיקאים ומנהלים בכירים ולאחר מכן הצטרף לערוץ העסקים cnbc, שאותו ניהל בתחילת שנות ה-90 תחת בוב רייט, אז מנכ"ל nbc.



את דרכו בפוקס ניוז החל איילס ב-1996, בזמן שלא היה ברור אם תצליח לייצר תחרות ל-cnn, ובודאי שלא להגיע לשיעורי הצפייה ולרווחים שהיא רושמת כיום. מייקל נתנסון, אנליסט בסטנפורד סי ברנסטין אנד קומפני, אמר כי ב-2002 הרשת היתה כמעט לא רווחית. כיום, רווחיה האדירים - שצומחים בזכות העמלות הגדלות והולכות שמשלמות חברות הכבלים - עושות אותה ככל הנראה "לנכס החשוב ביותר של ניוז קורפ", אמר נתנסון. איילס, מצדו, אינו מופתע. "בניתי את העסק הזה כדי להגיע לרווח של מיליארד דולר", אמר. "זאת היתה המטרה שלי עוד מהיום הראשון".



מלווה במאבטחים



על-אף כוחו הרב בניוז קורפ, מחוץ לכותלי משרדי פוקס ניוז נותר איילס דמות מסתורית. התקפות הטרור נגד בבספטמבר 2001 השפיעו עליו במידה ניכרת ושיכנעו אותו כי מתקני השידור של הרשת שלו בניו יורק עשויים לשמש מטרה להתקפות טרור. ביום שבו התרסקו המטוסים על מגדלי התאומים והפנטגון, שאל איילס את המהנדס הראשי שלו מהו מספר חברי הצוות המינימלי הדרוש כדי להפעיל את הערוץ. התשובה: 42. "אני אחד מהם", אמר איילס. "הרגל שלי פגועה. אני סובל ממשקל יתר, ולא יכול לרוץ מהר - אבל אני אלחם".



כיום מלווה את איילס קבוצת מאבטחים פרטית. את הדרך מביתו לעבודה הוא עושה בשיירה של שני רכבי שטח. מצלמת אבטחה הממוקמת על שולחנו עוקבת אחר הבאים והיוצאים ממשרדו, שתריסיו מוגפים בדרך כלל. איילס סיפר כי במהלך השנים קיבל מכתבי איום רבים, אך כי החשש לביטחונם של בני משפחתו גבר בעקבות תקרית שבמהלכה זר פלש לשטח ביתו בניו ג'רזי לאחר התקפות ספטמבר 2001. בתגובה רכש איילס כמה נכסים שמקיפים את ביתו. מחוץ למתחם הוצב שלט עם תמונה של רובה וכיתוב המתריע כי הבית נמצא במעקב של מצלמות וידאו.



בעקבות מתקפות הטרור שלח איילס מזכר לנשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' בוש, שבו דחק בנשיא לפעול ביד קשה נגד התוקפים. המקרה היה יוצא דופן מאחר שלפוקס ניוז יש אמנם מידה רבה של השפעה על רפובליקאים רבים, אך איילס בדרך כלל אינו שש להיתפש כמי שמקיים קשרים עם המפלגה. השפעתו על התחום הפוליטי אינה ישירה, והיא באה לידי ביטוי בעיקר במגישי הטלוויזיה שהוא בוחר ובטון הכללי שהוא קובע בעבור חטיבת החדשות שלו.



במידה מסוימת, החלפת מידע עם פקידים במפלגה הרפובליקנית תפגע במעמדו של איילס. "הוא מבין את התקשורת, את הפוליטיקה ואת האמריקאים טוב יותר מכל אדם אחד בעידן המודרני", אמר על איילס ניוט גינגריץ', לשעבר דובר הבית הלבן. אפילו אויביו הפוליטיים מכירים בהיקף כוחו והשפעתו של המפעל של איילס. "אילו היה דמוקרט, אני חושב שהיו לנו כעת 67 סנטורים דמוקרטיים" - עשרה יותר מכמות הסנטורים הדמוקרטיים כעת - אמר היועץ הפוליטי ג'יימס קארוויל, לשעבר עוזרו של ביל קלינטון, המתארח לעיתים קרובות ב-cnn. "מבחינת עסקי המדיה, עסקי רשתות הכבלים ועסקי הפוליטיקה, איילס הוא ליגה משלו".