>> בשבוע האחרון הביצה געשה בהתרגשות: לפייסבוק יש נציגות ישראלית רשמית ועכשיו ניתן יהיה להפוך אותו לכלי שווה זכויות בפרסום שלנו. מהפך. הכלי האולטימטיבי מגיע לשוק.
האומנם? ניסיתי השבוע להגיע לתובנה פנימית, למה בעצם החדשה הזו אינה מרעישה אותי ומה מפריע לי בסופו של דבר בהתלהבות הזו מפייסבוק. האם אני פשוט צר אופקים או שיש פה משהו, שוב, שכולנו מפספסים בהתלהבות שלנו מפתרון תורן שנועד להציל אותנו מחוסר האונים ביכולת שלנו באמת לגעת בצרכנים. יש לנו כיום שתי בעיות מרכזיות בעולם השיווק. האחת היא להגיע אל הצרכנים, להעביר להם מידע והשנייה היא ליצור איתם מערכת יחסים רגשית, אוהבת, שיוצרת זכירות וקשר שיוצר העדפה שיוצר נאמנות.
בואו ננסה להיות לרגע גסים קצת, אולי אפילו קצת בוטים, וננסה להשוות את עולם השיווק לעולם ההיכרויות. אין ספק שעולם ההיכרויות עבר שדרוג משמעותי בשנים האחרונות באמצעות האינטרנט. הסיסמה האלמותית של סלקום בהשקתה "אתם אף פעם לא לבד", מממשת את עצמה בעולם הזה בזכות הכלים המשוכללים של האינטרנט, כל אחד וטעמו. מאתרי ההיכרויות ועד הרשתות החברתיות האינטרנט הפך את היכולת להכיר לנגישה מאוד. משרדי השידוכים של פעם שהציעו אלבום תמונות ולעתים גם קלטת וידאו ממנה יכולת להתרשם אבל אז היית צריך ללכת לדייט. האינטרנט פתר את המועקה הזו. לא צריך "לקנות" מוצר מבלי להתנסות קודם, התנסות חלקית באמצעות דיאלוג כתוב בצ'אט או במייל והפגישה הראשונה הופכת בטוחה יותר, לכאורה.
אבל אתרי ההיכרויות לא פתרו את הבעיה האמיתית. אנחנו מכירים גברים ונשים חדשים, אך האמינות היא לא משהו. אנחנו יודעים שבתמונות הם קצת יותר רזים מבחיים, והם קצת יותר גבוהים ובכלל כל אחד משייך לעצמו תכונות נוספות שלא לומר דמיוניות. זו מסננת לא רעה לדייט הראשון אבל אם לא ניפגש אחד על אחד לא נכיר באמת.
עוד לא מצאו שיטה אינטרנטית לעשות סקס אמיתי, אוהב, נוגע, במחשב. אם אחרי שבחנו את אמינות ההבטחה עכשיו אנו רוצים באמת לפתח יחסים, שלא לומר יחסים רגשיים ומיניים מחייבים, אנחנו חייבים לעבור למגע אישי. פגישה, לגעת, ללטף, לדבר פנים אל פנים, להסתכל בעיניים - אין ברירה. זה או זה או שנשאר לנהל מערכות יחסים דמיוניות.
ופה מתחילה הבעיה. פייסבוק הוא שכלול הבאנר. הוא מדרגה חדשה ואיכותית יותר בפרסום האינטרנטי. הוא מאפשר לנו להגיע למודעות ולהיכרות באמצעות פנייה מדויקת יותר, מפולחת יותר ורלוונטית יותר ואפילו מאפשר לנו לייצר סוג של דיאלוג. אבל פייסבוק מייצר דייטים, קנייה ראשונה. לא מערכות יחסים. פייסבוק לא פותר את הבעיה האמיתית ממנה רוב המפרסמים מפחדים או סתם מרגישים חסרי אונים. פייסבוק לא מכניס אותם - את הצרכנים - למיטה, הוא מקסימום מביא אותם לדייט. הוא לא יוצר מערכת יחסים רגשית ולא מייצר חתונות, שלא לומר נאמנות. הבעיה הגדולה היתה ונשארה להתחתן ואחר כך להיות נאמן. לייצר מערכות יחסים רגשיות, נוגעות, כנות ואמיתיות. וכדי להשיגן צריך לגעת בצרכן, פיזית, ב"חי" ולייצר מפגש. אמיתי. לא וירטואלי. ואנחנו חייבים להפסיק לפחד מזה.
-
הכותב הוא הבעלים של קבוצת פרומרקט. הבלוג שלו ב-themarker cafe, שבו מאמרים ועדכונים נוספים: yonisaar.cafe.themarker.com
מי מכניס אותי למיטה?
יוני סער
14.1.2010 / 7:02