"עשבים ועצים יהיו הדלק שלנו בעתיד"

>> הנה חמישה דברים שלא ידעתם על ששון (סאס) סומך: הוא הצליח להפוך מכירות של 50 מיליון דולר ל-10 מיליארד דולר; הוא אחד המשקיעים הראשונים של שי אגסי ובטר פלייס; הוא משקיע הון סיכון אידאליסט, שמעוניין לסייע לישראל למצוא פתרון לבעיית הנפט; הוא נוהג ברכב טויוטה פריוס חשמלי; והוא משקיע באחד התחומים העלומים ביותר בעולם העסקים כיום - ביולוגיה סינתטית.



סומך (63) הוא אחד ממשקיעי ההון סיכון הפחות מוכרים בסצינת הסטארט-אפים הישראלית. הוא פעיל מאוד בהשקעות בחברות ביו-טכנולוגיה וקלינטק ומי שעומד מאחורי קרן הון סיכון musea ventures שמשקיעה מיליוני דולר בחברות אמריקאיות וישראליות בשלבי גיוס מוקדמים (seed). שמה של הקרן, musea, מגיע מלשון המלה "מוזיאון". הסיבה לכך, לדברי סומך, היא כי הוא מעוניין שאחד הפיתוחים של החברות שבהן הוא משקיע יגיע למוזיאון.

עד היום הוא השקיע מיליוני דולרים ב-10 חברות שונות. הוא פחות מוכר ליזמים הישראלים בתחומי הקלינטק והביוטק, אך הוא מהווה אלטרנטיבה טובה למימון ראשוני של פרויקטים מהתחומים האלה לצד קרנות מתחרות, כמו קרן יזראל קלינטק, קרן טרה וקרן פרסיד של רפי גידרון ואורני פטרושקה.



musea ventures היא גם קרן הון סיכון של אב ובן, וגם זה דבר שיחסית נדיר בענף ההון סיכון. סומך עובד עם בנו טל (טלי). ההגדרה הטובה יותר לקרן שלו היא קרן הון סיכון משפחתית, שכן musea ventures משקיעה מכספה הפרטי ולא מכספי משקיעים מוסדיים. סומך התעשר וצבר את הונו, לאחר שהפך לבכיר מאוד באפלייד מטיריאלס.



התחממות האוזון



לפני 40 שנה, אחרי שסיים תואר בפיסיקה באוניברסיטת תל אביב, נסע סומך ללמוד דוקטורט בארה"ב, ושם נשאר עד היום. במשך 24 שנים ביצע תפקידים שונים באפלייד מטיריאלס, יצרנית ציוד לייצור ובדיקה בתעשיית המוליכים למחצה. בתפקידו האחרון שימש סגן נשיא ואחראי על כל המוצרים בחברה, והצליח להביא אותה להיקף מכירות של כ-10 מיליארד דולר, לעומת היקף של כ-50 מיליון דולר כשהצטרף לחברה בשנות ה-80. ב-2004 עזב סומך את אפלייד מטיריאלס והצטרף למתחרתה, חברת נובלוס סיסטמס (novellus systems). שנתיים לאחר מכן החל לגלות עניין בקלינטק.



"ב-2006 מחירי הדלק החלו לעלות. גיליתי שלמרות שארה"ב מהווה רק 5% מאוכלוסיית העולם היא משתמשת ב-25% מהנפט. רוב רזרבות הנפט נמצאות במדינות עוינות לישראל, אבל כל שנה העולם משתמש ביותר נפט ממה שמוצאים. מצד שני יש המון פחם, אבל הוא פתרון רע כי הוא גורם להתחממות האוזון. מאחר שהנושא בער בי, ארגנתי מפגש של 80 מנכ"לים בעמק הסיליקון שחתמו על התחייבות להקטין את צריכת האנרגיה. בסופו של דבר החלטתי לא רק לדבר על זה אלא גם לעשות משהו. לפני שלוש שנים עזבתי את תעשיית המוליכים למחצה והקמתי את קרן ההון סיכון שאני מנהל כעת".



musea ventures משקיעה כיום בפיתוחים מתחום האנרגיה הסולארית, תחבורה חשמלית, יעילות שימוש באנרגיה ואחד התחומים המעניינים והחדשים בתחום הביוטק - ביולוגיה סינתטית. סומך מסביר כי "כשאתה מתכנן שבב במחשב, אתה מתכנן רכיב אחר רכיב ועושה שימוש מחדש ברכיבים ליצירת השבב. בביולוגיה סינתטית החזון הוא לתכנן אורגניזמים ביולוגיים כפי שמתכננים שבבים, ואז הביו-טכנולוגיה תוכל להוליד פיתוחים שיהיו טובים לא רק לעולם הרפואה אלא גם לדלקים ביולוגיים".



אחת החברות שבהן השקיע היא בטר פלייס של שי אגסי. "התחברתי עם אגסי כשהוא התחיל את הרעיון שלו למכונית חשמלית", מספר סומך. "אני לא מבין את הביקורת נגדו. אני לא אומר שאין בעיות במיזם שלו, אבל התרומה שלו למדינת ישראל היא אדירה. האם המיזם שלו יצליח בוודאות? אני לא אומר את זה. זה סטארט-אפ כמו כל סטארט-אפ אחר. אבל בתור תושב עם דרכון ישראלי, כולי תקווה, ואני לא אומר את זה בתור משקיע, שהוא אכן יצליח. זה רק יוסיף לביטחון המדינה".



מאמין בדלקים ביולוגיים



הגיוס עצמו בבטר פלייס היה קטן, ככל הנראה כמה מיליוני דולרים, אך סומך אומר שהיה לו חשוב להשקיע בחברה כסוג של הצהרה. סומך מאמין גדול בתחום הדלקים הביולוגיים. דלקים אלו מיוצרים משמנים צמחיים, שמופקים, למשל, מתירס או בוטנים. כיום ניתן לייצר אלכוהול מתירס בכמויות מסחריות, אבל הצרה היא שתירס הוא גם גידול מזון הכרחי וגידולו לטובת יצירת ביו-אתנול שמאפשר יצירת דלק ביולוגי, מתחרה בגידולים לטובת מזון. לחברת hcl הישראלית יש פתרון שעושה שימוש בטכנולוגיה של גרמניה הנאצית ומאפשר הפקת דלק באמצעות חומצה, כלומר מיצוי אנרגיה מחומרים אורגניים שאינם מיועדים למזון. "הפתרונות כיום של דלקים ביולוגיים באמצעות שימוש בביומאס (חומרים אורגניים) הם רק בשלב ראשוני, אבל אני מאמין שעשבים ועצים יהיו הדלק שלנו בעתיד".



סומך אומר שהמודל של musea הוא לאתר יזמים עם רעיונות בתחומים שמעניינים את הקרן ולעבוד עמם, לממן את הפיתוח הראשוני ולדאוג לחבר את היזמים עם קרנות גדולות יותר שיאפשרו להם להתקדם. "אנחנו מנסים להקים יחד חברה ולהבין איך אפשר ליצור מוצר מסחרי מהרעיונות הטכנולוגיים שנמצאים בשלב ראשוני", הוא מסביר.



"עד כה השקענו בעשר חברות. ארבע מהן אנחנו הקמנו. אנחנו משקיעים בשלב התחלתי, לכן היקף ההשקעות הכולל הוא מיליוני דולרים אבל לא יותר מכך. מתוך ארבע החברות שהקמנו שתיים הן ישראליות - דיזיינר אנרג'י והיליו פוקוס, שלאחרונה עלתה לחדשות בשל העובדה שקיבלה השקעה מחברה סינית. השקענו גם בקיימה הישראלית, אבל אותה לא הקמנו. ההשקעות שלנו מתחלקות לשתיים: השקעות רגילות והקמת חברות", מוסיף סומך. בינתיים רשמה הקרן שלו שני אקזיטים: מכירת אבנטום על ידי אלומינה ומכירת אקוסטיק סיטמוטרי סיסטמס על ידי לייף טק. שתיהן חברות אמריקאיות.



סומך מתגורר בארה"ב ומגיע לישראל לביקור פעם בחודשיים, אבל לדבריו זו לא בעיה. הוא טוען שאינו מחפש אך ורק רעיונות פורצי דרך אלא גם שיפורים בתחום האנרגיה. "האנרגיה הסולארית אחראית לפחות מאחוז אחד מצריכת האנרגיה העולמית, לעומת 90% שתופסים הנפט, הפחם והגז. אם אתה משפר את צריכת האנרגיה ב-10%, זה שיפור מצוין. אם הצלחת לגרום לכך שהאנרגיה הסולארית תפעל פי עשרה טוב יותר, זה מצוין. אני לא מזלזל בשיפורים. לפעמים באמצעות שיפור אפשר להשפיע באופן בלתי רגיל".



במהלך הראיון מוציא סומך את מכשיר האייפון החדש שלו ומציג את בית הנופש המפואר שלו בהוואי. "הוא עלה לי 30 מיליון דולר", הוא אומר. "המטרה שלי היא לא לעשות כסף. אני אמנם איש עסקים, אבל עשיתי מספיק כסף בחיים שלי. עכשיו מעניין אותי להשקיע בחברות קלינטק שיוכלו לסייע לישראל להקטין את התלות בנפט. אם אפשר לעשות מזה כסף, מה טוב. הפעילות שלי בקרן היא לא תרומה. בשביל זה יש לנו את קרן סומך, שבמסגרתה אני תורם לאוניברסיטאות ולגופים שונים בישראל".