מהפכת החובות המסופקים יוצאת לדרך

>> לצורך הכרה בהכנסות ריבית בגין הלוואות מתעלמת כיום החשבונאות מסיכון האשראי, לאור השימוש במודל ההפסדים שהתהוו (incurred loss model). הנחת היסוד של המודל היא שהחייב יחזיר את חובו באופן מלא, ולכן הפסד מירידת ערך - "הוצאות חובות מסופקים" - יוכר רק אם יתרחש בעתיד אירוע שלילי. גם אם מטעמים פרקטיים ההפרשה לחובות מסופקים מחושבת לגבי הלוואות הומוגניות באופן קבוצתי ולא ספציפי, הרי שהשאיפה היא לזהות רק את הפסדי האשראי שכבר התהוו.

הבעיה הקשה במודל זה, שסובל משונות יישומית רבה, נוגעת לתמריץ הדיווחי קצר הטווח שהוא יוצר למתן הלוואות בריבית גבוהה, שהן מטבע הדברים מסוכנות יותר - כפי שקרה בעולם ערב המשבר.



כחלק מהפרויקט החדש בעניין מכשירים פיננסיים מתכוון ה-iasb לאמץ את מודל ההפסדים הצפויים (expected loss model), שלפיו לא צריך לזהות סממן או אירוע הפסד - כך שהפסדי האשראי מובאים בחשבון מוקדם יותר. לצורך יישום המודל יידרשו הבנקים לחשב ריבית אפקטיבית בעת מתן ההלוואה, תוך התחשבות בהפסדי אשראי הצפויים, ולעדכן את אומדן תזרימי המזומנים לאורך חיי ההלוואה.



דוגמה: נניח כי לבנק קבוצה של 10 הלוואות דומות, כשערכה של כל הלוואה 100 אלף שקל וכולן נושאות ריבית של 10% לשנה לתקופה של חמש שנים. כמו כן, לאור תחזית תזרים המזומנים הצפויה להתקבל שיעור הריבית האפקטיבי החזוי (שמביא בחשבון את הפסדי האשראי הצפויים) הוא 8%. המשמעות היא שהבנק יכיר בהכנסת ריבית של 80 אלף שקל בלבד בכל שנה, במקום 100 אלף שקל כיום.



אם בעתיד יחולו שינויים בתחזיות הם יקבלו ביטוי מיידי כרווח או ההפסד משינוי באיכות האשראי, באופן כזה שבכל נקודת זמן הערך המאזני של ההלוואות ייצג את ערכם הנוכחי של תזרימי המזומנים החזויים לפי הריבית האפקטיבית המקורית (8%).



מהפכת החובות המסופקים רלבנטית לכל נכס חוב שנמדד בעלות מופחתת, ולכן צפויה להשפיע גם על כל חברה שמוכרת באשראי ולה יתרת לקוחות. לשם המחשה, אם נמכר מוצר תמורת 100 אלף שקל באשראי קצר טווח ושיעור ההפסד החזוי על אוכלוסיית לקוחות זו הוא 2% - הרי שתוכר הכנסה של 98 אלף שקל בלבד ולא 100 אלף שקל, כפי שמקובל כיום.



אימוץ המודל החדש - שאומנם מורכב יותר ליישום, במיוחד בהלוואות בריבית משתנה - יוביל לדיווח בנקאי נאות יותר ויבטל את הא-סימטריה בין לווים באיכות אשראי שונה. מצד אחד, יירשמו רק הכנסות הריבית הבטוחות ומצד שני, יינתן ביטוי מיידי לכל שינוי באיכות האשראי של הלווים.



השינוי יוביל גם למדידה מדויקת יותר של הון הבנקים, שצפויים לעבור ל-ifrs ב-2013, שעקבית עם התפיסה המתקדמת של באזל ii. בעניין זה נראה כי ההוראה החדשה של המפקח על הבנקים בנוגע לחובות המסופקים, שאמורה להיכנס לתוקף בשנה הקרובה, תצמצם את עוצמת ההשלכות על הון הבנקים, מאחר שההפרשה הקבוצתית שתיכנס לשימוש מטשטשת הבדלים בין הבפועל לבין החזוי.



-



הכותב הוא יועץ ifrs ומנהל התוכנית בחשבואות במרכז הבינתחומי הרצליה