לפני כמה שבועות נחנך מוזיאון הבנקים של בנק דיסקונט. באירוע נכחו שורה של בכירים במשק, בהם אריה מינטקביץ', יצחק תשובה, גיורא עופר ושלמה זוהר. שר האוצר יובל שטייניץ, שנכח באירוע, עלה לבמה ואמר: "לפני המשבר אף אחד לא דימיין שהכלכלה הפיננסית יכולה להשפיע על הכלכלה הריאלית. בא המשבר ולימד אותנו עד כמה המערכת הפיננסית משפיעה על הכלכלה הריאלית".
חלק מהשומעים לא היו בטוחים ששמעו נכון, והחלו להתלחש. אחרי הכל, הכלכלה הריאלית - הפעילות הכלכלית הענפה של ייצור סחורות ומכירתן - מושפעת מאוד מהמערכת הפיננסית. בישראל של שנות ה-80, למשל, השפיע משבר מניות הבנקים באופן ממשי למדי על המשבר הכלכלי שאליו נכנס המשק.
בכירי שוק ההון אולי הופתעו מהדברים, אבל אם היו שואלים את בכירי האוצר הם היו מגלים שגם בדיונים במשרד מגלה שטייניץ חוסר בקיאות. שטייניץ, פילוסוף בהשכלתו, מרבה להזכיר בדבריו את אפלטון ואריסטו, אך נוטה להתקשות בתחומים כלכליים יותר.
img src="/ibo/images/print_edition/p140110/c.0.1401.730.1.9.jpg" style="float: center; margin-right: 10px; margin-left: 10px; margin-top: 10px;">
"הוא די מבריק בפילוסופיה ולכן היה משוכנע שהוא השתלט על החומר", אומר בכיר לשעבר באוצר. "הרבה פעמים כשזה לא קורה זה מביך, כי הוא אומר דברים לא עמוקים ולא מקצועיים".
לדברי הבכיר, שטייניץ סובל מבעיות בהתנהלות: "הוא מתקשה בסיכומים, במעקבים, בקביעת לוחות זמנים ובפולו-אפ לאחר ישיבות. צריך ניסיון בדברים האלה, וזה חסר לו. הוא אינטליגנטי בצורה מאוד מרשימה, אבל זה לא עוזר לו לנהל את המשרד".
במשרד של דנקנר
לבעיות ההתנהלות של שטייניץ מצטרף האירוע המביך של פגישתו עם נוחי דנקנר, יו"ר ובעל השליטה בקבוצת אי.די.בי. ביום רביעי שעבר הגיע שר האוצר למרכז עזריאלי, בציפייה לפגישת היכרות עם דנקנר. שטייניץ ציפה כי השניים ייפגשו במסעדה, אך כאשר הגיע למקום התברר לו ולאנשיו שהפגישה תתקיים במשרדיו של דנקנר שבמגדל המשולש.
ראש הלשכה, דוד שרן, ספג נזיפה מהממונה עליו. התקלה נראית מביכה במיוחד לאור ההתעקשות של אי.די.בי כי לשר מעולם לא תוכננה ארוחת צהריים עם דנקנר, ובפגישה הוגש כיבוד קל בלבד.
שני הצדדים, אגב, הכחישו את הספקולציות שעלו בנוגע לעיתוי הפגישה: בדיוק בשבוע שבו התפרסמו ידיעות חדשות על מתיחות בין נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לבין שר האוצר. דנקנר, לפי השערה זו, אינו תומך בהארכת כהונת הנגיד. עם זאת, דובר קבוצת אי.די.בי מסר בתגובה שדנקנר דווקא תומך בהארכת הכהונה.
שטייניץ, מציינים מבקריו, אינו מציג חזון שאתו מעמד הביניים במדינת ישראל יכול להביט קדימה בתקווה, מהלכים גדולים שבזכותם ישלם הציבור פחות על חשבון הטלפון הנייד, בחברת החשמל ייפסקו החגיגות, והעובד הישראלי יוכל להרגיש שהמסים אותם הוא משלם זורמים למקומות הנכונים.
במקום זאת, שטייניץ מסתבך בקטטות תקשורתיות: את שופטי בית המשפט העליון הוא תקף בנושא פסיקות שהשליכו על התקציב, עם נגיד בנק ישראל הוא רב מדי שבוע במגוון נושאים, מריבות שבהם האגו משחק תפקיד חשוב במיוחד. את מבקר המדינה תקף שטייניץ בשבוע שעבר בעניין עמדתו בנוגע להעלאת מחירי המים.
רק השבוע הספיק שטייניץ לפתוח שתי חזיתות חדשות. את ג'ורג' מיטשל, שליח ארה"ב למזרח התיכון, תקף שטייניץ של אמירה שלו כי לארה"ב יש אפשרות לבטל את הערבויות לישראל. "אנו לא צריכים לעשות שימוש בערבויות, אנחנו מסתדרים היטב", אמר שטייניץ, בהצהרה שנדמה כי נועדה לחזק את תדמיתו הנצית על חשבון האינטרסים של מדינת ישראל.
עימות נוסף נרשם עם שר השיכון אריאל אטיאס, שאמר בישיבת ועדת הכספים ביום שלישי כי בטיפול בעניינים שוטפים שר האוצר לא קיים. "שטייניץ נותן לפקידים את התחושה שהם השרים בכל הנוגע לשיכון", אמר אטיאס.
באותה הישיבה נרשמה תקרית גם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמינה את עצמו לתפקיד שר-על לענייני כלכלה ומערער שוב ושוב על החלטותיו של שטייניץ. בישיבה פנה נתניהו לשטייניץ בנוגע לתוספת לתקציב האקדמיה ללשון העברית. נתניהו ביקש שהתוספת תגיע ל-9 מיליון שקל, בעוד ששטייניץ ובכירי משרדיו הסכימו לאישור של 5 מיליון שקל בלבד. "נו, מה התשובה?" שאל נתניהו, וכשלא נענה הרים את קולו: "כשאני הייתי שר אוצר תמיד ידעתי לתת צימוקים בתקציב".
היה זה שבועיים בלבד אחרי תרגיל אחר שעשה נתניהו לשטייניץ: אחרי שבועות שבהם שקדו במשרד האוצר על הקמת ועדה להפקת לקחי המשבר, הדליפה לשכת נתניהו ל"ידיעות אחרונות" שבכוונתה להקים את הוועדה מטעם משרד ראש ממשלה, ובכך שמטה את היוזמה מידי האוצר.
"ראש הממשלה מחליט מעל לראש שלו", אומר פקיד באוצר. "הפקידות הבכירה לא מעריכה אותו, הוא חלש גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ. הוא לא כל כך יודע לשאול את השאלות הנכונות ולכן הפקידות, בעיקר אגף התקציבים, מובילה אותו לאן שהיא רוצה. גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מתערב בכל מיני עניינים ושואל שאלות".
החלטה היסטורית
בסביבתו של שטייניץ דוחים את הביקורת לגבי תפקודו, וטוענים כי שר האוצר תרם רבות למצבו הטוב של המשק הישראלי כיום. שטייניץ, מזכירים המקורבים, מקדם את הפרטת לאומי והוא זה שהוציא לדרך את מכירת מניות המדינה בנק דיסקונט (מהלך שהחל השבוע, אם כי בצורה מקרטעת מעט: דויטשה בנק קנה 5% מהמניות אך לא מימש את האופציה לרכישת 3.33% נוספים).
בסופו של דבר, אומרים בסביבתו של שטייניץ, הוא שר אוצר שקיבל החלטות משמעותיות יותר מאשר שלושת קודמיו: אולמרט, הירשזון ובר-און - בעיקר בשל המהלך להעברת תקציב דו-שנתי. על החלטה זו קיבל שטייניץ לא מעט שבחים, והוא עצמו רואה בה החלטה בקנה-מידה היסטורי.
אלא שהשבוע התברר שעל אף השבחים, במשרד האוצר בכל זאת מכינים חוק הסדרים ל-2010, חוק שאמור להיות מצורף כנספח לתקציב המדינה. כדי להמעיט את ההתנגדויות הצפויות של הח"כים, באוצר מתכננים לחלק את החוק לארבעה רבעונים שונים, כאשר בכל רבעון ייכנסו לתוקף רפורמות אחרות.
בנוסף, יש כאלה החולקים על עצם החיוניות של תקציב רב-שנתי. לדברי פרופ' אבי בן-בסט, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, "בניית תקציב היא התחייבות לגבי הכנסה עתידית. קשה לחזות מה יקרה בשנה הקרובה, לא כל שכן ליותר משנה. בישראל מצטרפת לכך גם אי-ודאות ביטחונית. במיוחד לא כדאי להעביר תקציב דו-שנתי בתקופה של משבר עולמי".
פקיד באוצר: "יובל שטייניץ חלש; הבכירים לא מעריכים אותו"
מאת שוקי שדה
14.1.2010 / 8:07