הבנק ביטל או מאיים לבטל את מסגרת האשראי של העסק? דע את זכויותיך

האשראי הינו אחד המרכיבים החיוניים ביותר לעסק, "צינור החמצן" שלו. לרוב, בעלי העסקים מעדיפים לקבל מהבנק מסגרת אשראי קבועה, שמאפשרת להם ודאות טובה יותר בהתנהלותם העסקית, והיא גם זולה יותר מאפיקי אשראי אחרים. הבנק קובע את גובה המסגרת, בעיקר לפי היקפם וטיבם של הביטחונות שהעסק מסוגל להעמיד, היקף המחזור שלו, וצרכי ההון החוזר (כגון שיקים דחויים של לקוחות, תשלומים בכרטיסי אשראי).



ההיקף של מסגרת האשראי הוא דינאמי. הבנק עשוי לצמצם או אפילו לבטל את מסגרת האשראי, ומנגד הלקוח עשוי לבקש את הגדלת מסגרת האשראי כאשר הוא זקוק לכך.



כמובן שלשינוי דרסטי בהיקף מסגרת האשראי, והחזרת צ'קים עקב כך, עלולים להיות השלכות הרסניות על פעילותו של העסק, עד כדי קריסתו המוחלטת. השמועות על כך שעסק נקלע למצוקת אשראי והבנק מחזיר צ'קים שלו, עלולות להתפשט בתוך זמן קצר, בעיקר כאשר מדובר בשוק קטן, ולהביא לצעדים קיצוניים מצד ספקים ולקוחות שינסו לתפוס נכסים של העסק מתוך חשש שהוא יקרוס ולא יעמוד בהתחייבויותיו כלפיהם.



הבנק מאיים להפחית את המסגרת? הלקוח יכול להתנגד לכך
אמנם, הכלל הבסיסי הוא שהבנק אינו מחויב לתת ללקוח מסגרת אשראי והוא רשאי לשנות אותה, אולם בתי המשפט קבעו מגבלות מהותיות על כוחם ושיקול דעתם של הבנקים בכל האמור במסגרות האשראי בכלל, ובביטול מסגרות אשראי בפרט. מגבלות אלה הם חלק מהמגמה הכללית של בתי המשפט בשנים האחרונות להרחיב את החובות שמוטלות על הבנק כלפי הלקוחות.



לכן, אם הבנק מאיים לבטל או להפחית באופן דרסטי את מסגרת האשראי, ייתכן כי הבנק אינו נוהג כשורה והלקוח יכול להתנגד לכך, בין אם על ידי פנייה חריפה לבנק ואיום בהליכים משפטיים ובין אם על ידי פנייה למפקח על הבנקים. במקרים שבהם הבנק ביטל או הפחית מסגרת אשראי ללא הצדקה מספקת, או שביצע זאת שלא בדרכים הראויות ונגרם ללקוח נזק עקב כך, הבנק יחויב לפצות את הלקוח בגין הנזקים שנגרמו לו.



הבנק רשאי לשנות את המסגרת רק במקרים חריגים
נקודת המוצא היא שהבנק מחויב לכבד את הסכמיו עם הלקוח לגבי מתן מסגרת אשראי. לכן, אם סוכם בין הבנק ללקוח כי תינתן לו מסגרת אשראי בגובה מסוים לפרק זמן קצוב, הבנק אינו רשאי לשנות את מסגרת האשראי בתקופה זו, אלא במקרים חריגים, ובעיקר אם חלים שינויים משמעותיים ופתאומיים בכושר הפירעון של הלקוח שמעמידים את הבנק בסיכון גבוה כי הלקוח לא יחזיר את האשראי.



בהסכמי פתיחת החשבון שנהוגים בבנקים קיימים אמנם סעיפים שמאפשרים לבנק להפחית או לבטל את מסגרת האשראי אם לפי שיקול דעתו נוצר מצב שמצדיק את הביטול או הקטנה. אולם, בית המשפט לחוזים אחידים קבע כי סעיפים כאלה מקפחים את הלקוחות והם אינם לגיטימיים, מאחר שהם מותירים לבנק שיקול דעת ומרווח פעולה רחבים מדי לגבי ביטול/הקטנת המסגרת.



הבנק אינו רשאי לשנות נוהג
הבנק גם אינו רשאי לשנות באופן פתאומי נוהגים שנוצרו אצלו לגבי לקוח מסוים. כך למשל, אם הלקוח נהג לחרוג ממסגרת האשראי והבנק לא הגיב על כך בהתראות על ביטול המסגרת והחזרת צ'קים, או שהוא אף הגדיל את המסגרת בעקבות החריגות, הוא אינו רשאי לחרוג מנוהג זה ולבטל באופן פתאומי את מסגרת האשראי אם הלקוח חורג מהמסגרת.



עקב ההשלכות הקשות של צמצום וביטול המסגרת, הבנק חייב לנהוג משנה זהירות, ולבצע פעולה כזאת רק אם היא מחויבת המציאות לנוכח מצב העסק ואופן התנהלותו. הבנק אינו רשאי לצמצם או לבטל את המסגרת באופן שרירותי וללא הצדקה מספקת. גם אם קיימת הצדקה עקרונית לצמצום האשראי, הבנק מחויב לבצע זאת באופן מידתי, כלומר רק במידה הדרושה ולא מעבר לכך. לפי פסיקתם של בתי המשפט, המבחן העיקרי לקביעת מידת הצמצום היא היחס שבין היקף האובליגו של הלקוח לעומת היקף הביטחונות שהוא העמיד לבנק.



בכל מקרה - על הבנק לתת התראה מספקת
בכל מקרה, הבנק אינו רשאי לצמצם או לבטל את מסגרת האשראי, אלא רק אם נתן ללקוח התראה מספקת ונתן לו שהות להיערך לשינוי זה, כמו למשל על ידי העברת הפעילות לבנק אחר (באופן מלא או חלקי). אורכה של ההתראה יכולה להיקבע לפי גובה החובות, היקף הביטחונות והנזק שעלול להיגרם לבנק עקב אי שינוי מהיר של המסגרת. מוטב גם שצמצום המסגרת יעשה באופן הדרגתי, כך שהעסק יוכל להתאים את עצמו.



הבנק לא יכול "לדבר בשני קולות"
גם התנהגות בלתי עקבית מצידו של הבנק ו"דיבור בשני קולות" לגבי מתן האשראי הוא בלתי לגיטימי. כך עלה בפרשה של חברת מוצרי חשמל, שביקשה הגדלה של מסגרת האשראי, והבקשה אושרה בדרגים של הסניף ומינהלת האזור לאחר שבוצעה בדיקה לגבי מצב העסק שהניבה ממצאים חיוביים. אולם בסופו של דבר, הנהלת הבנק החליטה שלא לאשר את הבקשה מאחר שלטענתה החברה ביצעה משיכות מאסיביות של כספים וחרגה מהמסגרת. מאוחר יותר הבנק אישר הגדלה של המסגרת ב-400,000 שקל, אולם כעבור זמן קצר ביטל את מסגרת האשראי והחזיר צ'קים של החברה.



בית המשפט קבע כי בנק אינו רשאי לנהוג ב"זיג זג" ולשנות את מדיניותו כלפי לקוח מסוים, באופן פתאומי וללא התראה מספקת. שינוי מדיניות כזה וחוסר עקביות בהחלטות הבנק, כאשר פעם אחת הבנק מסכים לתת אשראי וזמן קצר לאחר מכן מסרב, הוא מתכון בטוח לאי הבנות מצד הלקוח. בית המשפט קבע כי הבנק יצר ציפייה אצל מנהלי החברה כי מסגרת האשראי תאושר, והוא לא היה רשאי לבטל את מסגרת האשראי באופן פתאומי וללא התראה מספקת, בעיקר כאשר זמן קצר קודם לכן הוא הסכים להגדיל את המסגרת.



בית המשפט ציין גם כי ספק רב אם היתה סיבה מספקת לביטול האשראי מאחר שביום הביטול היקף הביטחונות של החברה היה גבוה מהיקף האובליגו, וכי לפי בדיקה שנעשתה על ידי הבנק כאמור מצב החברה היה טוב. מאחר שביטול מסגרת האשראי הביא לקריסתה של החברה, בית המשפט חייב את הבנק לשלם סך של 11.3 מיליון שקל וכן שכר טרחת עורך דין בסכום של 150,000 שקל.



הכותב הוא עו"ד, מומחה לדיני בנקאות