סטנלי פישר: "ישנם לחצים על הדולר אבל הם לא יימשכו לנצח; בנק ישראל לא יהיה אדיש לשער החליפין"

"לא נהיה אדישים לנעשה בשוק המט"ח", כך אמר אתמול נגיד בנק ישראל פרופסור סטנלי פישר בתשובה לשאלת גיא רולניק,, מייסד themarker, ששאל האם מהלך ההתערבות בשוק המט"ח לא מיצה את עצמו. רולניק ראיין את פישר במסגרת ערב צעירים מבטיחים שערך מגזין themarker במועדון התאטרון בתל אביב.



בנק ישראל רכש בשנה וחצי האחרונה דולרים בהיקף של עשרות מיליארדי שקל. יתרות המט"ח בבנק ישראל כבר עלו מעל 60 מיליארד דולר. נגיד הבנק חושב שההתערבות שלו בשוק המט"ח היתה מוצדקת. לדבריו, ההתערבות הצליחה בגדול: "התחלנו להתערב כששער החליפין הגיע ל-3.22 שקל לדולר. לו היינו מטפלים במשבר בשער כזה היינו משלמים מחיר מאוד גבוה. אז נתנו ליצואנים ולמשק שנה וחצי של חסד שהיו מאוד חשובים".



באשר להתערבות עתידית בשוק אמר: "עכשיו אנחנו צריכים לטפל בעובדה שאנשים לא מצפים שבאירופה, ארה"ב ואנגליה הריבית תתחיל לעלות בחודשים הקרובים. הם רואים את ההתאוששות במספר משקים מתעוררים כמו באסיה ברזיל ובארץ. ישנה יציאת כסף מהמדינות המפותחות למדינות המתאוששות מהמשבר ומדינות מתעוררות - וזו מגמה שתמשיך עד שאנשים יתחילו להאמין שבמדינות המפותחות הריבית תעלה; וזה יקרה בחודשים הבאים".



לגבי התוכניות של בנק ישראל להתערבות נוספת בשוק המט"ח אמר פישר: "אני לא אתאר את האסטרטגיה שלנו אבל אגיד שני דברים: שער חליפין הוא מאוד חשוב למשק פתוח וקטן כמו המשק הישראלי, ובנק ישראל לא יכול להיות אדיש לרמת שער החליפין; בנוסף, ישראל היא משק מאוד חזק, אבל במשק בתקופה כזאת ישנם כוחות שיגרמו לייסוף".



עוד הוסיף נגיד בנק ישראל: "מהניסיון שלי, כשכולם מצפים שמשתנה פיננסי יילך רק בכיוון אחד - זה הזמן להתחיל להיות מוטרד. אני זוכר כמה שנים שבהן כולם ידעו שהדולר השנה ייפול - כמו ב- 2005 למשל. ההיגיון היה מצוין ונכון - אבל המציאות היתה אחרת וזה לא קרה. אז יש לחצים - אבל אני לא מצפה שהם יימשכו לנצח. המצב ישתנה ובינתיים לא נהיה אדישים לשער החליפין".



עוד נשאל פישר לגבי התחזית המקרו כלכלית שלו ל-2010.



רולניק: "לפני שנה שאלתי אותך מה האאוטלוק שלך. אמרת לי ש'כאשר כולם פסימים אז אני אופטימי'. נתת תחזית בצורה מרשימה, אז בוא ותיתן לנו את התחזית שלך ל-2010".



פישר השיב: "כששאלת אותי לפני שנה, אמרתי שאנשים היו פסימים מידיי כי זה היה כבר ברור שהצעדים היוצאים מהכלל לטיפול בבנקאות ובמדיניות המוניטרית והפיסקלית התחילו להצליח והיתה התייצבות, אבל אנשים לא לקחו את זה בחשבון. צריך להבין שאף אחד - כולל החזאים למזג האוויר - לא נותנים אף פעם בדיוק את התחזית שלהם אלא מספקים תחזית שתהיה לה ההשלכות הכי טובות בעבורם. אם אמרו לך שלא יירד גשם ויצאת בלי מטריה אז תכעס, אבל אם יאמרו לך שיירד גשם וכדאי לקחת מטריה אז זה לא יעלה לך. גם היום אני חושב שוב שהפסימיות לגבי ארה"ב מוגזמת. לגבי אירופה, הפסימיות לא כל כך מוגזמת. אירופה צפויה להציג צמיחה יחסית נמוכה. אני רואה בעיה רצינית בזה שעוד לא טיפלו בבעיות של הבנקים ברוב המדינות שבהן היו משברים פיננסים וזו נקודת חולשה. כולם אומרים שיש בועה בסין ובכל זאת הם צומחים בקצב מרשים וכך גם הודו".



רולניק ביקש מפישר להתייחס גם לפרשת הפועלים, שבה דרש משרי אריסון, בעלת השליטה בבנק, להדיח את יו"ר הבנק דני דנקנר בעיצומה של תקופת המשבר במערכת הבנקאית בעולם כולו.



פישר אמר: "עכשיו כשזה עבר, אני יכול לומר שזה לא היה צחוק. אחד הדברים הכי בעייתיים היתה העובדה שנאלצנו כל הזמן לדאוג ליציבות של המערכת הפיננסית. כל בוקר התעוררתי ובדקתי את מה שנכתב ומה קורה לגבי האמון במערכת, האם הוא עוד קיים. נאלצנו לנהל את התליך הלא נעים הזה - כדי לשמור על היציבות של המערכת הבנקאית. אז כן, זה היה מיותר, זה היה לא רצוי, אבל כשזה התחיל נאלצנו לנהל את זה".



עוד נשאל פישר מה למד מהעימות ומהגיבוי שקיבלו אריסון ודנקנר על הכלכלה הישראלית?



פישר אמר כי "זה דבר שלא היה טוב למשק ואני לא רוצה לחזור לזה. יש פתגם אנגלי שאומר לא להעיר את הכלב משנתו. העניין הזה לא נובח כרגע ולא צריך לתת לזה לחזור. אני מקווה שאתה מבין שזהו פתגם".