חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר: "יכול להיות שתופעת האקזיטים בריאה לישראל"

חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר, דיבר היום (חמישי) בכנס איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה על תעשיית ההיי-טק והעבודה במגזר הציבורי.



להיות שכיר של המדינה



"נבחרתי להיות מנכ"ל האוצר בגלל האיגוד הזה. לפני שנתיים שלמה וקס ויהודה זיספאל ביקשו ממני לבוא לפגישה במשרד האוצר. אמרתי שאני 30 שנה בהיי-טק הישראלי אבל כל הפעילות שלי תמיד היתה ללא קשר לממשלה, לכן אני לא מגיע לביקור. תעזבו אותי. מאחר והיתה פגישה חשובה, ואלישע ינאי לא היה יכול להגיע, הפצירו לי לבוא. באתי לפגישה. באותה תקופה היו רוני בר-און וירום אריאב. ראיתי את סמלי השלטון הישראלי. אמרתי שאולי יום אחד גם יגיע חלקי לתרום. ושנתיים אחר כך כשקיבלתי את הטלפון משר האוצר והבנתי שזה לא בדיחה - הביקור הזה היה חרוט במוחי. אמרתי לעצמי שהיה שווה לבוא לפגישה וקיבלתי את הההחלטה להצטרף למגזר הציבורי".



היי-טק כחול לבן



"את תעשיית ההיי-טק הישראלית לא צריך להציג לי. התרומה של ההיי-טק לתוצר וליצוא היא אדירה. כולנו מבינים שהתעשייה מעסיקה מאות אלפי אנשים. השאלה המרכזית היא איך מבטיחים שהקטר הזה ימשיך להצליח בשנים הקרובות והרחוקות. כולנו מבינים שקרה שילוב יוצא מן הכלל של מזל והרבה שכל. כל הכוכבים הסתדרו במקום הנכון. ממר"ם ו-8200 והתעשיות הביטחוניות הוציאו אנשים טובים. יוזמת המדען הראשי. השילוב של תעשיית הון סיכון באמצעות קרן יוזמה. כל הפעילויותת הללו יחד. והועבדה שהכישורים שפיתחנו התאימו לביקוש לטכנולוגיות המידע בעולם. הכל הסתדר בצורה טובה והביאו להצלחה.



"אבל השאלה היא מה צריך לעשות כדי שב-20-10 שנים הקרובות התעשייה הזו תמשיך להצליח. ושאלה נוספת היא האם הממשלה צריכה להתערב ויכולה להתערב ובמה. בשבועות האחרונים אני נמצא בתפקיד ואחת הפעיליוות היא להסתכל בצורה הרבה יותר אינטנסיבית על התעשייה והכוונה היא שיחד עם המועצה הכלכלית, נגיע לתוכנית לאומית רחבה שתראה מחדש את תעשיית ההיי-טק או לפחות תבחן האם צריך תוכנית כזו. יש צוות במשרד האוצר בראשותי שעושה בחינה מעמיקה של מגוון נושאים שקשורים לתעשייה. במסגרת התהליך אנחנו נפגשים עם הרבה חברות, גופים שונים, קרנות הון סיכון וחברות זרות. מסתכלים מה קורה בעולם מתוך מטרה לעשות עבודה רצינית בתחום. אני רוצה לחלוק איתכם את אותם נושאים שאנחנו מתלבטים בהם כרגע. נושאים שאין פתרון ברור לגביהם.



"שאלה ראשונה שאנחנו בוחנים היא מדיניות מחקר ופיתוח. אחוז ההשקעה בארץ במו"פ הוא בין הגבוהים בעולם. האם צריך לעשות שם שינוי. האם צריך לאחד מאמצים: יש מו"פ באוניברסיטאות, מו"פ שמתבצע בחברות - האם ישראל צריכה לכוון את המאמצים בנושא".



מתי יראו חברות גדולות ישראליות



"שאלה נוספת היא חברות גדולות. אני הגעתי מחברה גדולה. כולנו מבינים את החשיבות של חברות גדוות למשק הישראלי, להבדיל מסטארט אפים שנמכרים מהר. כולם מכירים את הסטטיסטיקות על העובדה שראינו מעט מאוד חברות בשווי מעל 100 מיליון דולר, ומצד שני ראינו חברות שנמכרות ונעלמות מהנוף. השאלה הרכזית היא מה עושים, אם בכלל, כדי להפוך את המגמה. האם חסר כסף, האם הבעיה היא מימון, האם הבעיה היא תרבות, האם אנחנו צריכים לעודד יותר את היזמים איך לנהל חברות גדולות, האם יש משהו שצריכים לעשות ברמה לאומית על מנת להפוך את התופעה, או שתופעת האקזיטים היא תופעה בריאה.



אקדמיה וצה"ל בשירות  ההיי-טק



"נושא נוסף שאנחנו בוחנים הוא הקשר בין אקדמיה לתעשייה. ישנן הצלחות במכון ויצמן, למשל קופקסון. יש קשר לא רע בין אינטל לאוניברסיטאות. אבל כולנו מקנאים ב-mit ובגוגל וסטנפורד. אנחנו מנסים להבין כיום האם יש משהו שאנחנו כמדינה צריכים ורוצים לקדם בקשרי תעשייה-אוניברסיטה, ולעשות יותר טוב.



"נושא נוסף הוא יחידות הטכנולוגיות בצבא. 8200 וממר"ם. חלק מהם נמצאים בבעלות ממשלת ישראל. תעשייה אווירית, תע"ש ורפא"ל שהן חברות מייצאות. אנחנו מממפים ומסתכלים ומדברים עם הגופים כדי לראות ולהבטיח שהיתרון היחסי של מדינת ישראל יישמר.



חוק השקעות הון



"הוזכר כאן בצדק חוק עידוד השקעות הון, שנמצא על הבמה תקופה לא מבוטלת. עשינו מיפוי ואנחנו מנסים להבין מה היתרון של החוק למייצאים. החוק הזה שווה מיליארדי שקלים מבחינת תועלת לתעשייה וצריך לבדוק האם השקלים האלה מנוצלים בצורה יעילה".



מדיניות הממשלה



"בנוגע לחשב הכללי. מדינת ישראל היא צרכנית it משמעותית ביותר. האם טכנולוגיה יכולה לעזור למדינה? התשובה היא כן. פרויקט ממשל זמין מביא להישגים לא מבוטלים. זו רק ההתחלה וניתן בהחלט למנף את הטכנולוגיה לצמצום משמעותי של הבירוקרטיה הממשלתית. אנחנו רוצים להפוך את הממשלה לסמן ימני בשימושים על הטכנולוגיה.



"אחת השאלות שאנחנו בוחנים זה מדיניות תעשייתית. למשל תעשייתך ביופרמה. האם מדינת ישראל צריכה לעבור ממדיניות מדען ראשי שלא מתעדפת תעשייה מסוימת להסתכלות בתעשייה שכן מקבלת עדיפות. ישנה קרן של 80 מיליון דולר שאנו מקימים בתחום הביופרמה, במטרה לעודד ספציפית את התעשייה הזו. השאלה האם נכון לעודד תעשיות בשל כשל שוק או לא.



"אני בשיתוף משרד איכות הסביבה אמור להוביל את הצוות שייערך להכנת המדינה להתמודד עם היעדים הלא פורמליים שנלקחו בקופנהגן. הדבר המרכזי שם ההיה אנרגיות מתחדשות, וצריך לראות איך ממנפים את הפעילות הזו. אם כבר אנחנו צריכים להשקיע - אז נעזור לתעשייה הישראלית ונייצר יתרון יחסי בתחום הזה.



"תעשיית ההיי-טק מתאפיינת כתעשייה שמייצרת ערך מוסף גבוה. מי שמשתתף בתעשייה הזו זה אחוז מצומצם מהחברה הישראלית. אנחנו צריכים לדאוג שמגזרים שהיו פחות מעורבים בה יצטרפו אליה. למשל בקהילה החרדית. והן במגזר הערבי. חשוב שתעשיית הייטק תמשיך להצליח בשנים הקרובות ומגזרים נוספים יצטרפו.



"המסר המרכזי שלי: כולנו מבינים שכדי שתעשייה המהווה 40% מהיצוא הישראלי תצליח, אין משהו אחד שיגרום לנו לנצח. זו תעשייה עם הרבה מרכיבים כולל נושא חינוך. אנחנו כממשלה נצטרך לראות האם אנחנו צריכים לפעול או לא לפעול".