צריך מהפכה, לא מבוגר אחראי

>> לאנשי הצוות שמלווה את הנשיא שמעון פרס יש אסטרטגיה ברורה לצורך קידום עניינים לטובת המדינה. הם הבינו כבר מזמן שפרס, על 87 שנותיו, הוא המותג המצליח והמרענן ביותר בישראל - ושהנשיא הוא בין הפנים הישראליות הבודדות שזוכות לאהדה בעולם. לכן הם מניידים אותו מכאן לשם, מייצרים אירועים ססגוניים רבי סלבריטיס, וזוכים לחשיפה מקסימלית.

פעם הם פונים להיי-טקיסטים במפגשים עם מייסדי יוטיוב וגוגל (צ'ד הרלי וסרגיי ברין), פעם אחרת הולכים על עממי עם כוכבי הכדורגל מישל פלאטיני ורונאלדו, ופעם שלישית מערבבים את נשיא צרפת ניקולא סרקוזי עם בר רפאלי שעלתה לאחרונה על מסלול מס חדש.



פרס אוהב את מעמד העל הזה, משתף פעולה וגם מזיז דברים. כמו שבתחום הכלכלי מצליח סטנלי פישר לרחף גבוה מעל פוליטיקאים קטנים ואינטרסנטים ולמנוע מפולות, בעניינים של מדינה וחברה יש לנו את פרס. השבוע התברר שוב שהנשיא הוא מה שאוהבים לכנות בתקשורת המבוגר האחראי. אחרי הפארסה הטורקית בחסותם של אביגדור ליברמן ודני אילון, הצמד שמינה נתניהו כדי להחריב את מדיניות החוץ של ישראל, הצליח פרס בשני טלפונים להוריד את מפלס הלהבות ולהרגיע את הנצים.



תוך כדי טיפול במשבר ה"הכל כלול" לקח אתו פרס כמה בכירים במגזר העסקי לסיבוב בצפון כדי לראות ערבים. העיתונות התלהבה בעיקר מהתמונות של נוחי דנקנר ומשתתפים נוספים עולים על אוטובוס, כאילו שואלת את עצמה מתי בפעם האחרונה נסעו האנשים האלה באוטובוס.



ואולם הטיפול במגזר הערבי - ובעוד פינות נידחות של ישראל - מחייב הרבה יותר משלוש שעות של טיול שנתי. המגזר הערבי זקוק לשוויון הזדמנויות, המגזר העסקי צריך הזדמנויות עסקיות ובינתיים הדבר היחיד שיצא מהטיול השנתי הזה הוא הזדמנות צילום. משרדי האוצר והתמ"ת והכנסת צריכים לבצע יחד עם אנשי אקדמיה, כלכלה, תעשייה וממשל עבודה משמעותית יותר כדי לקדם מהפכה של ממש במגזר הערבי, הבדואי והחרדי. מהפכה שבאמת תקדם את המשק.