הטבע האנושי גרוע יותר

>> המחזות הקשים מהאיטי, המוקרנים בימים אלה לתודעתנו מכל אמצעי תקשורת, מעוררים גלים של אהדה, רחמים ותמיהה רבה על מדינה שבה עוני קשה, שחיתות וטלטלות פוליטיות מתחרים בעוצמתם המשחיתה באיתני הטבע - הוריקנים ורעידות אדמה.

ההיסטוריה של האיטי צריכה לשמש לקח מייסר לכל המין האנושי, שרק בשנים האחרונות התעורר באופן חלקי לשאול את עצמו אם השימוש שעושה האדם במה שנתן לו הטבע, והשימוש הציני שעושים בני אדם בבני אדם אחרים לא יביאו לכיליונו של המין כולו.



האי שעליו נמצאת האיטי - לצדה של הרפובליקה הדומיניקנית - "התגלה" על ידי כריסטופר ב-1492. האי הקטן, שקיבל את השם היספניולה, היה מיושב בילידים מקומיים משבט הטאינו. ההתיישבות האירופית - תחילה ספרדית ואחר כך צרפתית - הצליחה להכחיד לחלוטין את האוכלוסייה המקומית. בסוף המאה ה-17 החל יבוא של מאות אלפי עבדים מאפריקה, לצורך גידול יבולים. תוך פחות מ-100 שנה נהפך האי למעצמת יצוא עשירה של קפה וסוכר: 40% מתצרוכת הסוכר של אירופה ו-60% מתצרוכת הקפה הגיעו ממנה. ואולם חוקים מפלים נגד התושבים שלא היו לבנים - גם אלה שלא היו עבדים - הביאו את אנשי האי למרוד נגד הכתר הצרפתי.



חייליו של נפוליאון בונפרטה נחתו על האי כדי להילחם במורדים, אך ב-1804 הכריז מנהיג המורדים, ז'אן ז'אק דסלינס, על עצמאות וכינה את המדינה החדשה האיטי. 20 שנה מאוחר יותר שילמה ממשלת האיטי פיצויים גדולים לצרפת על הפסדי ההכנסות מהאי הפורה בתמורה להכרה בה.



מאז סבלה האיטי מהיסטוריה סוערת של מלחמות אזרחים, תקופות של שלטון עריצות, מהפכות, התערבות של מעצמות זרות ופגעים רבים. בכל משבר כלכלי עולמי ספגה כלכלתה הדלה מהלומה. התערבותם של זרים רק החמירה את הבעיות הפנימיות.



גם אדמתה הפורייה של האיטי נגזלה על ידי יושביה ושליטיה - ב-1923 היו מכוסים 60% מאדמות האיטי ביערות, וב-2006 רק 2% מהאדמות נותרו מיוערים. על האדמות הכלות והולכות מלשד החיים גרים כיום 9 מיליון אנשים בעוני נורא. תוחלת החיים בהאיטי היא 60 שנה, ובכל פעם שהיא מרימה ראש ממשטר עריץ או ממהומות ומתחילה להתאושש או להיבנות מחדש - היא נמחצת באסון טבע, שפוקד את האזור הסוער הזה.



הסופר טום רובינס מתאר באחד מספריו כיצד האינדיאנים שחיו באזור סן פרנסיסקו הביטו המומים במתיישבים הלבנים, שחזרו ובנו את העיר לאחר רעידת האדמה הנוראית של 1906. רבים מאתנו שואלים כיצד לא ננטשים מקומות כמו האיטי על ידי יושביהם. התשובה היא, מלבד העובדה המובנת שאין להם ברירה, היא שאסון הטבע הגדול ביותר הוא מעשה ידי אדם - והוא נוסע עמם לכל מקום שבו האדם חי.