וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יצאתם מתחנת הרכבת ופתאום התחשק לכם קרואסון? השיווק הדיגיטלי עוקב אחריכם

מאת גליה ימיני

15.1.2010 / 8:42

נכנסתם לקנות חולצה והרגשתם צורך אמיתי במכנסיים תואמים? ■ בפעם הבאה, הסתכלו הצדה, ייתכן שעומד שם מסך פרסומת מהבהב ■ ולא רק שם: מנהלי חברת YCD בראיון על אח גדול וידידותי שמבין בשיווק



אתם נכנסים לסניף של ארומה ומזמינים קפה הפוך. מיד מהבהב לכם על המסך קרואסון או מאפה אחר. הקופאית החביבה שואלת אם אתם רוצים גם מאפה במחיר "חבילה" יוצא מהכלל. החלטתם גם להזמין מיץ תפוזים, והופ, על המסך מוצגת תמונה של סלט עשיר נוטף רוטב וקרוטונים. התמונות המתחלפות הן לא מקריות. מאחורי כל סלט ומאפה עומד מנגנון שמנסה לבצע התאמה בין המוצרים לבין צורכי הלקוח. המטרה, כמובן, היא למקסם את ההכנסות. גם ברשת החנויות לטיפוח הגוף "ללין" ניצבים לצד הקופות מסכים דיגיטליים שמציעים מוצרים משלימים לרכישה, אפילו כשהקונה כבר עומד ליד הקופה עם המוצרים שבחר.



שעת צהריים חורפית ביום חול, וקניון עזריאלי הומה אנשים שמחפשים מקלט חמים מהגשם. בתי הקפה מלאים, ובסניף רולדין, הסמוך ליציאה מתחנת הרכבת, מהבהבים המסכים הדיגיטליים ומציעים לעוברים ושבים מבצע של משקה וכריך חם. בשעות הבוקר היבהב השלט עם מבצע אחר, של קפה וקרואסון.



נראה כי ימי הלוח והגיר חלפו ועברו מהעולם. במקום לכתוב ולמחוק, אפשר פשוט להיכנס למחשב ולהזין את התפריט המקומי - לא רק בהתאם ליום אלא גם בהתאם לשעה ולסוג הלקוחות העוברים במקום.



לאט לאט החלה זוחלת לה לחיינו מהפכה חדשה - מהפכת השיווק הדיגיטלי שלא דרך האינטרנט. בסרט המדע הבדיוני שביים סטיוון ספילברג, "דו"ח מיוחד", שעלה לאקרנים ב-2002, הילך טום קרוז ברחובות ובתחנות הרכבת, ומסכי ענק דיגיטליים זיהו אותו והתאימו לו פרסומות. נכון, אנחנו עדיין לא שם, אבל כפי שאומר אורן סלע, מנהל מחלקת התוכן הוויזואלי והקריאייטיב בחברת המולטימדיה ycd: "אנחנו בדרך".



"כל דבר שנראה מקרי, נמדד ונקבע מראש", מוסיף אביחי מיכאלי, מנכ"ל ycd ישראל. מיכאלי אוהב לצטט את התיאוריה השיווקית של קווין רוברטס, מנכ"ל חברת הפרסום הגדולה סאצ'י אנד סאצ'י. לפי רוברטס, 70% מהחלטות הקנייה של הצרכן מתרחשות בנקודת המכירה עצמה, והחלטת הקנייה מתבצעת 2-2.5 שניות לפני הרכישה.



"אתה פשוט קונה משהו שבא לך באותו רגע. ראית אותו, הוא מצא חן בעיניך, קנית. זו החלטה רגשית. לרגע הזה אנחנו מכוונים", מסביר מיכאלי. "מודעות הפרינט בחנויות כבר לא משפיעות על הצרכן. הסיכוי שהוא יזכור דרכן מסר הוא אפסי. אבל מסרים שרצים על מסך בולטים לעין, במיוחד כשמדובר בלקוחות בני הדור הדיגיטלי".



"אדם שיוצא מתחנת הרכבת עובר ליד הסניף של רולדין במשך שלוש שניות בדיוק", מסביר מיכאלי. "הצבנו את המסך במקום שאותו נוח לראות כשהוא יוצא מהרכבת, ולקבל מידע על המבצע של היום. בשעות הבוקר נציע לו קפה וקרואסון, בצהריים נציע כריך, הכל לפי המטרות והרצונות של המקום עצמו.



"אבל ההבדל בין המציאות של הסרט 'דו"ח מיוחד' לבין מה שקורה כיום הוא שהפנייה לצרכן היא אליו כצרכן, ולא לאדם הספציפי שהוא. אם הצרכן מזמין קפה, מציעים לו עוגה, בלי לדעת במי מדובר. הפרסומות מתאימות עצמן לסוגים שונים של צרכנים - כאלה שהגיעו זה עתה מהרכבת והם עוברים ושבים, כאלה שממתינים בתור לקופת חולים או בבנק, כאלה שנמצאים בקופה בדרך לתשלום. גם אם הצרכן נמצא בקופה ויש לו כרטיס מועדון - המערכת של המסכים שלנו יכולה להתממשק למאגר במועדון הלקוחות של החברה, ולהציע לו על המסך הצעה רלוונטית - לדוגמה, הנחה לבני זוג. זה בדיוק כמו שמועדון הלקוחות שולח לצרכן קופונים למוצרים שמתאימים לו. אבל המערכת שלנו היא לא מערכת שאוגרת מידע על הצרכן, היא מאפשרת להתאים את המוצר למצב הצרכני שלו באותו רגע".



מחליטים בנקודת המכירה



ycd עוסקת בהקמת מסכים דיגיטליים, כולל התשתית הטכנולוגית החכמה הנדרשת כדי לנהל את מערך המסכים. מדובר למעשה בחברת היי-טק, אך הפיתוחים והחידושים הטכנולוגיים שלה נועדו לשרת את הקמעונים - רשתות המזון והאופנה - ולהצליח להגיע אל הצרכנים עם מסר מסוים, גם בתוך החנות עצמה.



ycd החלה את דרכה כחברה שמספקת מערכות שמע דיגיטליות בבתי עסק - מוסיקת רקע המותאמת לכל עסק וצרכיו. עם השנים ועם ההבנה שהווידאו הדיגיטלי הוא חלק מחיינו, היא נכנסה גם לשם. המנכ"ל של החברה העולמית הוא נועם לבבי, שהקים את החברה לפני כעשור עם דני זאבי.



לחברה הכנסות של כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה, אך היא עדיין לא רווחית. לדברי מנהליה, היא צומחת ב-50% בממוצע בשנה מאז הקמתה.



המגזין "ביזנסוויק" בחר לפרסם כתבה על הטכנולוגיה החדשנית של ycd לפני כשנה, ונציגי רשת ארומה, לקוחות החברה, סיפרו למגזין כי התצוגה במסכים הביאה לגידול של 68% במכירות המוצרים המוצגים.



"גדל כאן דור שלם שמבחינתו מסרים עוברים רק באופן דיגיטלי. זה דור שרגיל לצרוך תכנים באופן כזה, ולכן הוא מצפה שהמדיום הזה יגיע גם למקומות שבהם הוא קונה", אומר מנהל הקריאייטיב אורן סלע.



"בעקבות כניסת האינטרנט והרב-ערוציות בטלוויזיה נוצרו המון הזדמנויות למפרסמים, אבל שיטפון הערוצים הזה גרם למדיה ההמוניים לאבד אפקטיביות ובלעדיות", מוסיף מיכאלי. "צריך לזכור שהמטרה של המסכים היא לא רק פרסום, הם מאפשרים להעניק ללקוח חוויה כוללת. מדיה דיגיטליים הם שילוב של וידאו ואודיו. בללין, לדוגמה, נוצרת חוויה רב חושית - יש ריחות מהסבונים ויש סרטוני וידאו, ואז הם ביקשו מאתנו להוסיף את חוש השמיעה.



"צוות מוסיקלי שלנו יצר מוסיקה קטיפתית שמתאימה להשלים את החוויה הזו. המטרה השנייה של סרט הווידאו, מעבר לחוויה החושית, היא קידום מכירות של מוצר. מטרות נוספות הן הדרכה והכוונה וכן העברת מידע. יש מעבידים שאף משתמשים במערכת כדי להעביר בה מסרים לעובדים שלהם לפני פתיחת הסניפים ללקוחות, כמעין מערכת כריזה מרכזית".



"אנחנו עובדים עם בובי בראון, חברה בת לקוסמטיקה של אסתי לאודר. יש להם סניף בבלומינגדייל'ס בניו יורק, שם על המסכים הדיגיטליים שלנו מוצגת הדגמה של האיפור, ועל הסטנד מתחת למסך נמצאים המוצרים מהסרטון למכירה - זה קידום מכירות", מסביר מיכאלי. "אם המסך ממוקם בנקודת המתנה בקופת חולים, עדיף להראות ללקוח סרטון הדרכה בריאותי. אם ננצל את הזמן הפנוי שלו כדי לשדר פרסומת שלא קשורה למצבו - זה ירגיז אותו. אנחנו מנסים להתאים את התמהיל השיווקי למקום, למה שהצרכן עושה בו ולציפיות שיש לו מהמקום. צריך לנצל את המדיה האלה בחוכמה".



מה באמת רוצה הצרכן?



סיבוב בחנויות בעזריאלי מגלה מגוון שימושים למסכים - יש כאלה שמשתמשים בהם רק כדי להציג תמונת סטילס מוארת - בעצם כרזה, אבל כזו שמוצגת על מסך דיגיטלי מעודכן ומואר. יש קמעונים שאצלם המסך מציג סרטון פרסומת בינלאומי שהוכתב על ידי מטה החברה העולמית, יש כאלה שמציגים מחירים ומבצעים של מוצרים בחנות. יש גם חנויות שבהן יש מסכים כבויים. "כנראה שבעל החנות לא ממש ידע איך להשתמש במסכים האלה כדי לקדם את מכירותיו", אומר מיכאלי. בבית קפה מסוים יש מסך המכוון למעבר המרכזי של הקניון, שעליו מופיע סרטון וידאו של בחורות מקפצות בשיעור התעמלות אירובית. "המיקום של המסך מצוין", אומר מיכאלי. "אבל לסרטון אין קשר למה שנמכר בבית הקפה. סרטון נחמד, אבל איך הוא מקדם את המכירות? זה היה אידיאלי עבורם להציג שם את מבצעי היום, או תמונה מושכת של ארוחת היום שתגרום לאנשים לרצות לטעום ממנה".



אז מה באמת מצליח לעבוד על הצרכן ומה לא? הנתונים המצטברים אצל ycd מגלים כמה מסקנות מעניינות. "בחנויות האופנה, בנות אוהבות לראות משהו שרלוונטי להן על המסכים - צירופי בגדים להליכה לאוניברסיטה או לחדר כושר, עצות אופנה שונות", מסביר מיכאלי. "במסעדה, הצרכנים מחפשים את עסקת הקומבינציה הטובה ביותר - אם אני קונה קפה או סלט, מה הולך עם זה הכי טוב. ברשת מזון, הצרכן מחפש את הצעת הערך הכי טובה בקטגוריה שלו - את המבצעים הכי משתלמים. בקופות חולים הצרכן רוצה מידע בריאותי מעניין ולא מידע מכירתי. הוא רוצה שינעימו לו את הזמן ויתחשבו בו, כי הוא לא מרגיש טוב. באופן כללי, הצרכנים מצפים שתחשוב עבורם איזה מידע נוח להם לקבל באותה נקודת זמן".



דו"ח של חברת המחקר האמריקאית elements report בדק את האלמנטים בחנות שאליהם מגיבים הצרכנים, כולל פרסום דיגיטלי: 69% מהצרכנים הנשאלים במחקר טענו כי חוויית הקנייה היא האלמנט החשוב ביותר בבחירת החנות אליה הם הולכים. 32% טענו כי הפרסום בנקודות המכירה היה אפקטיבי מאוד. בעניין התכנים בנקודות המכירה, 46% טענו כי היו רוצים לראות השוואה בין מוצרים, ו-43% טענו כי היו רוצים לראות מידע על איכות המוצר.



אפשרויות חדשות לקמעונים



עולם המסכים הדיגיטליים שינה לא רק אותנו, כצרכנים, אלא פתח צוהר לאפשרויות חדשות עבור הרשתות הקמעוניות. לדוגמה, רשת לממכר מזון יכולה כך להוציא מנה לא בולטת מתוך התפריט שלה, ולהפוך אותה לתמונה עסיסית ומוחשית עבור הצרכן. המערכת של ycd מסוגלת לקרוא את תחזית מזג האוויר שמופיעה באינטרנט ולשנות את המסכים שלה בהתאם. אם מתחיל לרדת גשם, המערכת תציע מרק חם במקום אייס קפה.



בנק שמתקין מערכת כזו אצלו, מציג על כל מסך מסר אחר. במסך הראשי בכניסה לבנק הלקוח מקבל מסר שמברך אותו בבואו, אבל במסך במחלקת האשראי הוא יקבל מסרים שרלוונטיים למחלקה. "בעבר, כל המסכים בסניף הקרינו את אותו המסר", אומר מיכאלי. "אבל פיתחנו טכנולוגיה שמאפשרת להקרין כמות מסכים גדולה יותר מאותה מערכת פיקוד". גם מוסיקת הרקע משתנה מאזור לאזור בבית העסק, בהתאמה לווידאו המוקרן על המסך ולמסר שמחלקה מסוימת רוצה להעביר.



"יש גמישות רבה המאפשרת להיות ממוקד כלפי קהל היעד", אומר מיכאלי. "יש אפשרות להיות רב-ערוציים על מסכים באותו הסניף, ויש אפשרות להיות רב-ערוציים בין סניפים שונים של אותה רשת. ממחשב פיקוד מרכזי של הרשת אפשר לנהל מסכים שונים - למשל, בסניף הכשר, בסניף הצמחוני ובסניף הרגיל של הרשת".



המסכים מאפשרים לקמעונים להתמודד ביתר קלות עם בעיה נפוצה - מה לעשות כשנתקעים עם מלאי של סחורה. "אם בעבר רשת אופנה נתקעה עם מלאי של מכנסי ג'ינס ביום רביעי, ורוצה להוציא אותו לסייל בסוף השבוע, לפני תקופת המסכים זה היה כמעט בלתי אפשרי. לא היו מספיקים להכין את הפרסום ולהדפיס אותו בבית הדפוס עד סוף השבוע. אבל בשימוש במסכים, ביום רביעי אפשר לשנות את התוכן של המסכים באורח מיידי, ולפרסם את המבצע עד יום ראשון. אפשר גם להגיב לתחרות בשטח בזמן קצר ואמיתי", אומר מיכאלי. "הרי זה לא המסך שעושה את ההבדל - זו הדרך שבה הוא מנוהל, מה עושים עם הזמן שלו, איפה ממקמים אותו, ומה בוחרים להקרין עליו".



מיכאלי ואנשיו מדברים על ניהול בזמן אמת (real time management) של עסק או חנות, וזו לדעתם המהפכה האמיתית. "המערכת היא מערכת לומדת. אם היא מגלה שנשארו במלאי פחות מחמישה פריטים מאותו מוצר, היא תפסיק לקדם אותו. אם היא מגלה שהצעת הקומבינציה שהיא מציעה ללקוח לא מצליחה, היא תשנה את ההצעה. המערכת עושה אופטימיזציה בזמן אמת", מסביר מיכאלי. משרדי הפרסום, לטענתו, לא צריכים להיות מודאגים מהתפתחות הענף החדש הזה: "אנחנו לא מחליפים את משרדי הפרסום, אנחנו משלימים אותם. משרדי הפרסום מביאים את הלקוח לחנות, אנחנו עוסקים בלקוח כשהוא בתוך החנות. זה מדיום משלים".



מכיוון שהטכנולוגיה דיגיטלית, היכולת שלה למדוד היא יתרון: "בסוג כזה של קידום מכירות את יכולה לדעת כמה פעמים קידמת מוצר מסוים וכמה מכרת ממנו באותו הזמן בערך - יש מדידה אפקטיבית. גם לזכירות של הפרסומות יש משמעות. גילינו שיש 30% זכירות לסרטונים הדיגיטליים, בעוד בפרסום בטלוויזיה, 5% זכירות נחשבים לטובים". מיכאלי מודה שהשוק עדיין בגישושים, ושיש עדיין לא מעט לקוחות שבוחרים להשתמש רק בתוכנת הרקעים המוסיקליים של החנויות ובהתאמת המוסיקה ללקוח, ללא הווידאו: "עדיין בודקים את המדיום הזה, זה כמו פרסום באינטרנט, עדיין בשלב של ניסוי וטעייה. מחירי החומרה יורדים, וזה טוב, כי זה יקל על אימוץ הטכנולוגיה".



לקוחות ycd משתמשים בטכנולוגיה לאו דווקא לצורכי שיווק. צחי בוקשתתר משתמש בטכנולוגיה כבר חמש שנים לצורכי אווירה בלבד ברשת המסעדות שלו, black bar n' burger. "התחלתי לעבוד אתם לפני חמש שנים, ממש עם פתיחת רשת המסעדות. בהתחלה הם עשו עבורנו רק מוסיקת רקע, ומהר מאוד עברנו לשילוב מסכי וידאו. אנחנו מקרינים כיום גם סתם תכנים ויזואליים של אוכל, כששיווקית אין לזה ערך ישיר, כי הלקוח כבר ישב והזמין. פה ושם אני מציין מבצע מיידי לאותו רגע - לדוגמה בירה בחצי מחיר. מסכים מרצדים נותנים הרבה כוח לאווירה, הרבה רעש שהוא טוב לנו בעיניים.



"אם כיום יאמרו לי ?בוא תפתח סניף של בלאק בלי מסכים מרצדים' אני לא אעיז, כמו שלפני חמש שנים לא הייתי פותח סניף בלי מוסיקה".



אילנית מצנבר, מנהלת פרסום דיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון: "אנחנו עובדים עם החברה כבר שנתיים, ובנינו תוכנית להעלאת המכירות של המוצרים שליד הקופה, הנמכרים במבצע בלבד. בזמן שהלקוח ממתין לתורו - לרוב כמה דקות בממוצע בקופה - הוא נתקל במסכים בגובה העיניים. אין לנו עדיין אינדיקציה על הגברת המכירות, אבל זו מדיה נוספת - תמיד עדיף משהו טכנולוגי ומתקדם מאשר שלט מודפס".



בקרנות ההון סיכון מתלהבים



לא מעט חברות מנסות לכבוש את השוק החדש של פרסום דיגיטלי. ביניהן ctv, שמפעילה מסכי פרסום דיגיטליים בצמתי תנועה ובאיזורים ציבוריים. סטארט-אפ בשם אודיסי, שבין מקימיו נמצא יאיר גולדפינגר, ממייסדי icq, עוסק גם הוא בפרסום דיגיטלי בעולם האופליין. הקרנות גיזה ובנצ'מרק השקיעו בסטארט-אפ כ-15 מיליון דולר. סטארט-אפ נוסף, בשם סי-נאריו, זכה להשקעה של 11 מיליון דולר מהקרנות אופוס וכרמל וכן מחברת גרפוליט שבבעלותו של עודד מוזס. חברות נוספות בתחום הפרסום הדיגיטלי הן הדיה, המשתפת פעולה עם יצרנית ציוד התקשורת סיסקו, וחברת בראבו. לכל אחת מהחברות האלה יש טכנולוגיה ייחודית משלה שנועדה לפתור את סוגיית המסר הדיגיטלי. השאלה הגדולה היא מי מהן תצליח לכבוש את השוק.



המטה ומרכז הפיתוח של ycd נמצאים בשפיים. תחילת דרכה של החברה היתה בהתאמת מוסיקה לבתי עסק וב-2004 הוסיפו את הווידאו. כיום החברה רואה עצמה כספקית פתרונות לקידום תוצאות עסקיות באמצעות מדיה דיגיטליים לפי צורכי הלקוח (וידאו, אודיו, תאורה, אינטראקטיב). יש לה משרדים בניו יורק ובלונדון, ורשת מפיצים ב-22 מדינות בעולם. לחברה יש יותר מ-1,200 לקוחות בעולם, ביניהם טויוטה, קודאק, הילטון, ג'ורג'יו ארמאני והוגו בוס. עם לקוחותיה בישראל נמנים קבוצת כלל, רשת ארומה, רשת החנויות yellow, רשת pm:am, חנות הדיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון, רשת מנגו, הולמס פלייס, לוצ'י, רולדין, ללין, נייקי, פלאפון, רבוע כחול ובלאק בורגר.



מאז הקמתה ב-1999, ycd גייסה 25 מיליון דולר מקרנות ההון סיכון פיטנגו ו-arts alliance digital, המלוות אותה כמעט מתחילת הדרך, וכן מקרנות נוספות. סבב הגיוס האחרון היה ביוני 2009, לפי שווי של 12 מיליון דולר. הצמיחה העתידית לחברה תגיע ככל הנראה מהשוק האמריקאי, שם מושקעים מרב משאביה. השוק השני בגודלו עבורה הוא בריטניה, אך ארה"ב היא המטרה. גודל השוק של פרסום במסכים דיגיטליים הוא כיום מאות מיליוני דולרים בשוק האמריקאי. זהו שוק צומח, הצפוי לצמוח לכמה מיליארדי דולרים.



עם השנים ועם שינוי המיקוד של החברה, היא גם גייסה כוכבים מחו"ל: ב-2007 הגיע לנהל אותה בארי זלצמן, לשעבר נשיא חברת הפרסום באינטרנט דאבל קליק. הוא עזב לאחר יותר משנה בתפקיד. גם קרטר אתרינגטון, לשעבר סמנכ"ל השיווק של mtv, הגיע למשך תקופה ל-ycd ומונה לסמנכ"ל השיווק שלה. המייסדים המקוריים של החברה מובילים אותה כיום.



תחרות על כל לקוח



השבוע הודיעה חברת בראבו מדיה גרופ כי היא מקימה מערך שילוט דיגיטלי בסניפי טיב טעם, יחד עם קבוצת חיון המספקת את המסכים. 500 מסכים דיגיטליים יותקנו ב-18 סניפים במחלקות שונות, ויציגו סרטונים הקשורים למוצרים. לאחר מכן, תתרחב הפרישה ל-30 סניפים. טיב טעם היא לקוחה של ycd בתחום המוסיקה - מערכות השמע בסניפיה והמוסיקה המושמעת בהן מנוהלות על ידי ycd, אך הפיקוד על הטכנולוגיה שמאחורי מסכי הוידאו ניתן לבראבו מדיה גרופ.



התחרות בשוק המתפתח הזה היא לא קלה. בראבו מדיה גרופ שייכת לבראבו תקשורת מדיה, שבראשה עומד ירון פאר, המוכר כשדרן מערוץ הקניות. יחד אתו ייסד את החברה עינב רף, המשמש כמנהל הטכנולוגיה הראשי. החברה מעסיקה 16 עובדים, ועם לקוחותיה למסכי הווידאו, מלבד טיב טעם, נמנית רשת מנטה, חנויות הנוחות של דלק.



"התחלנו את דרכנו בראשית 2000", מספר פאר. "במקור עסקנו במכירת מדיה למרכזי קניות. לפני כארבע שנים נכנסנו לשוק הווידאו לאחר שהיינו פעילים בשוק האודיו - מערכות שמע מרחוק. ההתמקדות העיקרית שלנו היא במערכות ממושקות-קופה, שבהן אנחנו מנהלים את הלקוח שנמצא בזמן המתנה. אנחנו מאפשרים לו חוויית צפייה והיחשפות לתוכן ייעודי, שעוזר לו לקצר את זמן ההמתנה. לדוגמה, אם אני נמצא אצל נציג שירות של סלקום בזמן מתן השירות, הנציג הלך לטפל בענייני, ועלי להמתין. מולי יהיה מסך 19 אינץ' שמדבר אלי במגוון תכנים. המסך אמור לקצר את זמן ההמתנה הנתפש, לייעל את השירות ללקוח ולשפר מאוד את המכירה של שירותים ושל אביזרים נלווים.



"כשאנחנו במסעדת מזון מהיר, כמו ברשת חנויות המזון טאקו בל שעמה חתמנו על חוזה, נציב מסך המופנה ללקוח, שימומשק לתוך הקופה של טאקו בל. המסך יציג ללקוח את החשבון שלו ברמה הוויזואלית - תמונות של המוצרים שרכש, ויראה לו מהם הפריטים המשלימים שכדאי לו לקנות כדי שיתאימו למוצרים שהוא רכש".



פאר מסביר מדוע התחום הזה כל כך לוהט ומתפתח כעת: "בשנים הקרובות נראה מסכים דקים שטוחים נהפכים לנפוצים מאוד כמעט בכל מרחב ציבורי. הם ייכנסו לתחנות אוטובוס, לשילוט דרכים, הם יחליפו שלטי ענק ופוסטרים, והמהפכה הזו תואמת לירידת מחירי המסכים ולעליית הזמינות של חיבורי אינטרנט, גלישה והעברת נתונים על פס רחב. בעצם נחליף אמצעים מיושנים קיימים בקונצפט חדש. במקום שהיתה בו כרזה שהעבירה מסר אחד יהיה מסך שיעביר אינספור מסרים. המסך יישלט מרחוק, ויחסוך את האנשים שמגיעים בטנדרים ותולים את השלטים עם רולרים ועם דבק. המהפכה האמיתית היא השליטה המרכזית במסכים, ועומק המסר שהם מסוגלים להביע".



עולם המסכים הדיגיטליים עדיין בחיתוליו, אך מעצבים סביבתיים, אדריכלים ומעצבי תקשורת חזותית כבר חוזים את העתיד: המגמה האחרונה בעיצוב נקראת experience design. מסכים מסוג זה לא רק ייתלו בחנויות בעתיד, אלא ייבנו כחלק אינטגרלי מקירות של בניינים ושל מבנים. הבניין עצמו יוכל להעביר מסרים שונים דרך מסכים דיגיטליים שבנויים בתוכו. דמיינו לעצמכם קניון שהקירות שלו מקרינים לכם אווירה של נוף פסטורלי ורגוע שזז ומשתנה, ואם המפרסמים ממש ירצו, חלק מתמונות הנוף ישלבו בתוכן את המותגים שלהן.



החברות שמפתחות את הטכנולוגיה החכמה שמאחורי המסכים, כמו ycd, בראבו תקשורת, אודיסי ו-ctv, יודעות היטב שהעתיד רק מתחיל כעת, ושמי שתצליח לפתח את מערכת הפיקוד החכמה ביותר, הנוחה ביותר, המותאמת ביותר ללקוח - היא זו שצפוי לה עתיד ורוד הרבה יותר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully