לא חוששים מדרכים בעייתיות ומלונות גרועים? מקדש פריאה וייהיר בקמבודיה הוא המקום בשבילכם

בעונה הרטובה, הדרכים במחוז הצפון מערבי של קמבודיה נהפכות לנהרות טינופת, עם בורות שגודלם כמכונית ועם חריצים שעומקם כצירי משאיות. כדי להבין אילו דרכים לא יותירו אותי רטוב, מכוסה בבוץ ותקוע על שרטון, הצקתי לתריסר נהגי מוניות לפני שעליתי על כביש האגרה דם דק, שסיפק אטקרציה נוספת בחולפו על פני שני מקדשים בסגנון אנגקוריאני, בנג מילאה וקוה קר. היעד שלי היה מבנה מרוחק עוד יותר: מקדש פריאה וייהיר, המתנשא לגובה של 518 מטר מעל מישורי צפון קמבודיה, בסמוך לגבול עם תאילנד. המקדש הוכרז ב-2008 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, והוא חלופה הרפתקנית לאנגקור ואט המוכר יותר. בזמן שאלפי תיירים מבקרים במקדשי אנגקור ביום טיפוסי, בפריאה וייהיר מבקרים חמישה בממוצע.



מקדש פריאה וייהיר, שבנייתו נמשכה מהמאה התשיעית עד המאה ה-12, הוא המרהיב מכל המונומנטים האנגקוריאניים. הוא שוכן על פסגת הרי דנגקרק וחולש על מישור משולש המשתרע מהגבול התאילנדי עד לכף בצורת חרטום ספינה.



את ביקורי באתר התחלתי בתחתית המדרגות המונומנטליות, אשר לפי המלומד המומחה לענייני אנגקור, ויטוריו רובדו, "מסמלות את נתיב האמונה המפרך הנדרש להגעה לעולם המקודש של האלים". את 163 המדרגות האפורות, שחלקן חצובות בסלע, מעטרים פסלים של אריות, ובסמוך לפסגה ניצבים שני פסלי נאגאס (נחשים בעלי שבעה ראשים) המשקיפים צפונה לתאילנד. גם כמה חיילים חמושים ברובי קלצ'ניקוב ניצבו שם והשקיפו לאותו כיוון.



המקדש כולל כמה מבנים מעוטרים ומרשימים, ונקודת השיא שלו, מבחינה גיאוגרפית וסמלית, היא גופורה איי, שחדר הכניסה והמקדש המרכזי שלו בנויים מאוסף של אבני חול חצובות. הם מוקפים בגלריות שמזכירות מנזרים צרפתיים, אלא שכאן החלונות ישרים והגלריות מחופות.



המבנה כולו מרוכז כלפי פנים, ובקירות החיצוניים כמעט אין פתחים, למרות הנוף עוצר הנשימה. המלומדים מעריכים כי האתר אמנם נחשב לקדוש גם בזכות הנוף המרהיב, אך ייתכן כי האדריכלים הקדומים האמינו שחלונות יסיחו את דעתם של הכהנים ושל עולי הרגל מהמטלות הקדושות שלהם.



לא ערוך לתיירות המונית



כשהבטתי צפונה, כמעט כל מה שיכולתי לראות היה בשטחי תאילנד, שנשארה רחוקה ומסתורית עקב חוסר הנגישות שלה. תאילנד שלטה בחלק גדול מצפון מערב קמבודיה, כולל מקדש פריאה וייהיר, מסוף המאה ה-18 עד 1907, אז אילץ הממשל הקולוניאלי הצרפתי את התאילנדים לסגת אל הגבול הבינלאומי הנוכחי. השליטה הקמבודית בפריאה וייהיר אושרה על ידי בית הדין הבינלאומי לצדק ב-1962.



תאילנד תמכה בתחילה בבקשה הקמבודית להכרת האתר כאתר מורשת לאומית של אונסק"ו, אך המקדש נהפך במהרה לכלי שרת בידי הפוליטיקאים בשני הצדדים, וחשף דחפים לאומניים משני צדי הגבול.



ביולי 2008, טוענים בקמבודיה, פלשו חיילים תאילנדים לטריטוריה קמבודית בסמוך למקדש. ממשלת תאילנד הכחישה את הסגת הגבול. מאז, נהרגו שבעה חיילים משני הצדדים בחילופי אש, לפי הדיווחים בכלי התקשורת המקומיים. בתקופת ביקורי, נשמר השקט בגבול זה כמה חודשים.



למרות השלווה המדומה, ידעתי שהחיילים באזור הגבול לא יהססו לפתוח באש כשתינתן הפקודה. למעשה, רבים מאותם חיילים קמבודים באזור פריאה וייהיר הם חיילי קמר רוז' למודי קרבות לשעבר. לעת עתה היחסים יציבים ונאמר לי כי התפתחו כמה מערכות יחסים מוזרות בין החיילים משני הצדדים.



מקדש פריאה וייהיר עדיין אינו ערוך לתיירות המונית. ביומיים שבהם ביליתי במקדש באוקטובר, ראיתי רק ארבעה תיירים מערביים נוספים, ביניהם זוג גרמנים אומללים שמסעם מאנגקור ואט היה קשה יותר מהצפוי, וכ-50 תיירים קמבודים. מטיילים אמיצים שאינם חוששים מהדרכים השטניות (למרות מגמת השיפור), מהמלונות הלא תקניים ומסוכני הנסיעות הממשלתיים המלחיצים, יזכו בגמול נאה.



במשך 40 דורות, עולי הרגל ההינדים והבודהיסטים עשו את דרכם אל המקדש, בבקשם להתנשא אל הקדוש והרם. כיום, הטבע מעורר היראה של יצירת המופת האנגקוריאנית הזאת, המודגש על ידי אתגרי ההגעה למקום, שומר על תחושה נדירה של עלייה לרגל.



איך חוזרים בשלום?



לפני שתשימו פעמיכם למקדש פריאה וייהיר, בדקו את פנום פן פוסט (phnompenhpost.com), את "קמבודיה דיילי" או מקורות אמינים אחרים כדי לוודא שהמצב באזור הגבול שקט. לפי אתר מרכז הטיפול במוקשים בקמבודיה (www.cmac.org.kh), האזור הסמוך למקדש נקי כעת ממוקשים, לאחר שבשנים האחרונות פונו ממנו יותר מ-8,800 מוקשי רגל. ואולם באזור טמונים עדיין מוקשים רבים, ולכן אל תשוטטו מחוץ לשבילים



איפה ישנים?



חלונות חשופים, חדרי אמבטיה ללא כיור, מגבות עם יכולת ספיגה של שקית פלסטיק, מאווררים שפועלים רק כשהגנרטור נוהם מחוץ לחלונכם (בדרך כלל מ-18:00 עד 6:00) ותחזוקה רשלנית הם למרבה הצער הנורמה בבתי ההארחה בסרה-אם. הייתי צריך להישאר בטואל מוניסופון (855-99-620-757), המונה 25 חדרים, שנפתח השנה. זהו מבנה חום דמוי אסם בעל גג רעפים אדומים המציע חדרים עם מקלחות פרטיות, רשתות יתושים ורצפות עץ, ב-10 דולרים ללילה. בקומה העליונה נמצאים חדרים עם מקלחות משותפות ב-7.5 דולרים ללילה.



איפה אוכלים?



המסעדה הטובה ביותר באזור פריאה וייהיר, ללא ספק, היא מסעדת פקיי פרק (855-12-636-617), הכוללת כמה ביתנים מתחת לכיפת השמים והמון שממיות. המומחיות היא פנום פלאונג (גבעת אש): מנת בשר וירקות שתצלו בעצמכם על הגריל בשולחן שלכם, על "הר געש" מאלומיניום שתלוי מעל גחלים רוחשות. המחיר: 3.75 דולרים.



איך מגיעים?



מעבר הגבול עם תאילנד סגור לעת עתה, וההגעה לפריאה וייהיר כרוכה במאבק עם הכבישים רצופי המהמורות של קמבודיה, שנמצאים במצב הגרוע ביותר בעונה היבשה (בערך מיוני עד אוקטובר). מוניות שירות, שאינן פועלות לפי לוח זמנים אלא יוצאות כאשר הן מלאות, מקשרות את סרה-אם עם סיאם ריפ דרך אנלונג ונג, שהיתה בעבר מעוז של הקמר רוז' (7.5 דולרים לאדם לנסיעה של 209 ק"מ שנמשכת שלוש שעות) ועם הבירה המחוזית טבנג מינצ'יי (6.5 דולרים; 104 ק"מ; שעתיים). הדולר האמריקאי מקובל במרבית המקומות. המוניות נושאות שישה או שבעה נוסעים בנוסף לנהג, כך שאם תרצו לשבת לבד במושב הקדמי תדרשו לשלם פעמיים. הכפילו את סכום הנסיעה פי שישה ותוכלו לנסוע במונית פרטית.



נסיעה על אופנוע מסרה-אם לקור מוי תעלה לכם 3.75 דולרים. נסיעה קצרה של 4.5 ק"מ במעלה ההר למקדש פריאה וייהיר, על כביש סלול ותלול, תעלה לכם 5 דולרים באופנוע או 20-25 דולר בטנדר.



ביזנס & פלז'ר



אופק מסיקה



מנכ"ל משותף בקבוצת "אורטה מדיקל"



נודלס קמבודיות



"אני ממליץ לסעוד ב-khmar kitchen, אחת המסעדות הוותיקות בסיאם ריפ. המסעדה עמוסה מאוד, בעיקר בשעות הערב, כך שמומלץ לא להגיע רעבים מאוד - למנות לוקח זמן להגיע. היא מציעה מנות מהמטבח הקמבודי: מנות נודלס חריפות, אורז מסוגים שונים, מרקים טעימים, הרבה קארי ועוד". כתובת המסעדה: psar chas 203 (old market), siem reap.



עזרא ורובל



מנכ"ל ובעלים של אופטיק סנטר



השף לשירותכם



"מלון amansara שוכן במרחק של כמה ק"מ מהעיר אנגקור. זהו מלון אינטימי, עם 24 סוויטות שחלקן מצוידות בבריכה פרטית ובחצר. המלון מציע טיולים פרטיים לאנגקור עם מדריך ועם נהג פרטי. אם אתם מעוניינים, תוכלו לסקור את העיר באמצעות המסוק הפרטי של המלון". כתובת המלון: road to angkor, siem reap.



פול מילוויצקי



מנכ"ל מלון מרינה תל אביב



יוצאים לרקוד



"כדאי לצפות בהופעה של הריקוד הקמבודי המסורתי - אפסרה. הרבה מלונות ומסעדות מציעים בילוי הכולל ארוחת ערב והופעה. אם אתם מזדמנים לעיר, אני ממליץ להתאכסן במלון sokha angkor, השוכן במרכז העיר, במרחק הליכה מהשוק העתיק (old market). הוא מציע ארוחת בוקר בסגנון מערבי וגם מסעדה יפנית טובה". כתובת המלון: national road no. 6 and sivatha street junction, siem reap.



שבתאי דניאל



מנהל מחלקת טיולים מאורגנים בדיזנהאוז תיירות ותעופה



מוזיאון בשדות הקטל



"אני ממליץ לנסוע אל שדות הקטל מחוץ לפנום פן, עדות לטבח העם שביצע הקמר רוז' בשנות ה-70. לפני שנרצחו, הקורבנות היו כלואים בכלא s21. כיום נקרא המקום מוזיאון tuol sleng והוא מנציח את הזוועות. אפשר לראות שם קברים, עמוד תלייה, חדר ובו מיטת עינויים, אמבטיות שבהן הוטבעו למוות אסירים ועוד. בחדר אחר יש תערוכת תמונות של קברי האחים הפתוחים".