הקרנות סוגרות את הברז - ותעשיית הסטארט-אפים מתייבשת

>> תעשיית הסטארט-אפים הישראלית, המונה 3,000-5,000 חברות, היא תעשייה דינאמית. חברות נסגרות, נפתחות, עובדים עוברים מחברה לחברה. לפי הערכות, 70 אלף עובדים מועסקים בחברות סטארט-אפ בישראל. מה שמניע את גלגלי התעשייה הוא הכסף שמגיע מקרנות ההון סיכון, אבל בדיקת themarker מגלה שהקרנות כמעט שחדלו מלבצע השקעות חדשות. המשמעות היא הרת אסון, וכעת מרחף סימן שאלה גדול סביב המשך קיומה של תעשיית ההון סיכון במתכונתה הנוכחית. אותו "חורף גרעיני" שהמשקיעים טענו ששרר ב-2009 צפוי להמשיך גם ב-2010.



על פי הערכות, מ-2010 ואילך יוקצה סכום של 800 מיליון דולר להשקעות חדשות. בדקנו את מספר ההשקעות החדשות שהתבצעו ב2009-, ראיינו יזמים, משקיעי הון סיכון ומנהלים המעורים בגיוס כספים לסטארט-אפים. מכולם עולה תמונה קשה המעידה ש-2010 לא תהיה קלה בגיוס כספים. היקף ההשקעות צפוי להיות נמוך לעומת 2006-2008, שנחשבו לשנים טובות בתעשייה. אבל גם היקף ההשקעות החדשות במקום השקעות המשך בחברות קיימות, צפוי לקטון מאוד.

קשה יותר לגייס השקעות



ענף ההון סיכון עובר בשנים האחרונות תהליך של מיזוגים. בשנות ה-2000 היו בישראל כ-70 קרנות הון סיכון. כיום ירד מספרן ל-15 קרנות הון סיכון משמעותיות, לכל אחת מהן הון בממוצע 150-100 מיליון דולר פנויים להשקעה, אך לא כולן נמצאות בשלב שבו הן יכולות להשקיע או לבצע השקעות חדשות. הקרנות מתרכזות כרגע בהמשך מימון חברות הפורטפוליו הקיים שלהן, כדי לא "לייבש" אותן ולדאוג להביא אותן לאקזיט מהיר במטרה להשיג החזר תשואה (irr) שיאפשר להן לגייס קרנות חדשות. לכן, פחות תשומת לב מוקדשת לחברות חדשות. אבל מעבר לכך גם תנאי הסף הוקשחו. מבדיקת themarker עולה כי ב-2009 קרנות ההון סיכון ביצעו 33 השקעות חדשות. תחת קריטריון "השקעה חדשה" נכללו גיוסי סיד (seed) או סבבי גיוס הון ראשון (a round) שבהן השתתפה קרן הון סיכון אחת לפחות. יש קרנות הון סיכון שאפילו לא ביצעו השקעה אחת ב-2009 אחרות ביצעו השקעה חדשה אחת או שתיים בלבד.



העובדה שב-2009 בוצעו רק 33 השקעות חדשות מעידה על מגמה שמתרחשת מאז 2008. לפי נתוני חברת המחקר online-ivc, ב-2009 נרשמו 408 השקעות בחברות היי-טק ישראליות. המשמעות היא שרק 8% מההשקעות בשנה החולפת היו בחברות חדשות, לעומת 31% ב-2008. מדובר בצניחה תלולה לעומת הממוצע שהיה 43% ב-10 השנים האחרונות. כפועל יוצא, הרבה פחות מחברות סטארט-אפ חדשות מוקמות.



האנג'לים, כלומר משקיעים פרטיים, משחקים תפקיד דומיננטי יותר בהשקעות מוקדמות (seed), אך גם הם לא יכולים למשוך העגלה לבד ללא משקיעי ההון סיכון, שמתקשים לגייס כספים לאחר שהמשקיעים המוסדיים מחקו חלק מנכסיהם בעקבות המשבר הפיננסי של 2009.



"קרנות ההון סיכון כבר לא משקיעות כמו פעם"



"קרנות ההון סיכון מתנהגות בישראל כאילו הכל כרגיל. הן מספרות סיפור שהמצב חזר לקדמותו. אבל למעשה, שנה וחצי מאז החל המשבר כל סגנון ההשקעה שלהן עבר שינוי משמעותי", אומר ל-themarker יזם טכנולוגי שמלווה כיום כמה פרויקטים טכנולוגיים ומכיר היטב את ענף ההון סיכון. "כדי לקבל השקעת a round אתה צריך להיות במצב שבעבר היית בו רק ב-b round - עם מכירות או קהל לקוחות גדולות ומשמעותי. חברה שפעם היו קופצים עליה כיום מגייסת בקושי", הוא אומר. "המצב שלהן די ברור. קשה להן לגייס קרנות המשך, אז הן נזהרות. אבל יזמים לא מבינים שהמצב משתנה לגמרי. תעשיית הסטארט-אפים הולכת ומצטמקת. אני מלווה כיום חמש חברות שמנסות לגייס כסף ואני מבחין שההתנהגות של הקרנות שונה מזו של לפני שלוש שנים. פעם יזם היה הולך לגייס 300 אלף דולר מאנג'ל, עובד חצי שנה עד שנה כדי להיות מוכן לגיוס מקרן ההון סיכון. המודל הזה פשט את הרגל ויזמים שלא יבינו זאת בהקדם - ייפגעו".



ליאור לוין - היזם מאחורי status search, מנוע לחיפוש בסטטוסים של גולשים ברשתות חברתיות - נכשל במהלך השנה האחרונה בגיוס כסף, ובשלב זה הקפיא את המיזם. כיום הוא עוסק בייעוץ לשיווק במדיה חברתית עבור חברות סטארט-אפ אחרות. "פניתי לכמה קרנות הון סיכון, אבל לא גייסתי השקעה. הסינון כיום קפדני יותר מצד הקרנות. השוק עבר התבגרות כתוצאה מהמשבר הכלכלי". לדבריו, ליזמים מנוסים יש יותר סיכוי לגייס כיום. "היזמים, בייחוד בתחום האינטרנט, צריכים אולי לשנות את המודל. לנסות כבר משלב ראשון להרוויח כסף לפני שפונים לקרנות".



ארז שמש, המייסד של חברת qwiji שאיפשרה יצירת web shows באינטרנט, החליט אף הוא לסגור את החברה בשנה החולפת. למרות זאת, הוא מציין כי "יש רצון רב של מרבית המשקיעים לבחון את הדברים לעומק, ללוות אותנו בתהליכי הבנייה והחשיבה בבחינת המודל העסקי וההיתכנות העסקית, ובחיבור לשיתופי פעולה פוטנציאליים מתוך הפורטפוליו ואף מחוץ לו. עם ההחלטה על סגירת המיזם, קיבלתי עזרה מהמשקיעים הפוטנציאליים באיתור ההזדמנות הבאה".



אופציות הגיוס נמצאות בחו"ל



ימי גליק, אחד היזמים מאחורי הסטארט-אפ וויקידו, שמפתח תוכנת מסרים מיידים המותאמת לילדים, השלים באחרונה סבב גיוס ההון של 200 אלף דולר ממשקיע פרטי, לאחר שעשה סבב אצל כל קרנות הון סיכון בישראל. "קרנות ההון סיכון מחפשות כיום להשקיע בחברות סטארט-אפ שיש להן מוצר עובד שמכניס כסף. ואם הוא לא מכניס כסף, אז יש לו מספר גדול של משתמשים שמעיד עליו", אומר גליק. "הן ישקיעו בחברות שיש להן מודל עסקי שמקיים את עצמו. הן יבצעו גם השקעות בחברות להן פטנט טכנולוגי חזק. גם יזמים שכבר 'עשו את זה' עשויים לגייס כסף. די ברור בשוק אילו קרנות לא הצליחו לגייס קרן חדשה או אילו קרנות מקדישות את תשומת הלב שלהן לשימור חברות הפורטפוליו. התחושה שלי כיום היא שמעצור ההשקעות הוא פחות אקוטי מלפני חצי שנה".



ירון אורנשטיין, יועץ לחברות סטארט-אפ ושותפו של גליק לבלוג the.co.ils שמסקר יזמים וסטארט-אפים בתחום האינטרנט, מאמין שהמצב לא חמור כל כך. "הקרנות עדיין מבצעות השקעות חדשות, אבל לא מדובר בהיקפים שיעוררו את השוק. הנקודה החיובית היא שהקרנות יצאו מהלחץ. הנקודה השלילית היא שקרנות ההון סיכון הולכות ונעלמות. במצב הקיים, פחות חברות סטארט-אפ חדשות יקבלו מימון. המודל היחיד שעדיין קיים הוא פנייה לאנג'לים פרטיים, אבל גם הוא לא מצליח להחזיק את כל התעשייה על גבו".



"אני לא יודע אם אנחנו הולכים לקראת אבדון. אני מאמין שמי שיש לו רעיון טוב יצליח בסופו של דבר לגייס כסף", אומר אורנשטיין. "החסם לקבלת השקעה עולה, אבל סטארט-אפים מוכשרים יקבלו גיוס ראשוני. יכול להיות שצריך לשנות מודל ולעבור ממודל של קרנות ההון סיכון למודל של חברות אחזקה המשקיעות בחברות סטארט-אפ וחברות שיש להן תקציב לניהול ותקציב להשקעות. אני רואה מצב שבו משקיעים פרטיים מעורבים בגופים מסוג אלה".



אורנשטיין אומר שמה שחסר כיום לתעשיית הסטארט-אפ הישראלית הוא גופים שיבצעו השקעות סיד. ליזמים מתחום האינטרנט הוא ממליץ לנסות ולבנות את המיזם בזמן הפנוי, במקביל לעבודה היומית ואף לנסות להביא חברים שיעזרו לפתח את המוצר. ליצור עניין מצד הגולשים שיכולם להצביע או כבר מניבים הכנסות ראשונות, ואז הסיכוניים לשרוד ולגייס כסף מקרנות ההון סיכון גדלים.



"לא להתיייאש אם קרנות ההון סיכון מסרבות להשקיע בחברה. גם תמיד קיימת האופציה ללכת לקרנות בארה"ב, שם תרבות האינטרנט שונה והיצע הקרנות גדול יותר", אומר אורנשטיין. "לא מעט מהן מורכבות מאנשי אינטרנט. מה לעשות, בישראל פחות מבינים באינטרנט לעומת ארה"ב. לדוגמה, אף משקיע הון סיכון לא רצה להשקיע בפיקסיה הישראלית - לא אנג'לים ולא קרנות. רק לאחר שהחברה קיבלה הסכם השקעה מקרן מייפילד האמריקאית, הקרנות הישראליות רצו להצטרף. בישראל לא הבינו את הפוטנציאל של החברה".