>> השבוע קיבלתי צ'ק בדואר מחברת הביטוח שלי, ששלחה לי זיכוי עם תוקף ל-60 יום. קראתי ברפרוף את המכתב, סימנתי בגוגל קלנדר את מועד הפקיעה והנחתי את הצ'ק בקופסת הנעליים שעל שולחן העבודה שלי.
קופסת הנעליים הכילה הרבה חשבונות שעבר זמנם, דו"ח לאחר התראת כפל קנס, טופס 101 שאמור להסדיר את יחסי עם רשויות המס - ועכשיו נוסף אליה צ'ק בסכנת תפוגה. בדרך כלל מדובר בריביות של כמה שקלים, אלא שלפעמים הנזק עלול להגיע לאלפי שקלים.
אני לא עצלן. ממש לא. אני לא צופה בטלוויזיה, וגם לא גולש באינטרנט סתם כדי להעביר את הזמן. אני עובד קשה, וכל רגע ביום שלי הוא מתוכנן. אלא שמשימות כמו לשלם חשבונות או לקפוץ לבנק נהפכות אצלי לפרויקטים אדירים. מערכת שלמה של תזכורות, אזהרות וקנסות נדרשת על מנת שקופסת הנעליים לא תיהפך לערימת ניירות.
20% - דחיינים כרוניים
טימותי פיכל, דוקטור לפסיכולוגיה שחוקר את בעיית הדחיינות (procrastination), כותב בלוג בשם don't delay. "כולם דוחים משהו לפעמים, אבל 20% מהאוכלוסייה הם דחיינים כרוניים", הוא מסביר. "אנשים כאלה לא מצליחים לשלם חשבונות בזמן, מפספסים את המועד האחרון לקניית כרטיסים, לא זוכרים לממש תלושי קנייה ותמיד נזכרים לקנות מתנות רק בערב החג".
לדחיינים יש שליטה עצמית נמוכה. הם לא מצליחים לעמוד ביעדים שקבעו לעצמם, הם מחפשים הסחות דעת באופן אקטיבי וממציאים לעצמם משימות צדדיות תוך כדי עבודה. בעידן המחשב, הזמינות המיידית של הסחות הדעת הופכת את הדחיינות לבעיה חברתית קשה.
למרות הכל, דחיינים לא סובלים מבעיית ניהול זמן. הם יודעים להעריך יפה כמה זמן דרוש לביצוע משימה, אבל הם אוהבים לשקר לעצמם ולומר שתחת לחץ הם במיטבם. הם מוצאים שלל סיבות לדחות את ביצוע המשימה למחר, וכשמגיע מועד הגשת העבודה הם מבלים לילות ללא שינה.
ישנם שלושה סוגים עיקריים של דחיינים:
1. המכורים ללחץ.
2. אלה המעדיפים להיתפס כחסרי מוטיבציה, ובלבד שלא יחשבו עליהם שהם חסרי יכולת.
3. אלה שמפחדים לקבל החלטות.
בכל מקרה, לפי ד"ר פיכל, דחיינות היא תכונה נרכשת, והיא ניתנת לשינוי. הצעד הראשון להתמודדות עם דחיינות הוא לעבוד פחות שעות.
מחקרים מצאו שבשבוע עבודה בן 40-45 שעות הפרודוקטיביות נמצאת בשיאה. בהיקף שעות עבודה כזה, העובדים שומרים על מוטיבציה גבוהה ונוטים פחות לבזבז זמן. תוספת שעות עבודה מביאה באופן מפתיע לירידה בהספק.
עוד נמצא שפעילות גופנית ושתיית מים מרובה מגבירים את היעילות ומפחיתים דחיינות. הסיבה היא שיובש וחוסר פעילות פיסית מעצימים את תחושת העצלנות.
מעבר לכך, כדאי להיצמד לאנשים יעילים. השפעתם היא בבחינת לחץ חברתי חיובי. על ידי חיקוי אנחנו לומדים מהם הרגלים יעילים ונפטרים מהרגלים מזיקים.
התמודדות עם דחיינות כרוכה בעבודה קשה, אך התגמול עליה הוא מיידי. אנשים שנוהגים לבצע את המוטל עליהם ללא דיחוי נהנים מחיים לחוצים פחות ומבריאות טובה יותר. הם גם צרכנים חכמים יותר - הם לא מבזבזים את כספם על קנסות.
הכותב הוא מהנדס תוכנה ועורך הבלוג "איזהו עשיר?" whoisrich.cafe.themarker.com
קללת הדחיינות
עזרא אוחיון
17.1.2010 / 6:52