פישר, בירה ואפקט ינואר

1. קריאה מודרכת

בארצות הברית קוראים להם "fed watchers", או בתרגום חופשי "צופי הבנק המרכזי" - כלכלנים ומשקיעים המתמחים במעקב אחר המדיניות, הפעולות וההצהרות של הבנק המרכזי בניסיון לחזות את הצעד הבא שלו, לפעול בעוד מועד בשווקים הפיננסיים - ולהרוויח כסף. גם בארץ כלכלנים רבים מבססים את ההשקעות שלהם על חיזוי הפעולות של בנק ישראל. מתי ובכמה יעלה את הריבית? האם יתערב בשוק המט"ח? האם יפעיל את השפעתו על הממשלה?



העוסקים ב"fed watching" מתמחים בניתוח הודעות רשמיות של הבנק המרכזי, קריאה דקדקנית של פרוטוקול דיוני הריבית וניתוח נאומים של העומד בראש הבנק. ביום שישי פירסמנו ב-themarker ראיון בלעדי ומקיף בן יותר מ-4,000 מלה עם נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שבו נאמרו דברים רבים, רובם בזהירות ובמתינות המאפיינות נגידים בכלל ואת פישר בפרט. אלא שקריאה בין השורות מספקת רמזים עבים למדיניות שינקוט הנגיד בימים, בשבועות ובחודשים הקרובים.



א. שוק המט"ח. זרם מכירות המט"ח בישראל מתחילת השנה, ובעיקר העובדה שהמכירות הגיעו מקרנות גידור זרות ולא ממקורות ישראליים או מיצואנים, גרם לפעילי השוק לתהות אם בנק ישראל יכול לעמוד בפרץ היצעי המט"ח. פישר ענה להם: "יש לחצים, אבל אני לא מצפה שהם יימשכו לנצח. המצב ישתנה, ובינתיים לא נהיה אדישים לשער החליפין". זוהי הצהרה חריפה, כמעט התחייבות, לעשות את כל מה שניתן כדי לעצור את התחזקות השקל.



רמת השקל מול סל המטבעות נמצאת כיום מעל יעד בנק ישראל - ופישר יעשה הכל כדי למנוע התחזקות נוספת. בנק ישראל רכש בשנה וחצי האחרונות יותר מ-30 מיליארד דולר בקרב על השקל, אך איש אינו יכול למנוע ממנו לרכוש עוד 10 או 20 מיליארד דולר. הוא אף מזהיר: כשכולם בטוחים לחלוטין בדבר אחד, למשל התרסקות הדולר - דווקא ההפך קורה.



ב. הריבית. פישר אישר: ישנם מקומות שבהם מתחילה להתפתח בועה, למשל באג"ח "מסוימות". פישר גם דיווח שעליית מחירי הדירות החלה להדאיגו, אף שטרם הגיעה לרמות שהוא מגדיר כבועה, וזוהי כנראה סיבה מרכזית להחלטתו להעלות את הריבית בחודש שעבר. מאחר שמחירי האג"ח והנדל"ן עדיין לא מראים סימנים של ירידה, אפשר להעריך שעליות הריבית, במנות זהירות של רבע אחוז, יימשכו גם בחודשים הקרובים.



ג. הקדנציה. מדיניות הנגיד ברורה ונחושה, אך הקלפים ייטרפו אם פישר ימסור את המושכות לכלכלן אחר. אל דאגה: מתשובותיו של פישר ומשפת הגוף שלו נראה שהעסק סגור: פישר ממשיך לעוד חמש שנים בראשות בנק ישראל.



2. אפקט ינואר ודפקט פברואר



"אפקט ינואר" ידוע כאחת האנומליות הבולטות של שוק המניות. ברוב חודשי ינואר, בעיקר בתחילתם, המניות ובעיקר אלה מהשורה השנייה עולות בשיעור משמעותי.



על בסיס נתוני העבר, גם בארה"ב וגם בישראל, כדאי לקנות מניות בדצמבר ולמכור אותן בסוף ינואר. זו תופעה שלא אמורה להתרחש בשוק משוכלל, כי אם כולם היו פועלים על פי אותה הנחה ואותו היגיון, ההזדמנות ליצירת רווח היתה נעלמת. אלא שהתופעה קיימת בכל זאת, וההסבר המקובל נעוץ בשיקולי מס ודו"חות: משקיעים מוכרים מניות בדצמבר ורוכשים אותן שוב בינואר.



אפקט ינואר לא תמיד קורה, כמובן, אבל השנה הוא היה חזק ומובהק, כולל המיקוד במניות הקטנות: מתחילת השנה עלה מדד "כל המניות" ב-2.85%, ואילו מדד "כל מניות היתר" עלה בלא פחות מ-9.1%. אלא שלאחר אפקט ינואר עשוי להגיע "דפקט פברואר", שכן רבים מאלה שנהנו מאפקט ינואר ירצו לממש רווחים, בעיקר כשעל שער ה"אקונומיסט" מופיע איור של בועה ענקית.



למי שמרגיש תסכול על שפיספס את אפקט ינואר, כדאי להיזכר בתחזית הפיננסית של הסופר והמשקיע האמריקאי מארק טוויין, שנולד ב-1835: "אוקטובר הוא אחד החודשים המסוכנים להשקעה בבורסה. שאר החודשים המסוכנים הם יולי, ינואר, ספטמבר, אפריל, נובמבר, מאי, מארס, יוני, דצמבר, אוגוסט ופברואר". מארק טוויין חזה לא רע את העתיד: המפולות הגדולות של 1929, 1987 ו-2008 התרחשו כולן בחודש אוקטובר, במה שזכה לכינוי "אפקט מארק טוויין".



3. מדד הבירה



אם כבר במדדים מוזרים עסקינן, הנה מדד הבודק את ההכנסות בשוק האמריקאי של פאבים, בתי קפה ומסעדות, בניכוי ההכנסות של מכולות וחנויות מזון. הרעיון: ההחלטה של אנשים לאכול ולבלות בחוץ מצביעה על ביטחון צרכני, ולכן יכולה לחזות את רווחי החברות ורמות השערים בבורסה. הבלוג הכלכלי אקונומפיק, שביצע את הניתוח וכינה אותו "כוח הפאב", קובע שבספטמבר האחרון המדד חזה עלייה של הבורסה, שאכן זינקה מאז ב-10%. בניתוח ארוך יותר, מ-1993 עד 2008, התשואה הממוצעת של הדאו ג'ונס על פני 12 החודשים הבאים בכל פעם שכוח הפאב היה שלילי היתה מינוס 9.8%, ואילו כאשר היה חיובי הדאו ג'ונס עלה ב-10.8%. ומה כל זה אומר? לטענת הכותב: שום דבר. אבל אולי בכל זאת כדאי לשים לב שהמדד הפך בחודש האחרון לשלילי...