הרס יצירתי.
מונח שטבע בראשונה הכלכלן ג'וזף שומפטר ב-1942 בספרו "קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה". שומפטר התייחס בכך לתהליך שבו הולדתה של טכנולוגיה חדשה ומהפכנית שיוצרת שינוי הורסת בדרכה טכנולוגיות וחברות קיימות. שומפטר סבר שטכנולוגיות כאלה והיזמים שמפתחים אותן הם הכוח המניע בצמיחתה של הכלכלה המודרנית.
דוגמאות להרס יצירתי קיימות לכל אורך ההיסטוריה. הדוגמה המובהקת ביותר נמצאת כנראה בתחום ההאזנה הביתית למוסיקה. לאורך עשרות שנים משלו בכיפה תקליטי הוויניל, ואליהם הצטרף טייפ הסלילים. לאחר מכן הגיעה הטכנולוגיה של הקלטות הממוזערות, אבל כל אלה עדיין לא הרגו את התקליטים. המהפכה האמיתית הגיעה עם הטכנולוגיה הדיגיטלית והקומפקט דיסק.
בעשר השנים האחרונות אלה הם מכשירי ה-mp3 ואתרי המוסיקה בחינם או כמעט חינם, שמחסלים את כל הטכנולוגיות שפעלו בתחום הזה לפניהם. בכך הם אלה יוצרים בעיה עסקית קשה לתעשיית המוסיקה המסורתית.
דוגמה נוספת מגיעה משוק הקדם-דפוס והגרפיקה. בעבר נזקקו מעצבים גרפיים ל מחשבים משוכללים ויקרים שעלו עשרות אלפי דולרים כדי שיוכלו לעבד את הקבצים הגרפיים במהירות וביעילות. כיום ניתן לבצע עבודות גרפיות מסובכות ביותר גם בעזרת מחשב שעולה פחות מ-3,000 דולר.
עוד דוגמה מוכרת היא זו של המצלמות הדיגיטליות - שהרגו את מצלמות הפילם הישנות, ובדרך פגעו בחברות ותיקות מעולם הצילום והדפוס - כמו פוג'י, קודאק, פולארויד וזירוקס.
דוגמה נוספת היא כמובן האינטרנט ויכולת הפצת המידע הטמונה בו. "ההרס" שנולד באינטרנט כבר הרג טכנולוגיות רבות. האי-מייל הרג כמעט לחלוטין את הפקס, אתרי החדשות המקוונים משמידים בהדרגה את העיתונות המודפסת, וחברות הטלוויזיה בכבלים ובלוויין מצויות תחת איום מכיוון אתרים כמו יו-טיוב וטכנולוגיות חדשות להפצת מידע בפס רחב.
אף שחברות רבות מגיעות לסוף דרכן בעקבות טכנולוגיות חדשות, שומפטר סבר שהתועלת הכלכלית שצומחת לעולם כולו גדולה מהנזק שסופגות חברות בודדות. מלבד זאת, על חורבותיהן של החברות שנהרסו קמות חברות עסקיות חדשות כמו מיקרוסופט, אפל, אינטל וגוגל, שמייצרות לבעלי המניות והלקוחות שלהן ערך רב.
ginzburg@themarker.com.ami
יום ראשון של השקעות
Creative destruction
עמי גינזבורג
17.1.2010 / 6:52