שופטת בית המשפט העליון, אילה פרוקצ'יה, דחתה בשבוע שעבר פעם נוספת את הדיון בעתירתה של השופטת לשעבר הילה כהן נגד הוועדה למינוי שופטים, שהדיחה אותה משיפוט. הדיון בעתירה, שהוגשה לבג"ץ לפני יותר מארבע שנים, נדחה בחצי שנה לצורך הליכי גישור.
"העגלה נתקעה במעלה הכביש", מסכם את הסחבת עו"ד אביגדור פלדמן, המייצג את כהן. "השופטת כהן לא עובדת מאז. היא רוצה סיום של העניין ולא להיות תלויה על פי תהום. באופן מעשי היא יכולה לעבוד כעורכת דין, אך כשהיא בתוך הליך שכזה היא לא יכולה להיכנס להתחייבות ארוכת טווח".
עם זאת, בדיני עבודה לא מקובל כי עובד שפוטר חוזר למקום עבודתו. אם בית משפט מוצא כי יש ממש בטענות העובד, לרוב הוא מורה על תשלום פיצוי. במקרה של השופטת לשעבר כהן, קשה להאמין שבית המשפט העליון יורה על חזרתה לשיפוט - גם אם יקבע שנפל פגם בהליך הדחתה.
כהן היתה שופטת בבית משפט לעניינים מקומיים בחיפה עד שהודחה בדצמבר 2005. היתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של המשפט הישראלי שבה שופט הודח באופן פומבי. כמה חודשים קודם לכן, ביוני 2005, הרשיע בית דין משמעתי של שופטים את כהן בכך שנהגה שלא כהלכה במילוי תפקידה ובכך שהתנהגה באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל.
כהן הוזמנה לבית הדין המשמעתי לאחר שב-2003 פיברקה פרוטוקולים של דיונים שלא התקיימו. הפרשה החלה כשבשני ימי דיונים הגיעה השופטת לעבודתה באיחור ניכר, דבר שהביא לביטול כמה דיונים. כמה מהנאשמים ומעורכי דינם לא היו יכולים עוד להמתין לשופטת, ועזבו את האולם קודם להגעתה לאחר שמילאו טופסי "בקשה לדחיית מועד דיון". כהן זרקה לפח את הבקשות והכתיבה לקלדנית פרוטוקולים של דיונים שלא התקיימו.
שופטי בית הדין המשמעתי, מישאל חשין ואליעזר ריבלין, החליטו ברוב דעות כי לא הוכח כי כהן זייפה פרוטוקולים במטרה להסתיר את איחוריה לבית המשפט. השופטת המחוזית מוסיה ארד, שהיתה בדעת מיעוט, סברה כי כהן "ערכה במתכוון ב-14 תיקים פרוטוקולים כוזבים והשמידה בקשות של נאשמים כדי למנוע את תיעוד איחוריה".
בית הדין קבע כי כהן תשוב לשפוט, ומיד קמה ביקורת ציבורית נגד ההחלטה. עו"ד חיים שטנגר עתר לבג"ץ נגד היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שסירב לפתוח בחקירת משטרה נגד כהן. שופטת בית המשפט העליון, אסתר חיות, דחתה את העתירה. עקב הביקורת הציבורית, נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק וכן נציגות השופטים דרשו מכהן לנטוש את השפיטה - אך זו עמדה במריה.
לבסוף פתחה הוועדה למינוי שופטים בהליך נפרד והביאה בנובמבר 2005 להדחתה. כהן הגיבה בעתירה מיידית לבג"ץ נגד ההחלטה. לטענתה, החלטת בית הדין המשמעתי היתה סוף פסוק לפרשה. "ההדחה לא היתה ראויה", אומר פלדמן. לגישתו, לא ניתן לנהל שני הליכים נגד כהן באותו עניין - ולכן הוגשה העתירה לבג"ץ.
עתירתה של כהן לא התבררה עד עצם היום הזה, אף שהוגשה ב-2005. ככל הנראה, מערכת המשפט מעדיפה שלא להגיע להכרעה בעניין, בשל הבעייתיות בכך שהליך הדחתה של השופטת החל לאחר שכבר הסתיים ההליך המשמעתי בעניינה.
ב-2007 הועבר התיק לבוררות אצל עו"ד ישראל קנטור. פלדמן מספר כי נערכה ישיבה אחת, ואז הבורר חלה ולא יכול היה להמשיך בבוררות. לדברי פלדמן, שופט בית המשפט העליון בדימוס, יעקב טירקל, הפך לבורר - אך לאחר זמן מה, עוד לפני שהספיק לערוך דיון אחד, הודיע שאינו מעוניין לדון בתיק.
מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה: "כחלק מהמהלכים להשגת פתרון מוסכם למחלוקת ניתנה אורכה נוספת של שישה חודשים לצורך מיצוי הליכי גישור". (בגץ 9100/05)
4 שנים לאחר פרשת זיוף הפרוטוקולים: השופטת שהודחה עדיין מקווה לחזור לתפקידה
מאת עמית בן-ארויה
17.1.2010 / 8:19